תקנות1979הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 120א לתקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979, הטלת הוצאות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק יב1: הטלת הוצאות על ידי הרשם
120א. הטלת הוצאות
תיקון: תשע״ו־2
(א)בתום הדיון בהליך המתנהל לפניו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להחליט לחייב בעל דין בתשלום הוצאות לטובת בעל דין אחר.
(ב)החליט רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 120ב.
(ג)ניתן צו להוצאות בהליך, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון.
(ד)הרשם יידע את בעלי הדין בדבר זכותם להשמיע את טענותיהם בדבר הטלת ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.
(ה)בפרק זה –
”הוצאות“ – למעט שכר טרחת עורך דין;
”בעל דין“ – חייב או זוכה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.