Regulations1991The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 29 of תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991, כתב הגנה – תוכן וצורה.
This section is in פרק ב׳: הליכים בבית דין אזורי / סימן ה׳: כתב הגנה וכתבי טענות אחרים
29. כתב הגנה – תוכן וצורה
תיקון: תשפ״א [23]
(א)כתב הגנה יכלול תגובה לכל טענה שנתעוררה בכתב התביעה, ולא די בהכחשה סתמית אלא צריך המגיש להרצות טענתו במפורש.
(ב)כתב הגנה יוגש באותו מספר עותקים שמגישים בו כתב תביעה; הנתבע רשאי לרשום בכתב הגנה, או ברשימה שיצרף לכתב הגנה, מהם המסמכים שעליהם הוא נסמך בהגנתו, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו; כל מסמך שנרשם בכתב הגנה, או ברשימה שצורפה אליו, יצורף העתקו או תצלומו אם הוא ברשות הנתבע, ואם איננו ברשותו – יצויין בידי מי הוא נמצא לפי מיטב ידיעתו של הנתבע.
(ג)בכתב הגנה יציין הנתבע את מספר זהותו, את שם נציגו, או שהוא טוען לעצמו, ואת מענו להמצאת כתבי בי־דין, שיהיה אחד מאלה:
(1)מקום מגוריו של הנתבע כשהוא טוען לעצמו;
(2)משרד עורך דינו של הנתבע אם עורך דין מייצג אותו;
(3)מקום מושבו של ארגון העובדים או ארגון המעבידים – אם הנתבע מיוצג על ידי מי שהארגון קבע לו לפי סעיף 34 לחוק או לפי כל חוק אחר;
(4)מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי־דין לפי תקנה 163(א) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי.
The text on this page is adapted from the entry תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.