סעיף 120ג לתקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979, הארכת דיון שלא לצורך.

ראה רשם ההוצאה לפועל כי בעל דין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, בלא קשר לתוצאות ההליך, לאחר שהתריע בכתב לפני בעל הדין על הטלת ההוצאות ונחה דעתו כי בעל הדין מודע לכך שהאריך את הדיון שלא לצורך, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם; היה בעל דין לא מיוצג יוטלו עליו הוצאות לפי תקנה זו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.