סעיף 29 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991, כתב הגנה – תוכן וצורה.

(א)כתב הגנה יכלול תגובה לכל טענה שנתעוררה בכתב התביעה, ולא די בהכחשה סתמית אלא צריך המגיש להרצות טענתו במפורש.

(ב)כתב הגנה יוגש באותו מספר עותקים שמגישים בו כתב תביעה; הנתבע רשאי לרשום בכתב הגנה, או ברשימה שיצרף לכתב הגנה, מהם המסמכים שעליהם הוא נסמך בהגנתו, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו; כל מסמך שנרשם בכתב הגנה, או ברשימה שצורפה אליו, יצורף העתקו או תצלומו אם הוא ברשות הנתבע, ואם איננו ברשותו – יצויין בידי מי הוא נמצא לפי מיטב ידיעתו של הנתבע.

(ג)בכתב הגנה יציין הנתבע את מספר זהותו, את שם נציגו, או שהוא טוען לעצמו, ואת מענו להמצאת כתבי בי־דין, שיהיה אחד מאלה:

(1)מקום מגוריו של הנתבע כשהוא טוען לעצמו;

(2)משרד עורך דינו של הנתבע אם עורך דין מייצג אותו;

(3)מקום מושבו של ארגון העובדים או ארגון המעבידים – אם הנתבע מיוצג על ידי מי שהארגון קבע לו לפי סעיף 34 לחוק או לפי כל חוק אחר;

(4)מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי־דין לפי תקנה 163(א) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי.