Skip to main content

Regulations1979

Section 120ג of תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979, הארכת דיון שלא לצורך.

This section is in פרק יב1: הטלת הוצאות על ידי הרשם

120ג. הארכת דיון שלא לצורך

תיקון: תשע״ו־2

ראה רשם ההוצאה לפועל כי בעל דין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, בלא קשר לתוצאות ההליך, לאחר שהתריע בכתב לפני בעל הדין על הטלת ההוצאות ונחה דעתו כי בעל הדין מודע לכך שהאריך את הדיון שלא לצורך, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם; היה בעל דין לא מיוצג יוטלו עליו הוצאות לפי תקנה זו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring