Regulations2000The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 43 of תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000, עיכוב ביצוע וסעד זמני.
This section is in פרק ז׳ – הוראות כלליות
43. עיכוב ביצוע וסעד זמני
תיקון: תשס״ט
(א)בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, או של ההחלטה שהיא נושא הערעור המינהלי, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון.
(ב)הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער, יהא בית המשפט העליון רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער לפי החוק שהוגשו לו, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו.
(ג)הוראות תקנה 9 ו־35(ב) ו־(ג) יחולו לענין בקשה והחלטה לעיכוב ביצוע וסעד זמני, בשינויים המחויבים.
The text on this page is adapted from the entry תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.