Skip to main content

Ordinance

Section 18 of פקודת השטרות [נוסח חדש], קיבול כללי וקיבול מסוייג.

This section is in פרק שני: שטרי חליפין / סימן א׳: הצורה והפירוש

18. קיבול כללי וקיבול מסוייג

(א)הקיבול יכול שיהא כללי או מסוייג.

(ב)קיבול כללי מסכים בלא סייג לפקודת המושך; קיבול מסוייג במלים מפורשות משנה כוחו של השטר מכפי שנמשך.

(ג)ביחוד מסוייג הקיבול כשהוא –

על תנאי

(1)על תנאי, היינו תולה פרעונו על ידי הקַבָּל בקיום תנאי שנאמר בקיבול;

(2)חלקי, היינו קיבול לפרוע רק חלק מן הסכום שבשטר;

במקום מיוחד בלבד

(3)מאוּתר, היינו קיבול לפרוע במקום מיוחד פלוני בלבד; אם לא נאמר בו בפירוש שיש לפרוע את השטר באותו מקום בלבד ולא במקום אחר, יהיה הקיבול האמור קיבול כללי;

הזמן

(4)מסוייג מבחינת הזמן;

חלק מהנמשכים

(5)של אחד הנמשכים או של אחדים מהם, אך לא של כולם.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת השטרות [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring