סימן כ״א: מאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות) בנוסח של תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970.

3.9.20.9.שילוט וסימון המדרגה במעבר מדורגתיקון: תשס״ח־5

בכל מדרגה, קצה השלח הקרוב לאף המדרגה יסומן ברצועה בצבע בולט לעין וברור; הרצועה תהיה קלה לזיהוי הן במצב של עלייה והן במצב של ירידה; רוחב הרצועה לא יהיה קטן מ־2.5 סנטימטרים ולא יהיה גדול מ־5 סנטימטרים.

3.9.20.10.רום מדרגה במעבר מדורגתיקון: תשס״ח־5

ברום המדרגה במעבר מדורג יתקיימו תנאים אלה:

(1)רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים; ואולם רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;

(2)רום המדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; ואולם מקום שבו שיפוע יציע הקהל הסמוך למעבר המדורג מחייב זווית גדולה מ־8/11 בשל אילוצי ראיה, אפשר שגובה רום המדרגה יהיה גדול מ־20 סנטימטרים אך לא יעלה על 23 סנטימטרים;

(3)רום המדרגות יהיה אחיד; לענין פרט זה, ”אחיד“ – הפרש אשר אינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;

(4)על אף האמור בפסקה (3), במהלך מדרגות אחד, אפשר שגובה רום המדרגה לא יהיה אחיד עקב אילוצי ראיה של אזור הישיבה הסמוך לו; במצב זה אפשר שהפרשי הגבהים בין מדרגות סמוכות יהיה גדול מ־0.5 סנטימטר וזאת בתנאים אלה:

(א)רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים;

(ב)רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;

(5)פרט 3.2.2.5 לא יחול לגבי מדרגות במעבר מדורג.

3.9.21.1.מאחז יד במעבר מדורג או משופעתיקון: תשס״ח־5

(א)במאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות, יתקיימו דרישות סימן זה.

(ב)במעקות ובמאחזי יד במקומות אחרים ביציע הקהל יתקיימו דרישות סימן כ״ח.

(ג)במעבר ששיפועו גדול מ־5% או במעבר מדורג יותקן מאחז יד בצד המעבר או לאורך מרכזו (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 א׳).

תרשים 3.9.21.1 א׳

(ד)אם המעבר משרת אזורי ישיבה משני צדדיו, מאחז היד לא יהיה רציף; ההפסקות ברציפות מאחז היד יאפשרו כניסה לאזורי הישיבה וגם מעבר בין צדו האחד של מאחז היד לצדו השני; מאחז היד יהיה רציף לאורך של לא יותר מ־5 שורות מושבים (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ב׳).

תרשים 3.9.21.1 ב׳

(ה)המרווח בין מאחזי היד, הנוצר עקב הדרישה לאי־רציפות, לא יהיה קטן מ־56 סנטימטרים ולא גדול מ־91 סנטימטרים כשהוא נמדד אופקית; קצה מאחז היד יהיה מעוגל או מקומר (כמתואר בתרשימים 3.9.21.1 ג׳ ו־3.9.21.1 ד׳).

תרשים 3.9.21.1 ג׳

תרשים 3.9.21.1 ד׳

(ו)למאחז יד במרכז מעבר מדורג יוסף מוט ביניים משופע, המקביל למאחז היד, בגובה 30 סנטימטרים מתחת למאחז היד (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ד׳).

(ז)גובה מאחז היד יהיה אחיד בין 90 סנטימטרים ל־105 סנטימטרים, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המאחז עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ה׳).

תרשים 3.9.21.1 ה׳

(ח)הדרישה שבפרט משנה (ג) להתקנת מאחז יד לא תחול בתנאים האלה:

(1)מעבר שאינו חלק מדרך מוצא נגישה ששיפועו קטן מ־12.5%, והמשרת אזורי ישיבה משני צדדיו;

(2)מקום שבו נבנה מעקה הכולל מאחז יד.

(ט)גובה המעקה בצד הפתח ביציע (הוומיטוריום) לא יפחת מ־90 ס״מ, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המעקה עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש; הותקן מעקה שחלקו העליון יכול לשמש בית אחיזה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות התקנת בית אחיזה.

תרשים 3.9.21.1 ו׳

3.9.22.1.רוחב גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנותתיקון: תשס״ח־5

(א)רוחב הגישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לא יפחת מ־30 סנטימטרים, ויורחב בהתאם לאורכו כנדרש בפרט משנה (ב) (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 א׳).

תרשים 3.9.22.1 א׳

(ב)הרוחב המינימלי הנדרש של גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות יורחב, מעבר ל־30 הסנטימטרים הנדרשים בפרט משנה (א), ב־1.3 סנטימטר בעבור כל 30 סנטימטרים נוספים של אורך הגישה למעבר או חלק מהם, הנמדדים מעבר ל־3.6 מטרים הראשונים; לעניין פרט משנה זה, מדידת אורך הגישה למעבר תהיה מן המעבר עד מרכז הכיסא המרוחק ביותר מן המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 ב׳).

תרשים 3.9.22.1 ב׳

(ג)הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי גישה למעבר או על חלק ממנו, המשרתת עד 4 אנשים ואשר אורכה אינו עולה על 1.80 מטרים.

3.9.22.2.אופן מדידת רוחב גישה למעבר במושבים שאינם מקובעיםתיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3

מקום שבו מושבים שאינם מקובעים, נמצאים בין שולחן לבין הגישה למעבר, או בין שולחן למעבר, מדידת רוחב הגישה למעבר הדרוש כתוצאה מחישובי תפוסה, תתבצע מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן; מרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.22.2).

תרשים 3.9.22.2

3.9.22.3.אורכה של גישה למעברתיקון: תשס״ח־5

אורך גישה למעבר לא יעלה על 11 מטרים מכל מושב עד למעבר או לדלת יציאה.

3.9.22.4.גישה למעבר ליד שולחנות באירועתיקון: תשס״ח־5

גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות הכוללות צפיה במופע תהיה לפי הוראות סימן זה.

3.9.22.5.מעבר משופע או מדורגתיקון: תשס״ח־5

במעברים משופעים או מדורגים בין השולחנות, יתקיימו דרישות סימן כ׳.

3.9.23.1.רוחב מעבר המשרת ישיבה ליד שולחנותתיקון: תשס״ח־5

(א)רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה של עד 50 אנשים, לא יפחת מ־90 סנטימטרים.

(ב)רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה הגדולה מ־50 אנשים, לא יפחת מ־110 סנטימטרים.

3.9.23.2.רוחב מעברתיקון: תשס״ח־5

אם נמצאים מושבים שאינם מקובעים, בין השולחן לבין המעבר, מדידת רוחב המעבר הנדרש על פי חישובי תפוסה, תיערך מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן, כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.23.2); לעניין פרט זה, ישיבה ליד בר או ליד ריהוט קבוע אחר, מהווה ישיבה ליד שולחנות.

תרשים 3.9.23.2

3.9.23.3.אישור תכניותתיקון: תשס״ח־5

המהנדס רשאי לדרוש מעורך הבקשה הגשת תכניות המפרטות את מיקום הריהוט והציוד, לשם קבלת אישור לעמידה בדרישות סימן זה.

3.9.23.4.מעבר מדורג או משופע המשרת ישיבה ליד שולחנותתיקון: תשס״ח־5

במעברים הכוללים מדרגות או כבשים, המשרתים שולחנות לאכילה או לשתיה, והמיועדים לצפיה בהצגה, יתקיימו דרישות סימן כ׳.

3.9.24.1.מרחקי הליכהתיקון: תשס״ח־5

מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות סימן ט״ו לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בפרק זה [צ״ל: בסימן זה].

3.9.24.2.מהלך משותףתיקון: תשס״ח־5

(א)אורכו של מהלך משותף בחדר או באולם שאינו משמש כמהתמ״ע לא יעלה על –

(1)בעבור שטח משורת שתפוסתו קטנה מ־50 איש – 23 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.24.2);

(2)בעבור שטח משורת שתפוסתו 50 איש או יותר – 6 מטרים.

תרשים 3.9.24.2

(ב)במהלך משותף במהתמ״ע יתקיימו דרישות סימן ל״ז.

3.9.25.1.תאורת דרכי המוצאתיקון: תשס״ח־5

בתאורת דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן ט״ז לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

3.9.25.2.תאורת אפלהתיקון: תשס״ח־5

(א)במקום להתקהלות תותקן תאורת אפלה שתאיר את המעבר שבין גושי המושבים לכל אורכו, עד דלת היציאה מחלל המושבים; תאורת האפלה תאפשר לצאת בביטחון משורת המושבים או להגיע אליה בשעות אפלה; התאורה תוזן מרשת החשמל הרגילה, ועוצמתה לא תקטן מ־1 לוקס, נמדדת על פני משטח הרצפה, במקום החשוך ביותר.

(ב)מעגלי הגופים של תאורת האפלה יהיו נפרדים ממעגלי התאורה הרגילים; כל מעגל לא יכלול יותר מ־25 גופי תאורה.

3.9.26.1.תאורת חירוםתיקון: תשס״ח־5

בתאורת חירום יתקיימו דרישות סימן י״ז לפרק ב׳.

3.9.27.1.שילוט דרכי מוצאתיקון: תשס״ח־5

(א)בשילוט ובסימון דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן י״ז לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

(ב)אין צורך לשלט את דרך המוצא הנמצאת בצדי הפתח ליציע (Vomitory) מכיוון המושבים הסמוכים לפתח ביציע, בתנאי ששלטי היציאה למעבר הביניים הראשי (Concourse) ייצפו מן הפתח ביציע.

3.9.27.2.מיקום שלטי ”אין מוצא“תיקון: תשס״ח־5

שלטים מוארים בנוסח ”אין מוצא“ יותקנו במקומות אלה:

(א)בכניסה לפרוזדורים בלא מוצא;

(ב)באגפים שאינם מיועדים ליציאה;

(ג)בירידות למפלסים תת־קרקעיים.

3.9.28.1.מעקות ומאחזי ידתיקון: תשס״ח־5

(א)במעקות ובמאחזי יד ביציע הקהל, במשטח מוגבה, בבמה ובבמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.14 זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

(ב)במעקה ובמאחז יד במעבר מדורג או משופע יתקיימו דרישות סימן כ״א.

3.9.28.2.גובה המעקה בהתייחסות לקו ראיהתיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3

(א)ביציע הקהל או בטריבונה, במקום שבו מפלס הרצפה גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכים, ומערכת המעקה או מאחז היד לפי הדרישות בפרק זה חוסמת את קו הראיה של הצופים בשורה הסמוכה בגלל גובהה, אפשר להתקין מעקה או מאחז יד מול שורת המושבים בגובה שלא יפחת מ־66 ס״מ (כמתואר בתרשים 3.9.28.2); דרישות אלה יחולו גם לגבי גלריות, מרפסות, גישה למעבר בסמוך לפתח ביציע (וומיטוריום) והאזור השקוע של התזמורת (כמתואר בתרשים 3.9.28.2).

(ב)במערכת המעקה ובמאחז היד יתקיימו דרישות ת״י 1142.

תרשים 3.9.28.2

3.9.28.3.קצה תחתון של מעבר מדורג או משופעתיקון: תשס״ח־5

(א)לכל רוחב הקצה התחתון מול המעבר המדורג יותקן מעקה או מאחז יד שמתקיימות בו דרישות המפורטות בפרט 3.2.2.14 ובפרט זה, וזאת אם קצה המעבר גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).

(ב)גובה המעקה או מאחז היד לא יפחת מ־90 סנטימטרים, המרחק הנמדד בין קצה המעקה לבין אף המדרגה הקרובה ביותר לא יפחת מ־107 סנטימטרים (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).

תרשים 3.9.28.3 א׳

תרשים 3.9.28.3 ב׳

3.9.28.4.מעבר רוחבי הסמך לשורות מושביםתיקון: תשס״ח־5

במעקה ובמאחז יד המותקנים במעבר רוחבי יתקיימו הדרישות האלה:

(1)במעבר רוחבי הנמצא מאחורי שורת מושבים, לא יפחת גובה המעקה שמאחורי שורת המושבים מ־66 ס״מ מעל מפלס רצפת המעבר; ואולם דרישה זו לא תחול אם משענות הכיסאות של השורה הסמוכה גבוהים ביותר מ־66 ס״מ מעל המפלס של רצפת המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.28.4 א׳);

תרשים 3.9.28.4 א׳

(2)היה מפלס הרצפה של המעבר הרוחבי מאחורי שורת המושבים גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה הסמוכה אליה, יתקיימו במעקה דרישות 3.2.2.14 (כמתואר בתרשימים 3.9.28.4 ב׳ ו־3.9.28.4 ג׳).

תרשים 3.9.28.4 ב׳

תרשים 3.9.28.4 ג׳

3.9.28.5.מעקה בצדי אזורי ישיבהתיקון: תשס״ח־5

היה הפרש הגבהים בין רצפת המעבר או הגישה למעבר לבין הרצפה הסמוכה אליה, גדול מ־60 סנטימטרים, יותקן בצדי אזור הישיבה, מעקה בגובה מינימלי של 105 סנטימטרים מעל רצפת המעבר או הגישה למעבר.

תרשים 3.9.28.5 א׳

תרשים 3.9.28.5 ב׳

3.9.28.6.מקומות שבהם לא נדרש להתקין מעקיםתיקון: תשס״ח־5

אין צורך בהתקנת מעקים קבועים במקומות אלה:

(1)משטח מוגבה, במה או במה משולבת המשמשים להצגה או לתצוגה, ופונים לכיוון הקהל; במקום שבו מפלס המשטח המוגבה, הבמה או הבמה המשולבת גבוה ביותר מ־120 סנטימטרים ממפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה אליה, יותקן מעקה הניתן לפירוק בזמן ההופעה;

(2)מסביב לפתחים אנכיים הנמצאים בשטח המשמש להופעה או להצגה; כאשר שטח זה אינו משמש להופעה או להצגה, ייסגר הפתח או לחלופין יותקן מסביבו מעקה הניתן לפירוק.

3.9.29.1.חוץ הבנייןתיקון: תשס״ח־5

(א)בחוץ הבניין יתקיימו דרישות סימן י״ט לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

(ב)מקום ההתקהלות ימוקם באופן שגישת הציבור אליו וממנו תהיה נפרדת מדרכי הגישה והיציאה של רכב ביטחון.

3.9.29.2.מרחק מבניין או מאתר סמוךתיקון: תשס״ח־5

היתר למקום ההתקהלות יינתן רק לבניין, חלק מבניין או חוץ הבניין, הנמצא במרחק העולה על 30 מטרים ממקום המשמש להחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים או חומרים מסוכנים דומים, למעט צובר גז שהוטמן בהתאם לתקן הישראלי ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים, המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים, ולמעט מכלי דלק שהותקנו בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976.

3.9.30.1.כניסות חירום ודרך מעבר לרכב ביטחוןתיקון: תשס״ח־5

(א)בדרך גישה וברחבת היערכות יתקיימו דרישות סימן כ׳ בפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

(ב)לגבי מיתקן ספורט יחולו גם הוראות אלה:

(1)במיתקן ספורט תותקן כניסת חירום;

(2)מגבול הנכס, מצד אחד לפחות, תותקן דרך מעבר לרכב ביטחון המובילה לכניסת החירום במיתקן הספורט;

(3)למיתקן ספורט המיועד ליותר מ־3,000 צופים יהיו שתי כניסות חירום;

(4)במגרש ספורט תוביל דרך המעבר לרכב ביטחון מחוץ הבניין עד לזירת המשחקים;

(5)במגרש ספורט המיועד לכדורגל תוביל דרך המעבר לתוך זירת המשחקים;

(6)במגרש ספורט הגובה והרוחב של כניסת חירום לא יהיו קטנים מ־4.20 מטרים;

(7)באולם ספורט תוביל דרך המעבר עד לפתח הבניין שבו נמצא האולם.

3.9.31.1.הפרדות ועמידות אשתיקון: תשס״ח־5

הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות פרק ג׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

3.9.31.2.הפרדת מקום להתקהלות המשמש כחלק מבנייןתיקון: תשס״ח־5

(א)מקום שבו חלק מבניין המשמש להתקהלות, המיועד לכלול יותר מ־300 אנשים נמצא בבניין המשמש גם לייעוד אחר, יופרד החלק המשמש להתקהלות משאר חלקי הבניין על ידי קירות ותקרות בעלי עמידות אש של שעתיים לפחות.

(ב)על מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, ואולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, יחולו גם דרישות סימן ל״ח.

3.9.31.3.פירים אנכייםתיקון: תשס״ח־5

בפירים אנכיים ובמנהרות שירות ייתקיימו דרישות פרט 3.3.1.6.

3.9.31.4.צנרת חודרת קירותתיקון: תשס״ח־5

באגפי אש במקומות להתקהלות, שבהם הקירות או התקרות בנויים אלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת עשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים; צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים; תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.

3.9.31.5.הפרדת במה או במה משולבתתיקון: תשס״ח־5

הפרדות ועמידות אש של במה ובמה משולבת יהיו גם לפי דרישות סימן ל״ח.

3.9.31.6.הפרדת חדר הקרנהתיקון: תשס״ח־5

הפרדות ועמידות אש של חדר הקרנה יהיו גם לפי דרישות סימן ל״ט.

3.9.31.7.הפרדת יציע קהל או טריבונהתיקון: תשס״ח־5

הפרדות ועמידות אש של יציע הקהל וטריבונה יהיו גם לפי דרישות סימן מ׳.

3.9.31.8.הפרדת מיתקני אוורור ומיזוג אווירתיקון: תשס״ח־5

(א)במקום להתקהלות הנועד ליותר מ־300 צופים יהיו לכל אחד מחלקי הבניין המפורטים להלן מיתקני אוורור ומיזוג אוויר נפרדים:

(1)חלל המושבים;

(2)חלל הבמה;

(3)חדר ההמתנה;

(4)אגף חדרי השחקנים;

(5)שירותים הנדסיים, בתי מלאכה, ומחסני תפאורה.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להתקין מיתקן אוורור ומיזוג אוויר לחלל המושבים ולחלל הבמה במשותף.

3.9.32.1.תיקון: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

(בוטל).

3.9.32.2.תיקון: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

(בוטל).

3.9.32.3.התקנת מערכת למסירת הודעות (כריזת חירום)תיקון: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

(א)(בוטל).

(ב)במקום להתקהלות המחולק לאולמות נפרדים, הפעלת מערכת כריזת חירום תתאפשר באמצעות הפעלת מיקרופון ויחידת הפעלה בכל אחד מהאולמות בנפרד, נוסף על הפעלה מרכזית המופעלת מעמדת הפעלה שתיקבע בקרבת הכניסה הראשית.

(ג)המערכת תצויד בספק כוח עצמי ובמתח נמוך שיאפשר הספקת זרם אוטומטית להפעלתה במקרים של הפסקת הזרם ברשת החשמל הרגילה. תפוקת המצברים תאפשר הפעלת המערכת לפרק זמן שלא יפחת מ־30 דקות.

(ד)במקום שנדרשת בו התקנת גנרטור חירום, תחובר מערכת מסירת ההודעות לרשת החשמל אשר תוזן מגנרטור חירום זה.

3.9.32.4.תיקון: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

(בוטל).

3.9.33.1.מערכות שליטה בעשןתיקון: תשס״ח־5

(א)במערכות שליטה בעשן יתקיימו דרישות פרק ה׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

(ב)סידורי שליטה בעשן יותקנו גם במקומות הנדרשים לפי פרק זה, לרבות –

(1)חדר או אולם המשמש להתקהלות שתפוסתו גדולה מ־200 אנשים;

(2)אולם מושבים של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;

(3)אולם המתנה של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;

(4)חדר הקרנה המשמש מעל שני אולמות מושבים.

3.9.33.2.מערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבתתיקון: תשס״ח־5

במערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.9.38.6.

3.9.33.3.מערכות שליטה בעשן של חדר הקרנהתיקון: תשס״ח־5

במערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה יתקיימו דרישות סימן ל״ט.

3.9.34.1.חומרי גמרתיקון: תשס״ח־5

בחומרי גמר יתקיימו דרישות פרק ו׳.

3.9.35.1.בניין גבוה ורב־קומותתיקון: תשס״ח־5

בבניין גבוה ובבנין רב־קומות יתקיימו דרישות פרק ז׳.

3.9.36.1.סקר בטיחותתיקון: תשס״ח־5

(א)סקר בטיחות יבוצע בעבור השימושים שלהלן:

(1)התקהלות, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־3,000 אנשים;

(2)פסטיבל, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־1,000 אנשים;

(3)אם חלק מבניין או בניין מתוכנן כמהתמ״ע.

(ב)סקר בטיחות בעבור בקשה להיתר בניה ייערך על ידי עורך הבקשה להיתר או עורך הבקשה לעניין בטיחות, ויכיל הערכה בכתב של אמצעי הבטיחות בהתייחסו לתנאים המפורטים בפרט 3.9.36.2, בצירוף מפרט כמפורט בנספח לחלק זה.

