Skip to main content

Ordinance

Section 54 of פקודת השטרות [נוסח חדש], חבותו של קבל.

This section is in פרק שני: שטרי חליפין / סימן ו׳: חָבותם של הצדדים

54. חבותו של קבל

מי שקיבל עליו שטר, הריהו, במעשהו זה –

(1)מתחייב לפרוע את השטר ככתבו של הקיבול;

הֶשְתֵק הַחוֹסֵם את הקַבָל

(2)מנוע מלכפור בפני אוחז השטר כַּשורה –

(א)בקיומו של המושך, באמיתות חתימתו וכן בכשרו וברָשותו למשוך את השטר,

(ב)כשהשטר הוא בר־פרעון לפקודת המושך – בכשרו של המושך להסב בשעתו את השטר, אך הוא אינו מנוע מלכפור באמיתותו או בכשרותו של ההיסב,

(ג)כשהשטר הוא בר־פרעון לפקודת אדם שלישי – בקיומו של הנפרע ובכשרו להסב בשעתו את השטר, אך הוא אינו מנוע מלכפור באמיתותו או בכשרותו של ההיסב.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת השטרות [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring