סימן ג׳: חדר מדרגות מוגן בנוסח של תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970.

תרשים 3.2.2.20 ב׳

(3)אין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד).

3.2.2.21.מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלףתיקון: תשס״ח־5

(א)מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים האלה:

(1)המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;

(2)המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;

(3)המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.

(ב)רוחבה של מדרגה לוליינית או מדרגת שלח מתחלף יהיה 0.66 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד מהקצה הצר ביותר של המדרגה עד המישור הפנימי של המסעד או בין שני המישורים הפנימיים של המסעדים, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א׳, 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.

תרשים 3.2.2.21 א׳

תרשים 3.2.2.21 ב׳

תרשים 3.2.2.21 ג׳

(ג)עומק שלח מדרגה, במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה או מהמישור החיצוני של המאחז הפנימי, הנמדד לאורך אפי המדרגות, יהיה 19 סנטימטרים לפחות, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א׳, 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.

(ד)רום המדרגה לא יעלה על 24 סנטימטרים.

(ה)גובה מזקף ראש יהיה 1.98 מטרים לפחות.

(ו)המדרגות הלולייניות ושלח מתחלף יהיו בעלי מידות וצורה אחידות ואין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה כאמור בפרט 3.2.2.5(ד).

(ז)תותר התקנת מסעד ובית אחיזה בצד אחד בלבד ויחול לגביהם פרט 3.2.2.14.

3.2.2.22.מדרגות טרפזיותתיקון: תשס״ח־5

(א)מותר להתקין בבניין מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות), לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים אלה:

(1)המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;

(2)המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;

(3)המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.

(ב)עומק מינימלי של שלח מדרגה טרפזית יהיה 15 סנטימטרים לפחות.

(ג)עומק שלח המדרגה יימדד במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה; עומק השלח יהיה אחיד ולא פחות מעומק שלח המדרגות האחרות במהלך המדרגות; מדידת המרחק מהקצה הצר תתבצע לאורך אפי המדרגות במתואר בתרשים 3.2.2.22.

תרשים 3.2.2.22

3.2.2.23.סולם מילוטתיקון: תשס״ח־5

יותר שימוש בסולם מילוט בתנאי שיתקיימו בו דרישות פרטים 3.2.2.24 ו־3.2.2.25 בגישה אל המקומות המפורטים להלן או במילוט מהם:

(1)גג או עליית גג לא מאוכלסים;

(2)דרך מוצא ממגדל, משטח או חלל מוגבה או מונמך, המשמש ציוד מכני או שימוש דומה, אשר תפוסתו אינה עולה על 3 אנשים;

(3)דרך מוצא שנייה מחדר מכונות או חלל דומה.

3.2.2.24.זווית התקנה של סולם מילוטתיקון: תשס״ח־5

סולם מילוט יותקנו בזווית גדולה מ־75 מעלות ועד 90 מעלות.

3.2.2.25.גישה לסולם מילוטתיקון: תשס״ח־5

המדרגה הנמוכה ביותר של הסולם לא תעלה על 30 סנטימטרים מעל המישור שעליו מותקן הסולם; הסולם יותקן בחלל שהגישה אליו תהיה דרך דלת הניתנת לנעילה או שבקצהו יותקן מחסום למניעת שימוש על ידי ילדים.

3.2.2.26.מדרגות נעות בבנייןתיקון: תשס״ח־5

לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא בנוסף על המדרגות הרגילות.

3.2.2.27.מבנה מדרגות נעותתיקון: תשס״ח־5

(א)לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא אם כן נתקיימו לגביהן תנאים אלה:

(1)המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן;

(2)הרוחב המינימלי של מפלס הדריכה במדרגות, שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לנקודה העליונה המפורט להלן בטור א׳, לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצדו בטור ב׳, והמרחק בין בתי האחיזה לא יעלה על המפורט בטור ג׳ לצדו:

(3)שלח המדרגה לא יפחת מ־0.39 מטר.

(ב)בקצה העליון והתחתון של מדרגות נעות יותקן משטח אופקי ששטחו לא יפחת מ־4 מ״ר.

(ג)על גבי המעקה של מדרגות נעות יותקן בית־אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות.

(ד)גובהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים.

(ה)מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית־אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחומרים בלתי דליקים.

(ו)חלק הבניין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים לא דליקים.

3.2.3.1.חדר מדרגות מוגןתיקון: תשס״ח־5

(א)אם נדרש להתקין בבניין חדר מדרגות מוגן, הוא יותקן כמפורט בסימן זה; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג׳, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.

(ב)מעטפת חדר מדרגות מוגן תהיה בנויה מאלמנטים עמידי אש; מרכיביו הפנימיים של חדר המדרגות, לרבות מהלכי המדרגות ומשטחים אופקיים (פודסטים), יהיו בנויים מחומר לא דליק.

(ג)חדר המדרגות המוגן מופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש.

(ד)המעקים בנויים מחומר לא דליק כהגדרתו בת״י 755.

(ה)בית האחיזה יכול להיות עשוי חומר בסיווג דליקות מינימלי של III.2.2. על פי ת״י 755.

(ו)רוחב המדרגות בחדר מדרגות מוגן יהיה 1.10 מטרים לפחות.

(ז)מותר להתקין פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן, בתנאי שיתקיימו תנאים אלה:

(1)פתחי האור יהיו מזוגגים בזיגוג קבוע, עמיד אש למשך 30 דקות לפחות לכשל תחילי בלבד לפי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות (להלן – ת״י 931);

(2)שטחם הכולל של פתחי האור לא יעלה על 20% משטח קירות החוץ של חדר המדרגות המוגן באותה קומה;

(3)חזיתות הבניין הניצבות או ההמשכיות לקיר החיצון שבו מצויים פתחי האור והנמצאות במרחק קטן מ־3 מטרים מפתחים אלה יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, לפי תרשים 3.2.3.1 א׳.

תרשים 3.2.3.1 א׳

(ח)בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן כל מיתקן טכני, למעט זה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו.

(ט)שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חדר מדרגות מוגן, אלא באמצעות מבואה או פרוזדור שהכניסה מהם לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד.

(י)דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ייפתחו בכיוון המילוט.

(יא)סידורי שליטה בעשן יהיו בהתאם לקבוע בפרק ה׳; תאורה מלאכותית תהיה בהתאם לקבוע בסימן ט״ז; תאורת חירום תהיה בהתאם לקבוע בסימן י״ז; שילוט יהיה בהתאם לקבוע בסימן י״ח.

(יב)חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות יהיה בהתאם לקבוע בסימן א׳ בפרק ז׳.

3.2.3.2.הפרדת חלל שימושי בחדר מדרגות מוגןתיקון: תשס״ח־5

בתוך חדר מדרגות מוגן לא יהיה כל חלל סגור שימושי, כולל מתחת למדרגות, ולא יותר כל שימוש העלול להפריע למילוט; ואולם יותר השימוש בחלל סגור שימושי מתחת למדרגות המופרד מחדר המדרגות על ידי אותה הפרדה שבין חדר המדרגות ושאר הבניין, ובלבד שלא תותר כניסה אליו מתוך חדר המדרגות.

3.2.3.3.חדרי מדרגות בבניין עם קומות תחתיותתיקון: תשס״ח־5

חדרי מדרגות המחויבים על פי חלק ג׳, המשרתים קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ־8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, יהיו חדרי מדרגות מוגנים; כל חדר מדרגות אחר שאינו נדרש לפי חלק ג׳, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.

3.2.4.1.מערכת מדרגות חיצוניתתיקון: תשס״ח־5

(א)במערכת מדרגות חיצונית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט זה.

(ב)רוחב המדרגות במערכת מדרגות חיצונית יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם אם תפוסת הקומה אותה משרתת מערכת מדרגות חיצונית אינה עולה על 60 איש, רוחב מדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.

(ג)גובה המעקה בבניין גבוה או רב־קומות, יהיה 1.30 מטרים לפחות; בבניין שאינו בניין גבוה או רב־קומות, יהיה גובה המעקה 1.05 מטרים לפחות.

(ד)המדרגות ייבנו ויותקנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.4, 3.2.2.5 למעט פרט משנה (ג), 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.

(ה)תאורת חירום במערכת מדרגות חיצונית תותקן כמפורט בסימן י״ז.

(ו)שלטים במערכת מדרגות חיצונית יותקנו וייקבעו כמפורט בסימן י״ח.

(ז)פרטי משנה (ה) ו־(ו) לא יחולו על מהלך מדרגות שגובהו הכולל אינו עולה על 4 מטרים.

3.2.4.2.מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוחתיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3

במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח יתקיימו דרישות פרטים 3.2.4.1, 3.2.4.3, 3.2.4.4, 3.2.4.5 ו־3.2.4.6.

3.2.4.3.הפרדת מערכת מדרגות חיצונית מן בנייןתיקון: תשס״ח־5

מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תופרד מהבניין לפי תנאים אלה:

(1)חזיתות הבניין הפונות למערכת מדרגות חיצונית יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, בלא פתחים, בתחום שלא יהיה קטן מ־3 מטרים מהמעטפת החיצונית של המדרגות (להלן – התחום המוגן) כמתואר בתרשימים 3.2.4.3 א׳ ו־3.2.4.3 ב׳; ואולם ניתן להתקין פתח אור בתחום המוגן, בתנאי שפתח האור, על כל מכלוליו, יהיה מזוגג בזיגוג קבוע עמיד אש למשך 60 דקות לפי ת״י 931;

תרשים 3.2.4.3 א׳

תרשים 3.2.4.3 ב׳

(2)היציאה מבניין למערכת מדרגות חיצונית תהיה דרך דלת אש הנפתחת עם כיוון המילוט.

3.2.4.4.סיום מערכת מדרגות חיצוניתתיקון: תשס״ח־5

מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תסתיים על פי אחד מהתנאים האלה:

(1)מערכת המדרגות החיצונית מובילה אל מפלס הקרקע הסמוך לבניין;

(2)מערכת המדרגות החיצונית מובילה לגג של חלק אחר של הבניין כאשר קיימת דרך מוצא המשכית מהגג אל היציאה והגג מוגן ועומד בדרישות סימן ח׳;

(3)מערכת המדרגות החיצונית מובילה לאגף אש בבניין סמוך ובלבד שעמידות אגף האש היא למשך 60 דקות לפחות.

3.2.4.5.פתחים בקיר חיצוןתיקון: תשס״ח־5

במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח צד אחד לפחות יהיה פתוח ב־50% משטח הצד בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו באופן שימנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.4.5.

תרשים 3.2.4.5

3.2.4.6.חומרי בניהתיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3

מערכת מדרגות חיצונית תהיה בנויה מחומר לא דליק.

3.2.5.1.כלליתיקון: תשס״ח־5

במוצא אופקי המשמש מוצא בטוח, יתקיימו דרישות סימן זה.

3.2.5.2.מוצאים אופקיים מספרם ומיקומםתיקון: תשס״ח־5

ניתן להתקין מוצא אופקי אחד או יותר מחלק מבניין או מבניין, בתנאים האלה:

(1)לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי תהיה יציאה או מוצא בטוח אחר המובילים ישירות אל מחוץ לבניין; מן המוצא האופקי אל היציאה או אל המוצא הבטוח האחר תהיה דרך מוצא באמצעות פרוזדור או מעבר, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;

תרשים 3.2.5.2 א׳

תרשים 3.2.5.2 ב׳

(2)לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי מאגף אש אחר, יהיה שטח פנוי לצורכי המילוט של האגף האחר; השטח הפנוי, בעבור צורכי המילוט של האגף האחר, יחושב לפי 0.3 מ״ר לנפש בעבור הקהל של האגף האחר המיועד לעבור דרכו;

(3)ההפרדה בין אגפי האש תהיה לכל גובה הבניין למעט קומות מרתף המשמשות לחניה; אגפי האש יופרדו זה מזה על ידי אלמנט עמיד אש ודלתות אש; קומת החניה תופרד מן הבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 2 שעות לפחות;

(4)כמות המוצאים האופקיים תהיה לפי דרישות סימן י״ג;

(5)מיקום מוצא אופקי יהיה כמפורט בסימן י״ד;

(6)אם נדרשה דרך מוצא אחת מקומה או מחלק מבניין, מוצא אופקי לא יכול לשמש מוצא בטוח יחיד;

(7)נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, סך כל רוחבי המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה לפחות מחצית רוחב דרכי המוצא הנדרשות בעבור חלק הבניין;

(8)נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, מספר המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרשים בעבור חלק הבניין;

(9)בדלת אש המותקנת במוצא אופקי תתקיים עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.

3.2.6.1.פרוזדור מוגןתיקון: תשס״ח־5

פרוזדור ייחשב פרוזדור מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:

(1)רוחבו יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת, והוא יהיה 1.10 מטרים לפחות, מדידת הרוחב תיעשה כמפורט בפרט 3.2.12.10; ואולם אם פרוזדור מוגן משרת קומה הנמצאת במפלס היציאה וגם קומות נוספות, לצורך חישוב התפוסה, אין חובה לצרף את תפוסת קומת היציאה לתפוסה של שאר הקומות;

(2)לא יוגבל אורכו של פרוזדור מוגן; אם אורכו גדול מ־50 מטרים, תותקן בו מערכת על־לחץ למניעת חדירה של עשן;

(3)כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;

תרשים 3.2.6.1

(4)התקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של פרוזדור מוגן תותר, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים בסימן ג׳ להתקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן;

(5)בחלל פרוזדור מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;

(6)תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט״ז;

(7)תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י״ז;

(8)שלטים יותקנו כמפורט בסימן י״ח;

(9)רצפת הפרוזדור תהיה אטומה ובלא חירור.

3.2.7.1.פרוזדור פתוח מוגןתיקון: תשס״ח־5

פרוזדור ייחשב פרוזדור פתוח מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:

(1)קירות הפרוזדור הפונים אל החוץ, במפגש של הקיר עם התקרה, יהיו פתוחים ב־50% לפחות משטחם לחלל האוויר, כך שתמנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.7.1;

תרשים 3.2.7.1

(2)קירות הפרוזדור האחרים, לרבות הרצפה והתקרה, יופרדו מהבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 1 שעה לפחות;

(3)רוחב הפרוזדור יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת ולא יפחת מ־1.10 מטרים; מדידתו תיערך כמפורט בפרט 3.2.12.10;

(4)אם חלקו של פרוזדור פתוח מוגן משמש פרוזדור ללא מוצא, יחולו לגביו הדרישות החלות על פרוזדור ללא מוצא, כמפורט בפרט 3.2.15.2;

(5)לא יוגבל אורכו של פרוזדור פתוח מוגן;

(6)כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור פתוח מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד וכיוון פתיחתה יהיה בהתאם לדרישות סימן א׳;

(7)בחלל פרוזדור פתוח מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;

(8)תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט״ז;

(9)תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י״ז;

(10)שלטים יותקנו כמפורט בסימן י״ח.

3.2.8.1.גג מוגןתיקון: תשס״ח־5

גג ייחשב גג מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:

(1)מרכיבי הגג יהיו עשויים אלמנטים עמידי אש, למעט חומרי הבידוד והאיטום;

(2)משטח ההליכה המהווה חלק מנתיב היציאה (להלן – משטח ההליכה), ישולט ויסומן בסימון מתאים;

(3)משטח ההליכה יהיה המשכי, בלא מכשולים, ובלא חשיפה ישירה לאש שמקורה מתוך הבניין; משטח ההליכה יוביל אל הרחוב או להמשכה של דרך מוצא וממנה לרחוב או ליציאה;

(4)רוחב משטח ההליכה יהיה לפי דרישות התפוסה;

(5)אם יותקן על הגג פתח מוצא של מערכת שחרור עשן, הוא יותקן במרחק של 5 מטרים לפחות ממשטח ההליכה; גובה הפתח יהיה 3 מטרים לפחות מעל גובה הגג.

3.2.9.1.יציאהתיקון: תשס״ח־5

ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן זה.

3.2.9.2.מרכיבי היציאהתיקון: תשס״ח־5

(א)יציאה יכולה להכיל אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:

(1)דלת יציאה חיצונית, בתנאי שתיפתח בכיוון המילוט, כמתואר בתרשים 3.2.9.2 א׳;

תרשים 3.2.9.2 א׳

(2)מבואה או אולם כניסה, בתנאי שנתקיימו לגביהם כל התנאים האלה:

(א)דלת יציאה חיצונית הנצפית בלא הפרעה מדלת היציאה של המוצא הבטוח; אם אין קו מבט ישיר בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת היציאה החיצונית, יותקן שלט מואר, ”יציאה“, כמפורט בסימן י״ח;

(ב)מרחק ההליכה בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת יציאה חיצונית אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳;

תרשים 3.2.9.2 ב׳

תרשים 3.2.9.2 ג׳

(ג)המבואה או אולם הכניסה אינם משמשים לשימושים נוספים, ומופרדים מאזורים סמוכים בעלי שימוש שונה באלמנט עמיד אש;

(ד)מותרת הצבת מיתקן המיועד לשמש את המבואה או את אולם הכניסה, כגון דלפק קבלה או פינת המתנה ובלבד שהמיתקן לא יפגע ברוחב הנדרש בעבור דרך מוצא;

(3)קומת עמודים מפולשת, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992, בתנאי שנתקיימו לגביה כל התנאים האלה:

(א)לפחות שני צדדים של הקומה פתוחים לחלל האוויר;

(ב)נתיב היציאה פנוי ממכשולים;

(ג)מרחק ההליכה בין דלת יציאה חיצונית לבין יציאה מקומת עמודים מפולשת, אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳.

(ב)נתיב היציאה אל חוץ הבניין יהיה פנוי ממכשולים ויוביל אל הרחוב.

(ג)רוחב נתיב היציאה יהיה בהתאם לדרישות התפוסה.

3.2.9.3.מספר יציאות אל חוץ הבנייןתיקון: תשס״ח־5

היה מספר המוצאים הבטוחים מאגף אש גדול מאחד, מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרש יובילו ישירות לחוץ הבניין דרך דלת יציאה חיצונית.

3.2.9.4.קומה מפולשת וחצר פנימיתתיקון: תשס״ח־5

בחצר, בקומת עמודים מפולשת, בחצר פנימית או בכל חלל חיצון אחר, המשמשים חלק מיציאה, יתקיימו דרישות אלה:

(1)רוחבם לא יפחת מ־1.10 מטר ויעמוד בדרישות התפוסה, הגדול מביניהם;

(2)הם יחוברו לדרך ציבורית;

בפרט זה, ”חצר פנימית“ – חצר שיש ממנה יציאה אל הרחוב.

3.2.9.5.חסימת קומות תחתיותתיקון: תשס״ח־5

בחדר מדרגות הממשיך יותר מחצי קומה מתחת למפלס היציאה אפשר להתקין פשפש; הפשפש יותקן במפלס היציאה או במפלס הנמוך בכחצי קומה מתחת למפלס היציאה וכיוון פתיחתו יהיה בכיוון המילוט מן הקומות התחתיות.

3.2.10.1.דרישות כלליותתיקון: תשס״ח־5

כבש המשמש חלק מדרך מוצא, יעמוד בדרישות סימן זה.

3.2.10.2.מידות כבשתיקון: תשס״ח־5

(א)מידות הכבש יהיו כמצוין בטבלה שלהלן:

(ב)האמור בפרט משנה (א), לא יחול על –

(1)כבש שאינו מיועד לשימוש אדם עם מוגבלות;

(2)גישה לציוד תעשייתי, לחדרים טכניים ולחדרי אחסון;

(3)כבש המיועד לתנועה של מכוניות והיכול לשמש חלק מדרך מוצא.

3.2.10.3.מבנה כבשתיקון: תשס״ח־5

מבנה הכבש יתאים לדרישות אלה:

(1)כבש המשמש חלק מדרך מוצא יהיה בנוי ממבנה קבוע;

(2)מבנה הכבש יהיה עשוי חומר לא דליק; משטח ההליכה לא יהיה מחורר.

3.2.10.4.משטחים אופקיים (פודסטים)תיקון: תשס״ח־5

(א)בתחילת הכבש ובסופו יותקן משטח אופקי; שיפוע המשטח האופקי לא יעלה על 2%; רוחב המשטח האופקי יהיה ברוחב הכבש לפחות; אורך המשטח האופקי בכיוון ההליכה יהיה 130 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.10.4 א׳.

תרשים 3.2.10.4 א׳

(ב)בכל מקום שבו נפתחת דלת לכיוון הכבש יותקן משטח אופקי; רוחב המשטח האופקי הנמדד מפני הדלת או הפתח ובניצב להן יהיה 1.30 מטרים לפחות; אורך המשטח האופקי יהיה כרוחב הדלת או הפתח בתוספת 0.30 מטרים לפחות מעבר למזוזה הסמוכה לידית, כמתואר בתרשים 3.2.10.4 ב׳.

תרשים 3.2.10.4 ב׳

(ג)שינוי כיוון בכבש יבוצע רק במשטח אופקי; רוחב כבש או משטח אופקי לא יקטן בכיוון המילוט.

(ד)במשטחים אופקיים בבנייני ציבור יתקיימו גם הדרישות שבפרט 8.09.

3.2.10.5.מעקה ומאחז ידתיקון: תשס״ח־5

במעקה ובמאחז יד יתקיימו דרישות ת״י 1142.

3.2.10.6.כבש מחוץ לבנייןתיקון: תשס״ח־5

כבש המוביל לכניסה לבניין יותקן בתנאים אלה:

(1)רוחב הכבש לא יפחת מהרוחב הנדרש, על פי חישובי התפוסה לפרוזדור או המבואה בתוך הבניין הגובלים עם הכניסה, ולא יפחת מהרוחב הנדרש בפרט 8.04;

(2)שיפוע הכבש בתוך הנכס לא יעלה על 8%.

3.2.11.1.כלליתיקון: תשס״ח־5

אזור מחסה המשמש חלק מדרך מוצא נגיש, יהיה אחד או יותר מאלה:

(1)חלל חסום לעשן בבניין המוגן כולו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית, והנמצא במרחק שאינו עולה על 10 מטרים מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח כמתואר בתרשים 3.2.11.1 א׳;

תרשים 3.2.11.1 א׳

(2)מבואת מעלית חסומה לעשן;

(3)חלל בחדר מדרגות מוגן המשמש מוצא בטוח המאפשר השהיה במהלך המילוט כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳;

תרשים 3.2.11.1 ב׳

(4)דירת מגורים;

(5)חדר סגור בקומה המוגנת כולה על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;

(6)מרחב מוגן קומתי או מוסדי.

3.2.11.2.נגישות אזור מחסהתיקון: תשס״ח־5

אזור מחסה יהיה נגיש לשטחים שהוא משרת באמצעות דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלויות (להלן – דרך מוצא נגישה).

3.2.11.3.יציאה מאזור מחסהתיקון: תשס״ח־5

מתוך אזור מחסה תהיה גישה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב, באמצעות פרוזדור, מוצא בטוח או מעלית.

3.2.11.4.תקשורת באזור מחסהתיקון: תשס״ח־5

(א)באזור מחסה תותקן מערכת תקשורת דו־סיטרית בין אזור המחסה לבין לוח הפיקוד המרכזי של מערכות הגילוי וכיבוי אש.

(ב)סמוך למערכת התקשורת יותקן שלט ובו הוראות בדבר קבלת עזרה באמצעות המערכת.

3.2.11.5.פרטי אזור מחסהתיקון: תשס״ח־5

באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.11.6, 3.2.11.7, 3.2.11.8, 3.2.11.9.

3.2.11.6.מידות אזור מחסהתיקון: תשס״ח־5

(א)בכל קומה נגישה לאנשים עם מוגבלויות יותקן אזור מחסה; שטח אזור מחסה בעבור תפוסה של כל 200 איש או חלק ממנה יהיה במידות של 120×80 סנטימטרים לפחות; שטח זה מיועד לאדם בכיסא גלגלים או אדם עם כל מוגבלות אחרת; השטח יהיה נוסף על הרוחב הנדרש לדרך המוצא כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳.

(ב)פרט (א) לא יחול על קומה שהיציאה ממנה אל מחוץ לבניין איננה דורשת שימוש במדרגות.

3.2.11.7.איסור חסימת כסא גלגליםתיקון: תשס״ח־5

אזור מחסה המיועד ליותר מכיסא גלגלים אחד, יתוכנן באופן שלא יחסום יותר מכיסא גלגלים אחד אחר הנמצא באותו אזור מחסה, כמתואר בתרשים 3.2.11.7.

תרשים 3.2.11.7

3.2.11.8.שילוט אזור מחסהתיקון: תשס״ח־5

(א)כל אזור מחסה יסומן על ידי שלט שעליו כתוב: ”אזור מחסה“.

(ב)השלט יכיל את הסימן המציין אנשים עם מוגבלות.

(ג)השלטים ימוקמו במקומות האלה:

(1)סמוך לדלת המאפשרת כניסה לאזור המחסה;

(2)סמוך לדלת הנפתחת אל חדר מדרגות מוגן הכולל אזור מחסה;

(3)סמוך לדלת הנפתחת אל מבואת מעלית, הכוללת אזור מחסה.

(ד)בכל מקום שיש צורך לסמן בבירור את הכיוון לאזור המחסה, יוארו השלטים כנדרש בעבור שלטים לדרך מוצא כאמור בסימן י״ח.

3.2.11.9.שלט לעיווריםתיקון: תשס״ח־5

סמוך לדלת כניסה לאזור מחסה יותקן שלט לעיוורים ויתקיימו בו הוראות סימן י״ח ות״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת״י 1918 חלק 4).

3.2.12.1.חישוב תפוסהתיקון: תשס״ח־5, תשע״ח־2

(א)תפוסה של בניין תיקבע לפי סך הכל המצטבר של תפוסת חלקי הבניין השונים על פי שימושם.

(ב)מספר דרכי מוצא ורוחבן בכל קומה ייתנו מענה לתפוסה הכוללת של חלקי הבניין השונים באותה קומה.

(ג)אם דרכי מוצא משרתות יותר מקומה אחת, מספרן ורוחבן ייקבעו על פי התפוסה של הקומה שבה הם נמצאים; בכל מקרה לא תהיה הפחתה במספר דרכי המוצא או ברוחבן בכיוון המילוט, כמתואר בתרשימים 3.2.12.1 א׳ 3.2.12.1 ב׳.

תרשים 3.2.12.1 א׳

תרשים 3.2.12.1 ב׳

(ד)היו דרכי המוצא משרתות קומה המלכדת נתיב מילוט מהקומות שמעליה ומתחתיה, יחושבו מספרן ורוחבן של דרכי המוצא כסכום הכמות והרוחב של הקומות המתלכדות, כאמור בתרשים 3.2.12.1 ג׳.

תרשים 3.2.12.1 ג׳

(ה)תפוסה של יציע או של מרפסת תתווסף לחישוב התפוסה של חלק הבניין שאליו הם מחוברים.

(ו)תפוסת חדר או אולם, לצורך חישוב רוחב ומספר דרכי מוצא, תחושב על ידי חלוקת השטח השימושי של חלק הבניין האמור, כמפורט בטור א׳ בטבלה 3.2.12.2, הנמדד במטר מרובע, במקדם התפוסה הנקוב בטור ב׳ לצדו, למעט אם נרשם אחרת; בפרט זה, ”שטח שימושי“ – השטח הנמדד על פי טור ג׳ בטבלה האמורה ובהתייחס לדרישות הנוספות כמצוין בטור ד׳.

(ז)על אף האמור בפרט משנה (ו), מותר שתפוסת חדר או אולם תהיה גדולה מן התפוסה המתקבלת מהחישוב לפי פרט משנה (ו), בתנאי שבמרכיבי דרך המוצא יתקיימו כל דרישות פרק זה; פרט משנה זה לא יחול על שימושים שההערה 'תפוסה מקסימלית׳ מצוינת לצדם בטור ד׳ בטבלה 3.2.12.2.

(ח)שטחי פרוזדורים, מדרגות, חדרי שירותים וחדרים טכניים לא ייכללו בחישוב התפוסה.

(ט)אם מתקיימים באולם כמה שימושים בו־זמנית וניתן להבחין בין מתחמים שונים באולם שבכל אחד מהם מתקיים שימוש נפרד, תפוסתו של כל מתחם תחושב לפי השימוש בו, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.1 ד׳; אם לא ניתן להגדיר שימוש נפרד בכל מתחם, תחושב התפוסה לכל שטח האולם לפי השימוש בעל התפוסה הגבוהה ביותר.

תרשים 3.2.12.1 ד׳

3.2.12.2.מקדמי תפוסהתיקון: תשס״ח־5, תשע״ח־2, תשפ״ו

בתפוסת בניין יתקיימו דרישות פרט 3.2.12.1 לפי מקדמי התפוסה המפורטים להלן:

טבלה 3.2.12.2 – מקדמי תפוסה (במ״ר לנפש)

3.2.12.3.הערות לטבלת מקדמי תפוסהתיקון: תשס״ח־5, תשע״ח־2, תשפ״ד־2, תשפ״ו

נוסף על האמור בטבלה 3.2.12.2, יחולו הדרישות האלה:

(א)בטבלה זו –

”ברוטו“ – שטח נטו בתוספת שטח הפרוזדור הסמוך הנמדד בין הקירות;

”נטו“ – שטח פנים החדר או האולם הנמדד בין הקירות;

”בניין תעשיה רגילה“ – בניין המשמש לתעשיה ברמת סיכון נמוכה או רגילה, והיכול לכלול כמה קומות, כאשר בכל קומה יכולות להיות כמה פעילויות שונות;

”שטח למטרה עיקרית“ – כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992;

”תעשיה מיוחדת“ – בניין המשמש לתעשיה ברמת סיכון נמוכה או רגילה, המשמש לתהליך מסוים, והמאופיין בצפיפות נמוכה של אנשים ומרבית שטח המפעל תפוס במכונות או בציוד;

”תעשיה מסוכנת“ – תעשיה ברמת סיכון גבוהה (High Hazard);

”תפוסה מקסימלית“ – התפוסה המחושבת לשימוש זה לפי מקדם התפוסה בטור ב׳ בטבלה תהיה התפוסה המקסימלית.

(ב)שטחים באולם או בזירת המשחק שאינם משמשים מעברים של דרכי המוצא, המיועדים להצבת כיסאות ניידים, יחושבו לפי 1 מ״ר שטח רצפה מינימלי לנפש.

(ב1)ניתן להשתמש באולם במערכי ישיבה שונים, ובלבד שכמות המושבים לא תעלה על הכמות המותרת בטבלה 3.2.12.2 ומערך הישיבה שבשימוש יעמוד בכל הדרישות שבפרק ט׳, ובכלל זה הדרישות לעניין רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר.

(ב2)ניתן לחשב את התפוסה לשימוש זה לפי כל מקדם תפוסה המצוי בטווח המצוין בטור ב׳ בטבלה; המקדם שלפיו חושבה התפוסה יפורט בנספח בטיחות אש לבקשה להיתר.

(ג)לקביעת התפוסה לבניין המשמש למסחר, שבו קומות החנויות הן קומות רחוב והן נפתחות ישירות החוצה לרחובות במפלסים שונים ולשני צדדים שונים, החישוב ייעשה בנפרד בעבור כל קומה הפתוחה ישירות למפלס הרחוב לפי 3.0 מ״ר לנפש משטח החנויות המיועד למסחר; לעניין פרט זה, ”קומת רחוב“ – קומה עם גישה ישירה מהרחוב שהפרש המפלסים ממנה אל המדרכה אינו עולה על 1.20 מטרים, למעט אזור אחורי המיועד לפריקה וטעינה בלבד.

(ד)בקניון מקורה תחושב התפוסה כלהלן:

(1)חישוב התפוסה לגבי מעבר ציבורי משותף ומקורה, שהוא מוגן עשן, ייערך על ידי חלוקת סך כל השטח של כל החנויות בקומה, בתוספת 50% משטחי חנויות עוגן, במקדם הנמוך ביותר לפי הטבלה שלהלן:

לעניין זה –

”חנות עוגן“ – חנות ששטחה למסחר עולה על 2,000 מ״ר;

”מעבר ציבורי משותף מוגן עשן“ בקניון – מעבר שרוחבו 6 מטרים לפחות וגובהו 6 מטרים לפחות, והכולל סידורי שליטה בעשן, כך שעשן לא יצטבר מתחת לגובה של 2.20 מטרים מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר הנמצאת בחלל המעבר הציבורי המשותף;

טבלת מקדמי תפוסה (במ״ר לנפש) בעבור מעבר ציבורי משותף מוגן עשן מקורה בקניון

(2)חישוב התפוסה בעבור מעבר ציבורי שאיננו מוגן עשן יהיה בהתאם לשימוש של הקומה שנמצא בה המעבר הציבורי.

(ה)לכל חנות יסופקו דרכי מוצא החוצה, אל השטח המקורה של הקניון או אל מחוץ לבניין, בהתבסס על חישוב התפוסה לפי טבלה 3.2.12.2.

(ו)לכל חנות עוגן תהיה מערכת דרכי מוצא עצמאית שאיננה מסתמכת על הקניון המקורה בעבור 50% לפחות מן התפוסה.

(ז)אם משמש אולם ההמתנה להתקהלות נפרדת ושונה מן ההתקהלות באולם השמחות, תחושב התפוסה לאולם ההמתנה לפי 1 מ״ר לנפש.

(ח)לצורך חישוב תפוסת אולם אסיפות שבו מתחמי פעילות שונים ניתן לכלול שילוב של שניים או יותר משימושים אלה:

(1)שטח הבר – שטח זה יופחת מהשטח נטו של האולם; לדוגמה שטח A בתרשים 3.2.12.3 ד׳;

(2)אזור ישיבה סביב בר עם מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים – לפי כמות מקומות הישיבה, ובלבד שלא יפחת מ־50 ס״מ אורך בר לכל משתמש; עומק שטח הישיבה יהיה לפחות 50 ס״מ; לדוגמה שטח B בתרשים 3.2.12.3 ד׳;

(3)אזור ישיבה סביב שולחנות אשר כולל מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים או אזור כיסאות בלבד בלא שולחנות – בשטח אולם של עד 930 מ״ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1 מ״ר לנפש ובשטח אולם של מעל 930 מ״ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1.4 מ״ר לנפש; מדידת השטח נטו לפרט זה תתבצע מנקודה המרוחקת 50 ס״מ מן השולחן כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן; לדוגמה שטח C בתרשים 3.2.12.3 ד׳;

(4)שטח אולם הפנוי מריהוט קבוע או נייד, ובכלל זה מעבר, יחושב לפי מקדם תפוסה של 0.75 מ״ר לנפש; לדוגמה שטח D בתרשים 3.2.12.3 ד׳;

(5)רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר יעמדו בדרישות פרק ט׳.

תרשים 3.2.12.3 א׳ – אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים

תרשים 3.2.12.3 ב׳ – אולם אסיפות בלא מקומות ישיבה הפנוי מריהוט

תרשים 3.2.12.3 ג׳ – אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים ליד שולחנות או אולם שמחות

תרשים 3.2.12.3 ד׳

3.2.12.4.מקדם הרוחב של מרכיבי דרך מוצאתיקון: תשס״ח־5

(א)הרוחב החופשי המינימלי של כל מרכיבי דרך מוצא מחלק של בניין יחושב בעבור סוג השימוש, כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, על ידי הכפלת מספר האנשים המרבי שבעבורם מיועדת דרך המוצא, המתקבל מחישוב התפוסה לפי פרט 3.2.12.1, במקדם הרוחב הנקוב בטור ב׳ או ג׳ בטבלה, והנמדד בסנטימטרים לנפש, בהתאם למרכיב דרך המוצא; בפרט זה, ”מהלך אופקי“ – לרבות מעבר משופע או כבש ששיפועו אינו עולה על 8%.

(ב)טבלה 3.2.12.4 – מקדמי רוחב

בטבלה זו, ”אזורים בעלי סיכון גבוה“ – אזורים שבהם מאחסנים, מוכרים, מעבדים או מייצרים חומר מסוכן.

3.2.12.5.אופן חישוב וקביעת רוחב פרוזדורתיקון: תשס״ח־5

(א)הרוחב החופשי המינימלי של פרוזדור, לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט משנה (ב), או מהרוחב הנקוב בטבלה שבפרט משנה (ג), לפי הרחב מבין השניים.

(ב)רוחבו החופשי המינימלי של פרוזדור יחושב כלהלן:

(1)יחושב סך כל התפוסות של כל החדרים שהפרוזדור משרת אותם;

(2)סך כל התפוסות יחולק במספר דרכי המוצא הנדרשות שאליהן מוביל הפרוזדור, כמתואר בתרשים 3.2.12.5;

(3)לקבלת הרוחב המינימלי של הפרוזדור תוכפל התוצאה המתקבלת בפסקה (2) במקדם הרוחב הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.12.4.

תרשים 3.2.12.5

(ג)הרוחב המינימלי של פרוזדור בבניין או בחלק בניין, מהסוג המפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן יהיה כנקוב בטור ב׳:

טבלה 3.2.12.5 – רוחב מינימלי של פרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא

3.2.12.6.רוחב דלת בפרוזדורתיקון: תשס״ח־5

הותקנה דלת בניצב לכיוון התנועה בפרוזדור, רוחבה יהיה כנדרש בפרט 3.2.1.3.

3.2.12.7.רוחב דרכי מוצא בבניין בעל שימושים שוניםתיקון: תשס״ח־5

(א)רוחב מרכיבי דרך מוצא בבניין בעל שימושים שונים ייקבע לפי החישוב המתאים לאותו חלק מהבניין בעל הרוחב החופשי הגדול ביותר.

(ב)בבניין בעל שימושים שונים, בו חלקי הבניין מופרדים על ידי מחיצת אש, רוחב מרכיבי דרך מוצא לכל חלק מבניין ייקבע לפי החישוב המתאים לשימוש הנעשה באותו חלק של הבניין.

3.2.12.8.רוחב מעבר המהווה חלק מדרך מוצאתיקון: תשס״ח־5

(א)רוחב מעבר בבניין, המהווה חלק מדרך מוצא, יהיה לפחות 1.10 מטרים; דרישה זו אינה חלה על דלתות, שרוחבן בהתאם לקבוע בפרטים 3.2.1.1 עד 3.2.1.3. ואינה חלה בדירת מגורים.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) רוחב מעבר המשרת עד 10 אנשים, ושאורכו אינו עולה על 15 מטרים, יהיה 0.90 מטרים לפחות.

3.2.12.9.גובה מעבר ופרוזדורתיקון: תשס״ח־5

(א)גובה מזקף ראש של מעבר ופרוזדור יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט הגובה מתחת למשקופים.

(ב)הנמכות מקומיות של התקרה או התקנת מערכות מכניות כגון רכיבי תאורה, רכיבי מיזוג אוויר, מתזים, שלטים וכיוצא באלה, יותרו, בתנאי שגובה מזקף הראש יהיה 2 מטרים לפחות.

(ג)גובה מזקף הראש בפרט משנה (א) יישמר בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה בכל חלק של הבניין.

3.2.12.10.אופן מדידת רוחב מעבר ופרוזדורתיקון: תשס״ח־5

(א)מדידת רוחב מעבר ופרוזדור תיערך בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה ובין ציפויי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10.

(ב)תותר הבלטת מסעדים המותקנים לאורך צדי המעבר והפרוזדור עד 9 סנטימטרים מפני ציפוי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10; הבלטה זו לא גורעת מרוחבו של המעבר והפרוזדור.

תרשים 3.2.12.10

(ג)במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר לפי תרשים 3.2.1.10 א׳.

(ד)תותר הבלטת דלת הפתוחה למעבר ולפרוזדור לפי תרשים 3.2.1.10 ב׳.

3.2.13.1.כלליתיקון: תשס״ח־5

מספר דרכי מוצא מבניין או מחלק בניין יהיה לפי דרישות סימן זה.

3.2.13.2.מספר פתחי היציאה מחדר או מחלק בנייןתיקון: תשס״ח־5

(א)לא יפחת משניים מספר פתחי יציאה מחדר או מחלק בניין המופרד באמצעות קירות ודלתות, שנתקיימו לגביו אחד או יותר מהתנאים האלה:

(1)הוא מיועד להכיל 50 איש או יותר;

(2)הוא מיועד לאחסון חומרים מסוכנים, לייצורם או לשימוש בהם וגודלו עולה על 20 מ״ר.

(ב)לא יפחת משלושה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.

(ג)לא יפחת מארבעה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־1,000 איש.

3.2.13.3.מספר דרכי מוצא מקומהתיקון: תשס״ח־5

(א)לא יפחת משניים מספר דרכי מוצא מקומה בבניין, למעט במקרים האלה:

(1)בניין מגורים שאינו רב־קומות;

(2)בניין שאינו רב־קומות שבו מספר האנשים המרבי שקומה כלשהי מיועדת להכיל אינו עולה על 30, ושמרחק ההליכה מכל נקודה בקומה אל מוצא בטוח או אל יציאה אינו עולה על 30 מטרים.

(ב)לא יפחת משלוש מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.

(ג)לא יפחת מארבע מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־1,000 איש.

(ד)מספר דרכי המוצא בקומה לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחדר או מחלק בניין הכלול בתוכה.

3.2.13.4.מספר דרכי מוצא מבנייןתיקון: תשס״ח־5

(א)מספר דרכי המוצא מבניין לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחלק בניין או מקומה הכלולים בו.

(ב)ממבואת מעלית תותקן דרך מוצא אחת לפחות.

3.2.13.5.מחיצה ניידתתיקון: תשס״ח־5

(א)הותקנה מחיצה ניידת לחלוקת חדר או חלל, בכל חלק של החדר או החלל לאחר החלוקה יתקיימו דרישות מספר דרכי מוצא המפורטות בסימן זה, דרישות מיקום דרכי מוצא המפורטות בסימן י״ד ודרישות מרחקי הליכה המפורטות בסימן ט״ו.

(ב)במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח המאפשרים מעבר בין צד אחד של החדר המחולק למשנהו; פתח זה ייחשב במניין פתחי היציאה מהחדר לאחר החלוקה ובלבד שתפוסת החלק שממנו אין מעבר ישיר לפרוזדור איננה עולה על 20 איש.

(ג)מחיצה ניידת לא תחסום מעבר או פרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח באותה קומה.

(ד)במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרק ו׳ לעניין חומרי גמר בבניין.

3.2.14.1.מיקום דרכי מוצאתיקון: תשס״ח־5

(א)גישה למוצא בטוח או ליציאה תהיה באמצעות מעבר או פרוזדור ולא דרך חדרים.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), יותר מעבר בגישה למוצא בטוח דרך חדר אחד סמוך, בתנאי ששני החדרים משמשים חלק מאותה יחידה תפקודית, או דרך מבואה (לובי), ובלבד שהחדרים אינם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים ואינם ניתנים לנעילה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 א׳.

תרשים 3.2.14.1 א׳

(ג)נדרשות שתי דרכי מוצא מחדר או אולם, דלתות היציאה ימוקמו באופן שהמרחק הקטן ביותר בין דלת יציאה אחת לשניה (להלן בפרט זה – המרחק המינימלי) לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר באותו חדר או אולם; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מחדר או אולם, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה כמתואר בתרשימים 3.2.14.1 ב׳ ו־3.2.14.1 ג׳.

תרשים 3.2.14.1 ב׳

תרשים 3.2.14.1 ג׳

(ד)נדרשות שתי דרכי מוצא מקומה, דלתות היציאה מהקומה ימוקמו באופן שהמרחק המינימלי לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר בקומה; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מקומה, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה; לעניין פרט זה, דלת היציאה מהקומה אפשר שתהיה דלת הנפתחת אל מוצא בטוח, דלת יציאה חיצונית, פתח יציאה חיצוני, תחילתו של חדר מדרגות לא מוגן, או תחילתה של יציאה כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ד׳.

תרשים 3.2.14.1 ד׳

(ה)על אף האמור בפרט משנה (ד) לעניין אופן מדידת המרחק בין דלתות היציאה, אם דלתות היציאה מחוברות ביניהן בעזרת פרוזדור בעל עמידות אש של 60 דקות, יימדד המרחק המינימלי לאורך מסלול ההליכה בפרוזדור כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ה׳.

תרשים 3.2.14.1 ה׳

(ו)על אף האמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), בבניין שמותקנת בו, בכל שטח הבניין, מערכת מתזים או בבניין המיועד למוסדות חינוך, שהותקנו בו, בפרוזדורים ובמבואות, סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה׳, המרחק בין הדלתות כאמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), לא יפחת משליש אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות בחדר, באולם או בקומה בהתאמה.

(ז)בקומה שבה דלתות היציאה למוצא בטוח ממוקמות בשני אגפי אש המופרדים זה מזה, ובמחיצת האש מותקנת דלת אש, המאפשרת מעבר בין אגף אחד לאגף שני, לא יחולו מגבלות המרחק המינימלי המפורטות בפרטי משנה (ד) ו־(ו).

(ח)חדרי מדרגות משולבים בצורת מספריים ייחשבו כשני מוצאים בטוחים נפרדים אם הם מופרדים זה מזה למעבר אש ועשן, בכל מרכיביהם; ההפרדה בין חדרי המדרגות המשולבים תהיה על ידי אלמנט עמיד אש למשך 120 דקות לפחות.

(ט)אם נדרשים בבניין שני מוצאים בטוחים או יותר, תתאפשר גישה חופשית מכל חלל מאויש בקומה אל שני מוצאים בטוחים לפחות.

(י)אם בין שני מוצאים בטוחים מקשר פרוזדור שאורכו עולה על 50 מטרים, תחולק הקומה על ידי מחיצת אש ובפרוזדור תותקן דלת אש; כל תוספת של 50 מטרים לאורך הפרוזדור תחולק בהתאמה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ו׳.

תרשים 3.2.14.1 ו׳

3.2.14.2.דרכי מוצא נגישות בבנייןתיקון: תשס״ח־5

אם נדרשות בבניין דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, יתקיימו בהן הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.14.3, 3.2.14.4 ו־3.2.14.5.

3.2.14.3.מספר דרכי מוצא נגישותתיקון: תשס״ח־5

(א)מכל חלק נגיש בבניין, יהיו לפחות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות וגישה אחת לפחות לאזור מחסה נגיש.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) –

(1)גישה לדרכי מוצא בטוח הנגישות לאנשים עם מוגבלות, אפשר שתהיה משותפת, במגבלות האורך המותר למהלך משותף, כמפורט בסימן ט״ו;

(2)בבניין או חלק מבניין שבעבורו נדרשת דרך מוצא אחת בלבד, תותקן דרך מוצא נגישה אחת לאנשים עם מוגבלות.

3.2.14.4.מרחק בין כניסות לדרכי מוצא בטוחתיקון: תשס״ח־5

אם נדרשות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, המרחק בין המוצאים הבטוחים יהיה כמפורט בסימן זה.

3.2.14.5.המשכיות דרך מוצא נגישהתיקון: תשס״ח־5

נדרשת דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלות, יהיה נתיבה המשכי מכל מקום נגיש בבניין אל מחוץ לבניין או אל אזור מחסה נגיש וממנו, באמצעות דרך מוצא, אל מחוץ לבניין.

3.2.15.1.מרחקי הליכה בבנייןתיקון: תשס״ח־5

מרחק הליבה בבניין לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳.

תרשים 3.2.15.1 א׳

תרשים 3.2.15.1 ב׳

3.2.15.2.פרוזדור ללא מוצאתיקון: תשס״ח־5

אורך פרוזדור ללא מוצא לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשים 3.2.15.2 א׳; ואולם פרוזדור שאורכו קטן מרוחבו פי שניים וחצי כמתואר בתרשים 3.2.15.2 ב׳ לא ייחשב פרוזדור ללא מוצא.

תרשים 3.2.15.2 א׳

תרשים 3.2.15.2 ב׳

3.2.15.3.מהלך משותףתיקון: תשס״ח־5

(א)בחלק מבניין שנדרשים בו שתי דרכי מוצא או יותר, אורך מהלך משותף לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשימים 3.2.15.3 א׳, 3.2.15.3 ב׳ ו־3.2.15.3 ג׳.

תרשים 3.2.15.3 א׳

תרשים 3.2.15.3 ב׳

תרשים 3.2.15.3 ג׳

(ב)לעניין מהלך משותף נגיש ראה פרט 3.2.14.3(ב)(1).

3.2.15.4.מרחק הליכה בבניין עם מערכת מתזיםתיקון: תשס״ח־5

בבניין שבכל שטחו מותקנת מערכת מתזים, מרחק ההליכה, מהלך משותף ופרוזדור ללא מוצא לא יעלו על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5.

3.2.15.5.אופן מדידת מרחק הליכה ומהלך משותףתיקון: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

(א)מרחק ההליכה יימדד על גבי הרצפה, לאורך הקו המרכזי של מסלול ההליכה הטבעי, המתחיל במרחק של 30 סנטימטרים מהנקודה הרחוקה ביותר הניתנת לאכלוס, בקשת המרוחקת 30 סנטימטרים ממזוזת הדלת והנגמרת במרכז דלת האש או במרכז דלת יציאה חיצונית כמתואר בתרשים 3.2.15.5 א׳.

תרשים 3.2.15.5 א׳

(ב)אם במסלול מרחק ההליכה או המהלך המשותף כלולות מדרגות או מישור משופע, יימדד מרחק ההליכה או המהלך המשותף, לאורך סיפי המדרגות או במקביל למישור המשופע, כמתואר בתרשים 3.2.15.5 ב׳.

תרשים 3.2.15.5 ב׳

(ג)אורך מהלך משותף יימדד באופן זהה למדידת מרחק הליכה בבניין ועד לנקודת הפיצול.

(ד)בבניין בעל שימוש מעורב –

(1)אשר השימושים השונים הופרדו זה מזה באמצעות אלמנט עמיד אש, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג הייעוד בכל חלק מהבניין בנפרד;

(2)אשר השימושים השונים שבו לא הופרדו זה מזה, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג השימוש שהמרחקים שנקבעו בעבורו הם הקצרים ביותר מבין כל השימושים בבניין.

(ה)מרחקי ההליכה ואורכם של פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף יהיו כקבוע בטבלה שלהלן ובכפוף להערות בפרט משנה (ו):

טבלה 3.2.15.5 – מרחקי הליכה, פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף 7.6.05

(ו)המרחקים המפורטים בטבלה שבפרט משנה (ה) לעיל כפופים להערות המפורטות להלן:

(1)במהלך משותף יתקיימו דרישות סימן כ״ד לפרק ט׳;

(2)מותר פרוזדור ללא מוצא ומעבר ללא מוצא באורך של עד 6 מטרים;

(3)לא הותקנה מערכת מתזים, אך הותקנה מערכת גילוי ושליטה בעשן בפרוזדורים כמפורט בפרק ה׳ ”מערכות שליטה בעשן“, מרחק ההליכה יהיה 60 מטרים, אורך הפרוזדור ללא מוצא יהיה 15 מטרים, ואורך המהלך המשותף יהיה 30 מטרים;

(4)פרוזדור המשמש למהלך משותף –

(א)בבניין מגורים – המדידה תתבצע מדלת היציאה מדירת מגורים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;

(ב)בבתי מלון או מעונות סטודנטים – המדידה תתבצע מדלת היציאה של חדר או של מקבץ חדרים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;

(5)לעניין פרט זה, ”בית הארחה“ – בניין בתפוסה של עד 16 אורחים ועד 2 קומות;

(6)בבניין תותקן מערכת סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה׳ ”מערכות שליטה בעשן“;

(7)המעבר הציבורי המשותף יהיה מוגן עשן כנדרש בפרט 3.2.12.3(ד);

(8)מרחק ההליכה בתוך חנות עד 60 מטרים; מרחק ההליכה במעבר הציבורי המשותף עד 60 מטרים;

(9)לעניין פרט זה, ”תעשיה רגילה“ – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א);

(10)לעניין פרט זה, ”תעשיה מיוחדת“ – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א), וגובה תקרת הבניין או גובה תחתית החלק התחתון ביותר של שלד הגג, הוא 8 מטרים לפחות, מעל מפלס הרצפה;

(11)לעניין פרט זה, ”תעשיה מסוכנת“ – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א);

(12)בחניון מקורה פתוח, הקירות החיצוניים יהיו פתוחים לאוויר החופשי ב־40% משטחם בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו כך שתימנע הצטברות עשן.

3.2.15.6.מרחק הליכה בגני ילדיםתיקון: תשס״ח־5

(א)בגני ילדים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1)המרחק מכל דלת יציאה של החדר המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, עד הכניסה למוצא בטוח או עד דלת יציאה חיצונית, לא יעלה על 30 מטרים;

(2)המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 35 מטרים;

(3)המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 25 מטרים.

3.2.15.7.מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חוליםתיקון: תשס״ח־5

בבתי חולים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1)המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, לבין מוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים;

(2)המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 60 מטרים;

(3)המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים;

(4)המרחק מכל נקודה במקבץ חדרים המשמשים לשינה עם יציאה אחת משותפת, עד דלת היציאה המשותפת של אותו מקבץ, לא יעלה על 30 מטרים, כמתואר בתרשים 3.2.15.7.

תרשים 3.2.15.7

3.2.15.8.מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חוליםתיקון: תשס״ח־5

(א)במרפאות אמבולטוריות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1)המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח לבין מוצא בטוח לא יעלה על 30 מטרים;

(2)המרחק מכל נקודה בחדר ועד למוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 15 מטרים.

3.2.15.9.מרחק הליכה בבניין מגוריםתיקון: תשס״ח־5

על מרחק הליכה בבניין מגורים יחול גם פרט 3.8.18.2.

3.2.15.10.מרחק הליכה בדיור מוגן ובבתי אבותתיקון: תשס״ח־5

בדיור מוגן ובבתי אבות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1)מרחק ההליכה בתוך חדר או בדירה, עד דלת הכניסה לחדר או לדירה לא יעלה על 38 מטרים;

(2)מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או הדירה עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.

3.2.15.11.מרחק הליכה בבתי מלון ומעונות סטודנטיםתיקון: תשס״ח־5

בבתי מלון ובמעונות סטודנטים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1)מרחק ההליכה בתוך חדר או יחידת אירוח עד דלת הכניסה לחדר או ליחידה לא יעלה על 38 מטרים;

(2)מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או יחידת האירוח ועד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.

3.2.15.12.מרחק הליכה בתעשיה רגילהתיקון: תשס״ח־5

בתעשיה רגילה הכוללת חומרים ברמת סיכון נמוכה או בינונית מרחק ההליכה לא יעלה על 120 מטרים, אם מתקיימים תנאים אלה:

(1)הבניין נמצא בקומת קרקע בלבד;

(2)בבניין מותקנת מערכת לפינוי עשן וחום המונעת סכנה של הצטברות עשן בגובה נמוך מ־1.80 מטרים בפרק הזמן הנדרש לפינוי הבניין מאנשים והבניין מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.

3.2.16.1.תאורה מלאכותיתתיקון: תשס״ח־5

(א)בפרוזדורים, במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים ובחדרי מדרגות תותקן תאורה מלאכותית שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה 10 לוקס לפחות.

(ב)להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים בכל כניסה לחדר מדרגות, במרחק שאינו גדול מ־1.00 מטרים מדלת הכניסה; המתגים יותקנו בגובה הנע בין 85 ס״מ ל־110 ס״מ מעל מפלס הרצפה.

3.2.17.1.תאורת חירוםתיקון: תשס״ח־5

(א)תאורת חירום בדרך מוצא תתחיל לפעול בתוך פרק זמן שאינו גדול מ־0.5 שניות בכל מקרה של כשל בהספקת החשמל או נפילה במתח רשת החשמל כמפורט בתקן הישראלי בת״י 20, חלק 2.22 מנורות: מנורות לתאורת חירום (להלן – ת״י 20 חלק 2.22).

(ב)במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים, בפרוזדורים ובחדרי מדרגות, לאורך דרך המוצא, יותקנו גופי תאורת חירום שיאירו את נתיב המילוט, בזמן הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל; דרישה זו אינה חלה על מעברים ופרוזדורים בדירת מגורים.

(ג)עוצמתה המינימלית של תאורת חירום לאורך נתיב המילוט לא תפחת מ־1 לוקס בכל נקודה לאורך נתיב המילוט למשך שעה אחת לפחות.

(ד)מדידת עוצמת האור המינימלית תתבצע בגובה מפלס ההליכה לאורך נתיב המילוט.

(ה)היחס בין עוצמת ההארה המרבית לבין עוצמת ההארה המינימלית לא יעלה על 1:40.

(ו)תאורת חירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או מערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה הכוללת מצבר נטען; גופי תאורת החירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות.

(ז)גופי תאורת החירום יתאימו לתקן הישראלי ת״י 20, חלק 2.22.

3.2.18.1.שילוטתיקון: תשס״ח־5

(א)דרכי מוצא ישולטו ויסומנו לפי הוראות אלה:

(1)בכל מרכיבי דרך מוצא שלא נראה מהם באופן ברור כיוון היציאה מהבניין, ומעל דלת יציאה, יותקנו שלטים שבהם נכתב: ”יציאה“, או ”יציאת חירום“, עם חץ הכוונה או ללא חץ הכוונה, לפי הצורך; הכיתוב על השלטים יהיה בגוון לבן על גבי רקע ירוק; ניתן לשלב בשלטים צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4;

(2)בכל מקום בבניין שניתן לסטות בו מדרך היציאה מהבניין, יותקן שלט ”אין יציאה“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון אדום על גבי רקע לבן;

(3)גובה האותיות בשלטים הנדרשים בפסקאות (1) ו־(2) יהיה 15 סנטימטרים לפחות, ועוביים יהיה 15 מילימטרים לפחות; המרווח בין האותיות יהיה לפחות 1 סנטימטר;

(4)התקנת השלטים תהיה בניצב לכיוון המילוט;

(5)בחניון מקורה, יותקנו שלטים כמפורט בפסקאות (1), (2) ו־(4) שחובה לשלב בהם צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4; גובה האותיות בשלטים יהיה 20 סנטימטר לפחות, ועוביין יהיה 20 מילימטרים.

(6)על דירת מגורים יחול פרט 3.8.21.1(ב).

(ב)לשלטים לפי פרט משנה (א) תותקן תאורה מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל עצמאי המבוסס על סוללות נטענות המאפשרות זמן תאורה של 60 דקות; גוף התאורה יתאים לתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22, והוא יופעל בעת הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל.

(ג)בדרך מוצא יותקנו שלטים המציינים את קיומם של מיתקני בטיחות אש.

(ד)על דלת אש של חדר מדרגות מוגן, שאינה בקומת הכניסה, יותקן שלט קבוע בצד המבואה הקומתית, ועליו המילים ”דלת אש! החזק סגורה!“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה כתיב האותיות יהיה 3 סנטימטרים לפחות ועוביין 7 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה.

(ה)על דלת אש הממוקמת בקומת הכניסה לבניין או במקום בולט לעין בסמוך אליה, בצד הפונה למבואת הכניסה, יותקן שלט, כאמור בפרט משנה (ד), ונוסף עליו – שלט קבוע שבו נכתב:

"בבניין זה מותקנות דלתות אש בכל קומותיו. דלתות האש משמשות להגנה מפני אש ולמילוט לחדר המדרגות.

1.דלתות האש חייבות להיות סגורות תמיד, למעט בזמן מעבר אנשים, כדי למנוע חדירת אש ועשן לחלל חדר המדרגות בעת שריפה.

2.פגיעה ביכולת הסגירה העצמית של הדלתות עלולה לגרום לאובדן חיי אדם ולגרימת נזקים לרכוש בעת שריפה.

3.אין לנעול את הדלתות ואין להציב כל דבר העלול להפריע לפתיחה ולסגירה שלהן ולמעבר חופשי של אנשים אל חדר המדרגות ובתוכו".

הכיתוב של השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה האותיות של הרישה בשלט יהיה 7 מילימטרים לפחות וגובה כתיב האותיות הנדרשות בסעיפים 1 עד 3 בשלט יהיה 3 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, מתחת לשלט המתואר בפרט משנה (ד).

(ו)הוראות פרטי משנה (ד) ו־(ה) אינן חלות על דלתות אש פתוחות הנמצאות, בדרך כלל, במצב פתוח (Normally Open), והמצוידות במנגנון סגירה אוטומטי בעבור מקרים של שריפה, ובלבד שהדלתות האמורות אושרו בידי רשות הכבאות כדלתות פתוחות.

(ז)בחדר מדרגות מוגן יותקן בכל קומה שלט קבוע שבו נכתבו בסדר יורד כלפי מטה פרטים אלה:

(1)כינוי חדר המדרגות;

(2)המילה ”קומה“ ולצדה או מתחתיה מספר הקומה;

(3)המילים ”חדר המדרגות משרת קומות“ ואחריהן – מספר הקומות בבניין, על פי החלטת עורך הבקשה;

(4)המילים ”יש יציאה לקומת הגג“ או ”אין יציאה לקומת הגג“;

(5)המילים ”יציאה לרחוב בקומה...“ ואחריהן מספר הקומה שממנה יש יציאה לרחוב;

תרשים 3.2.18.1

(6)גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (1) ו־(5) יהיה 20 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקה (2) יהיה 12 מילימטרים לפחות ועוביין 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב האותיות הנדרשות לכיתוב מספר הקומה בפסקה (2) יהיה 70 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 8 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (3) ו־(4) יהיה 5 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 1 מילימטרים לפחות;

(7)מימין לכיתוב בשלט יסומן חץ הכוונה המציין את כיוון המילוט; החץ יצביע כלפי מעלה או כלפי מטה, על פי קביעת עורך הבקשה; גובה החץ יהיה 120 מילימטרים לפחות; ועוביו יהיה 25 מילימטרים לפחות; בתוך החץ תיכתב המילה ”ליציאה“;

(8)המילה והחץ על השלט האמור בפסקה (7) יהיו בגוון ירוק על רקע לבן; גובהו של השלט יהיה 35 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 55 סנטימטרים; קו תחתית השלט יהיה בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה;

(9)יהיה ניתן לצפות בשלט כאשר הדלת במצב סגור או פתוח;

(10)כאשר בדרך מוצא נדרשת עליה בחדר מדרגות כדי להגיע ליציאה, יותקנו שלטים לסימון כיוון היציאה בכל קומה שבה נדרשת עלייה למעלה; שלטים אלו יזוהו כאשר הדלת במצב סגור או פתוח; כאשר המפלס התחתון ביותר של חדר המדרגות מתחיל לא יותר מקומה אחת מתחת לקומת היציאה, ומקום היציאה נצפה בבירור, לא תחול הדרישה המפורטת ברישה של פסקה זו.

3.2.18.2.שילוט בשפה הערביתתיקון: תשס״ח־5

בבניין המוקם במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת המהנדס, קיים שיעור ניכר של ציבור דובר השפה הערבית שאינו דובר השפה העברית, יותקנו השלטים לפי סימן זה בשפה העברית והערבית כאחד.

3.2.19.1.מדרגות חוץתיקון: תשס״ח־5

(א)בכל מקרה שבו מפלס הרחוב שונה ממפלס הכניסה או היציאה לבניין יותקנו מדרגות חוץ, כבש, מעבר משופע או שילוב של חלק מהם.

(ב)רוחב מדרגות החוץ, הכבש או המעבר המשופע יהיה שווה לרוחב דלת היציאה החיצונית הגובלת עם המדרגות ולא יפחת מ־1.10 מטרים.

(ג)המדרגות ייבנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.3, 3.2.2.4, 3.2.2.5, 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.16.

(ד)מישור שלח המדרגה יהיה מחוספס או עשוי חומר המונע החלקה.

(ה)אם, משיקולי אדריכלות, מותקנות מדרגות חוץ רחבות, יותקנו מסעדים נוספים בהתאמה לפתחי היציאה מהבניין ובהתאם לקבוע בפרט 3.2.2.16.

(ו)בכל מהלך מדרגות יותקן מסעד ובית אחיזה בצד אחד של המדרגות; אם נדרש מעקה, ייחשב בית האחיזה של המעקה מתאים לדרישה זו.

(ז)בבניין ציבורי, בכל מהלך מדרגות חוץ יותקן מסעד ובית אחיזה משני צדי המדרגות.

(ח)במדרגות המשתלבות במישור משופע הניצב לכיוון מהלך המדרגות יתקיימו תנאים אלה:

(1)רום המדרגה התחתונה לא יעלה על 17.5 סנטימטרים כמתואר בתרשים 3.2.19.1;

תרשים 3.2.19.1

(2)היחס בין רום המדרגה התחתונה לשלחה, על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד), לא יחול במדרגות אלו.

3.2.20.1.אמצעי חילוץ מבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומותתיקון: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

בבניין, שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות, יהיו סידורי חילוץ אנשים אל מחוץ לבניין שמתקיימים בהם אחד לפחות מן התנאים האלה:

(1)דרך גישה, רחבת היערכות וחלון חילוץ העומדים בדרישות אלה:

(א)רוחב דרך הגישה יהיה 4 מטרים לפחות;

(ב)כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו לפחות 6 מטרים לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;

(ג)המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבניין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 12 מטרים;

(ד)דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;

(ה)מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;

(ה1)דרך גישה ורחבת היערכות יכולות לשמש יותר מבניין אחד;

(ו)על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר רוחב לדרך גישה קטן מ־4 מטרים אך לא פחות מ־3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ־4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;

(ז)בבניין יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות סימן זה.

תרשים 3.2.20.1

(2)חדר מדרגות מוגן, שמתקיימות בו דרישות סימן ג׳, לרבות –

(א)עמדת כיבוי אש בכל מבואה קומתית;

(ב)פינוי עשן מכל מבואה קומתית ופתחי פינוי עשן מחדר המדרגות לעבר הגג העומדים בדרישות סימן א׳ לפרק ה׳;

(ג)בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון חילוץ;

(ד)בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.

(3)בבניין מותקנת מערכת מתזים העומדת בדרישות אלה:

(א)בכל שטח הבניין מותקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במים – מתזים; הספקת המים למתזים מבוססת על לחץ המים העירוני ולא יידרש אמצעי להגברת לחץ;

(ב)בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון החילוץ;

(ג)בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.

3.2.20.2.רדיוס סיבוב של דרך גישה ורחבת היערכותתיקון: תשס״ח־5

אם דרך גישה איננה ישרה, רדיוס הסיבוב של ציר הדרך לא יפחת מ־12 מטרים; רדיוס השטח הנקי ממכשולים, הרדיוס החיצוני, לא יפחת מ־16 מטרים.

3.2.20.3.שער בדרך גישהתיקון: תשס״ח־5

אם נבנה שער בדרך גישה, תובטח אפשרות פתיחתו או פריצתו במקרה חירום, כך שיתאפשר מעבר מיידי לרכב כיבוי והצלה.

3.2.20.4.סימון ושילוט רחבת היערכותתיקון: תשס״ח־5

רחבת היערכות בתחום המגרש תסומן על הקרקע, במסגרת בגוון בהיר ותשולט באופן שיאסור חניה לכלי רכב במקום; רחבת היערכות בתחום הדרך הציבורית תשולט באופן שייאסר חניית רכב במקום.

3.2.20.5.מבנה דרך גישה ורחבת היערכותתיקון: תשס״ח־5

דרך גישה ורחבת היערכות, לרבות מכסים לתאי בקרה וצינורות למערכות תשתית למיניהן, הטמונים מתחתן, יהיו בנויים באופן המאפשר להם לשאת רכב לכיבוי והצלה על פי התקן הישראלי, ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים.

3.2.20.6.מניעת הפרעה בדרך גישה וברחבת היערכותתיקון: תשס״ח־5

(א)לא יהיו בדרך גישה, ברחבת היערכות ובין רחבת היערכות לבניין, בליטות, עצים, עמודי חשמל, עמודי טלפון, כבלים עיליים, מבנים או מיתקנים כיוצא באלה, העלולים להפריע, לעכב או להכשיל את פעולתו התקינה של רכב כבאות והצלה.

(ב)הגובה החופשי ממכשולים מעל דרך גישה יהיה 4.20 מטרים לפחות.

3.2.20.7.חלונות חילוץתיקון: תשס״ח־5

(א)בכל קומה יותקן חלון אחד שרוחבו החופשי 0.80 מטרים לפחות, וגובהו החופשי 1.00 מטרים לפחות (להלן – חלון חילוץ).

(ב)חלון חילוץ יהיה חלון צד צירי, או חלון הזזה; החלון יהיה ניתן לפתיחה מצדו הפנימי, וניתן לפתיחה או פריצה מחלקו החיצוני.

(ג)בבניין שאינו בניין למגורים, יסומן חלון החילוץ בחלקו הפנימי בסימן זוהר במילים ”חלון חילוץ“.

(ד)המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון חילוץ לא יעלה על 50 מטרים, כשהמדידה תתבצע בקו אלכסוני בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון החילוץ של אותה קומה, ובלבד שקיים מעבר בין כל חלקי הקומה לחלון החילוץ, לרבות מעבר דרך דלתות של דירות או חדרים.

(ה)פרט זה אינו חל על קומת הקרקע בבניין.

(ו)פרט זה אינו חל על בניין אשר הותקנו בו סידורי חילוץ העומדים בדרישות פרט 3.2.20.1(2) או 3.2.20.1(3).

3.2.20.8.מיקום חלונות חילוץתיקון: תשס״ח־5

(א)מול חלון חילוץ, כאמור בפרט 3.2.20.7, תותקן רחבת היערכות שתאפשר כניסה לבניין או יציאה ממנו באמצעות סולם המורכב על רכב כבאות והצלה.

(ב)אם נדרש יותר מחלון חילוץ אחד, והמרחק בין כל שני חלונות חילוץ לא עולה על 35 מטרים מדוד לאורך מעטפת הבניין, ניתן להתקין רחבת היערכות אחת בלבד.

3.3.1.1.הפרדה בין דרכי מוצא והבנייןתיקון: תשס״ח־5

הפרדה בין דרך מוצא לבין שאר חלקי הבניין תהיה לפי הדרישות המפורטות בפרט 3.3.1.2.

3.3.1.2.הפרדת חדר מדרגות מהבנייןתיקון: תשס״ח־5

(א)חדר מדרגות בבניין גבוה או בבניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 120 דקות לפחות.

(ב)חדר מדרגות בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח, יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות.

(ג)עמידות האש של דלתות אש בחדרי מדרגות המשמשים חלק ממוצא בטוח, תהיה 30 דקות לפחות בהתאם לתקן הישראלי ת״י 1212 – דלתות אש: עמידות אש.

3.3.1.3.הפרדת קומות השירותים משאר חלקי הבנייןתיקון: תשס״ח־5

(א)בכל בניין תהיה הפרדת אש ועשן בין קומות שטחי שירות או חלק מהן, המכילות, בין השאר, חניון רכב, מחסנים, חדרי הסקה, מיתקני חשמל ראשיים וחדרים טכניים, לבין שאר חלקי הבניין; ההפרדה האמורה תהיה על ידי אחד או שילוב של אמצעים אלה:

(1)מחיצות אש בעלת עמידות אש למשך שעתיים לפחות;

(2)תקרות ורצפות הגובלות בבניין, בעלות עמידות אש למשך שעתיים לפחות;

(3)דלת אש בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות;

(4)דלת אש, בכניסה לחדר מדרגות מוגן בבניין המשמש למגורים, בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־30 דקות כשל תחילי ויציבות.

(ב)בגישה מקומת שטחי שירות לחדר מדרגות מוגן או למעלית, תותקן מבואה המופרדת מקומת שטחי השירות באמצעות קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות והגישה למבואות אלה תהיה דרך דלת אש.

(ג)הדרישה בפרט משנה (ב) לא תחול על חדר מדרגות מוגן המסתיים ביציאה ישירות אל מחוץ לבניין, המשרת קומות שירות בלבד.

3.3.1.4.הפרדה בקומת השירותיםתיקון: תשס״ח־5

על חלק בניין, כגון קופאי בחניון או משרד במחסן, שנועד לספק שירותים נלווים לשימושים שאופיים שטחי שירות, לא תחול הדרישה בפרט 3.3.1.3.

3.3.1.5.הפרדה בין הבניין למנהרת שירות ופירתיקון: תשס״ח־5

(א)מינהרת שירות ופיר יופרדו מהבניין לכל אורכם וגובהם על ידי קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות.

(ב)הותקנו במינהרת שירות או בפיר פתחי כניסה או יציאה, יהיו הפתחים סגורים על ידי דלת אש שתהיה בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.

3.3.1.6.צנרת ותעלות מיזוג אוויר החודרים אלמנטים עמידי אשתיקון: תשס״ח־5

(א)באגפי אש, שהקירות או התקרות בהם בנויים מאלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת אש ועשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים.

(ב)צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים.

(ג)תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.

3.3.2.1.עמידות האש של שלד הבנייןתיקון: תשס״ח־5

(א)מרכיבי שלד הבניין יסווגו לעמידות אש לפי אחד מסוגי השלד המפורטים בטבלה 3.3.2.1.

(ב)עמידות האש של מרכיבי שלד הבניין לא תפחת מהנדרש בסוג השלד בו סווג הבניין כאמור בפרט משנה (א).

(ג)בבניין גבוה ובניין רב־קומות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרט 7.47.00 והנספח לפרט 7.43.00(ד) בסימן ז׳ לחלק ז׳.

(ד)בבניין למגורים עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ח׳.

(ה)בבניין להתקהלות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ט׳.

טבלה 3.3.2.1 סיווג שלד הבניין לפי עמידות אש (בשעות)

הערות לטבלה 3.3.2.1:

א.מודגש עם רקע אפור – אלמנטים המותרים להיות מחומרים דליקים מאושרים על ידי רשות כבאות.

ב.מסומן באות H = רכיבי שלד הבניין עשויים עץ, ובאישור רשות כבאות.

ג.עמידות האש של החלקים הלא קונסטרוקטיביים של קירות חוץ, וההגנה על הפתחים בקירות חוץ, אינן נכללות בטבלה זו; בהפרדה אנכית בין קומות הבניין תתקיים הדרישה של פרט 3.7.1.5.

ד.לעניין סיווג שלד הבניין לעמידות אש –

(1)שלד שסיווגו I יהיה שלד מסוג: I-442 או I-332;

(2)שלד שסיווגו II יהיה שלד מסוג: II-222 או II-111 או II-000;