סעיף 54 לפקודת השטרות [נוסח חדש], חבותו של קבל.

מי שקיבל עליו שטר, הריהו, במעשהו זה –

(1)מתחייב לפרוע את השטר ככתבו של הקיבול;

הֶשְתֵק הַחוֹסֵם את הקַבָל

(2)מנוע מלכפור בפני אוחז השטר כַּשורה –

(א)בקיומו של המושך, באמיתות חתימתו וכן בכשרו וברָשותו למשוך את השטר,

(ב)כשהשטר הוא בר־פרעון לפקודת המושך – בכשרו של המושך להסב בשעתו את השטר, אך הוא אינו מנוע מלכפור באמיתותו או בכשרותו של ההיסב,

(ג)כשהשטר הוא בר־פרעון לפקודת אדם שלישי – בקיומו של הנפרע ובכשרו להסב בשעתו את השטר, אך הוא אינו מנוע מלכפור באמיתותו או בכשרותו של ההיסב.