סעיף 52 לחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע״ו–2016, אי־תחולה ושמירת דינים.

(א)הוראות חוק זה לא יחולו על הדברה של מזיקים על גופם של בני אדם או של בעלי חיים, על הדברה לצרכים חקלאיים בצמחים המיוצרים לצורך הפקת תוצרתם לשיווק ובמיתקנים שבהם נעשית בצמחים כאמור פעילות טיפול בתוצרת חקלאית, ועל הדברה במיתקנים המשמשים לגידול בעלי חיים; לעניין זה, ”פעילות טיפול בתוצרת חקלאית“ – גידול, קטיף ואיסוף של תוצרת חקלאית מן הצומח וכן אחסון במיתקני החקלאי, מיון, אריזה וסימון של תוצרת כאמור, כשהיא טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע בהוראה לפי דין כי פעולה מסוימת שהוראות לפי אותו סעיף קטן חלות עליה, תבוצע בידי מדביר בלבד, יחולו הוראות חוק זה על אותה פעולה, בשינויים המחויבים.

(ג)אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, לרבות כל דין שעניינו שמירת הטבע, הגנה על בעלי חיים, עיסוק בחומרי הדברה, הדברה לצורך מניעת הפצה של מחלות, ובכלל זה מחלות מבעלי חיים במקום החזקתם, או בטיחות בעבודה, ובכלל זה דינים אלה:

(1)חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954;

(2)פקודת הכלבת, 1934;

(3)פקודת בריאות העם, 1940;

(4)חוק להגנת חיית הבר;

(5)חוק הגנת הצומח, התשט״ז–1957;

(6)חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

(7)פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970;

(8)פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985;

(9)חוק החומרים המסוכנים;

(10)חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994;

(11)חוק גנים לאומיים.