3.9.36.2.תיאור דרישות סקר בטיחותתיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3

סקר הבטיחות יכיל הערכה למצבים ולמערכות אלה:

(1)תיאור של השימוש העיקרי ואירועים חריגים בבניין;

(2)מערכות הניהול, לרבות מערכות הניהול של הבניין, האירוע; הערכה ליכולת השליטה של מערכות הניהול במקרי חירום;

(3)מקרי חירום הדורשים עזרה רפואית;

(4)מקרי חירום כתוצאה משריפה;

(5)אירועי חומרים מסוכנים בתוך הבניין או לידו;

(6)תנועה אל המושבים ותנועה מן המושבים, לרבות בעיות של צפיפות קהל, חיוץ קהל, פיצול דרכי מוצא, דרכי מוצא חלופיות ורוחב מעברים;

(7)רמת הכוונה וההתמצאות בדרכי מוצא;

(8)מערכות שלד המבנה – קבועות וניידות;

(9)מערכות הבניין לרבות מערכת כריזה, גילוי אש ועשן, מתזים, מיזוג אוויר, תאורה ואוורור;

(10)מצבים קיצוניים של מגז אוויר;

(11)רעידות אדמה.

נספח (פרט 3.9.36.1(ב))

(הנספח הושמט)

3.9.37.1.מהתמ״עתיקון: תשס״ח־5

(א)במהתמ״ע יתקיימו דרישות סימן זה.

(ב)חלק מבניין או בניין יוגדר כ־מהתמ״ע בתנאי שנתקיימו בו התנאים של סקר בטיחות המפורטים בסימן ל״ו ובדרישות אלה:

(1)חללים התחומים על ידי קירות ותקרה, הכוללים מהתמ״ע, יהיו מוגנים על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;

(2)הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי שטח זירת המופע המיועד לתחרות או להופעה, בתנאי שגובה מבנה הגג לא יפחת מ־15 מטרים מעל רצפת הזירה, ובתנאי שמטען האש בחלל האצטדיון לא יעלה על מטען אש קטן;

(3)הדרישה להתקין מערכת כיבוי אש אוטומטית בפסקה (1) לא תחול לגבי חלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, גם אם הם מקורים, בתנאי שיוצג למהנדס הוועדה ניתוח הנדסי המוכיח, שהתקנת מתזים איננה נחוצה עקב היותה חסרת השפעה וחסרת תועלת, כתוצאה מגובה המבנה וממטעני האש שבו;

(4)הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי החלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, כאשר הם אינם מקורים;

(5)כל דרכי המוצא מהבניין, המשרתים מהתמ״ע, יכללו מיתקנים ממוכנים לסילוק עשן או אוורור טבעי, לפי התנאים המפורטים בפרק ה׳, באופן שגובה מפלס העשן במקרה של שריפה לא יהיה נמוך יותר מ־1.8 מטרים, מעל רצפת דרך המוצא.

3.9.37.2.רוחב דרכי מוצא במהתמ״עתיקון: תשס״ח־5

(א)החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור חלל אחד המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 א׳ יהיה מכפלת הערכים של טור א׳ בטור ב׳ בטבלה; למצב שבו כמות המושבים היא ערך ביניים, מותר לבצע ביון (אינטרפולציה) בין הערכים של טור ב׳ בטבלה.

(ב)בעבור תפוסה קטנה מ־2,000 אנשים, חישוב רוחב דרכי המוצא יהיה בהתאם לפרט 3.9.16.5.

(ג)החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור אצטדיון ומיתקן ספורט פתוח, היכולים לכלול קירוי חלקי או מלא, המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 ב׳ יהיה מכפלת הערכים בטור א׳ במקדמי הרוחב בטור ב׳ בטבלה.

(ד)הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך מוצא יהיה בהתאם לכל הדרישות האלה:

(1)טבלה 3.9.37.2 א׳ – מקדמי רוחב

(2)טבלה 3.9.37.2 ב׳ – מקדמי רוחב לאצטדיונים ומיתקני ספורט

(3)מדרגה שרומה אינו גדול מ־17.8 ס״מ: 1 = A;

(4)מדרגה שרומה גדול מ־17.8 ס״מ, רוחב מדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:

A = 1 + (רום המדרגה‎ − ‏17.8 ס״מ)12.5

(5)מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס״מ (מדוד אופקית): B = 1;

(6)מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ־75 ס״מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב־25% מהרוחב המחושב. כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;

(7)כבש בשיפוע עד 10%: 1 = C;

(8)כבש ששיפועו גדול מ־10%, יוגדל רוחבו ב־10% מהרוחב המחושב, כלומר, יוכפל במקדם 1.10 = C.

3.9.37.3.מספר מושבים בהמתמ״עתיקון: תשס״ח־5

במהתמ״ע, שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים, לא תכיל יותר מ־100 מושבים בשורה; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 ס״מ; רוחב זה יגדל ב־0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין צורך שהרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.

טבלה 3.9.37.3 מספר מושבים במהתמ״ע

3.9.37.4.רוחב מעבר במהתמ״עתיקון: תשס״ח־5

במהתמ״ע, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר בקצה אחד בלבד, יהיה הרוחב המינימלי למעבר בין השורות 40 סנטימטרים; רוחב זה יגדל ב־1.6 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין חובה שהרוחב המינימלי בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.

3.9.37.5.אורך מהלך משותף במהתמ״עתיקון: תשס״ח־5

במהתמ״ע, אורך המהלך המשותף לא יעלה על 15 מטרים מכל מושב עד הנקודה שבה ניתן למשתמש לבחור באחת משתי דרכי מוצא.

3.9.37.6.אורך מעבר מדורג בלא מוצא במהמתמ״עתיקון: תשס״ח־5

במהתמ״ע אפשר שיהיה מעבר מדורג בלא מוצא, במרחק שלא יעלה על 21 שורות; ואולם אפשר להגדיל את אורך המעבר המדורג בלא מוצא בתנאי שהמושבים המשורתים על ידו, אינם רחוקים ביותר מ־40 מושבים ממעבר אחר, והמעבר בין הכיסאות הוא לא פחות מ־40 סנטימטרים בתוספת 0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב ה־19 בשורה.

3.9.37.7.מרחק הליכה בהמתמ״עתיקון: תשס״ח־5

(א)במהתמ״ע מרחק ההליכה מכל מושב עד הפתח ליציע (הוומיטוריום) או עד הפתח למעבר הביניים (קונקורס), הקצר מביניהם, לא יעלה על 120 מטרים; מרחק ההליכה מן הכניסה לפתח היציע או מן הכניסה למעבר הביניים עד למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין לא יעלה על 60 מטרים.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) אין הגבלה על מרחקי הליכה בעבור קונסטרוקציה מסוג I או II – לפי סימן ב׳ בפרק ג׳, באזור ישיבה פתוח לשמים ואשר דרכי המוצא מאזור הישיבה אל החוץ פתוחות לשמים.

3.9.38.1.משטח מוגבהתיקון: תשס״ח־5

התקנת משטח מוגבה תעשה לפי הדרישות המפורטות להלן:

(1)משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו ממתכת או מעץ; לא יותר כל שימוש בחלל בין רצפת משטח מוגבה לבין רצפת הבניין או לשטח שעליו היא מותקנת, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד הנמצא על רצפת משטח מוגבה כמתואר בתרשים 3.9.38.1;

תרשים 3.9.38.1 א׳

תרשים 3.9.38.1 ב׳

(2)משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו מחומרי בניה שמתקיימים בהם דרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקן המשטח המוגבה, למעט חיפוי הרצפה של המשטח המוגבה והמדרגות אשר אפשר שיהיה עשוי עץ; סיווג הדליקות של רצפת העץ יתאים לסיווג הנדרש מחומרי הגמר של הבניין;

(3)היה החלל בין רצפת המשטח המוגבה לבין רצפת הבניין משמש לאחסון או לכל שימוש אחר, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד או לצנרת מים, רצפת המשטח המוגבה תהיה בעלת עמידות אש של 90 דקות לפחות.

3.9.38.2.שלד של במהתיקון: תשס״ח־5

במה והמדרגות המובילות אליה מן האולם ייבנו מחומרי בניה שמתקיימות בהן הדרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקנה הבמה, למעט הרצפה של הבמה והמדרגות שאפשר שיהיה עשוי עץ; אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.

3.9.38.3.שלד במה משולבתתיקון: תשס״ח־5

שלד של במה משולבת יהיה לפי הדרישות לגבי סוג שלד I כמפורט בסימן ב׳ בפרק ג׳, למעט הרצפה התחומה בחזית על ידי קיר קדמת הבמה, מאחור, על ידי הקיר האחורי של הבמה ובצדדים, בגבול הניצב לקיר קדמת הבמה ובמרחק של 1.80 מטר משני צדי הפתח בקיר קדמת הבמה, והמדרגות המובילות אליה מן האולם (כמתואר בתרשים 3.9.38.3); אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.

תרשים 3.9.38.3

3.9.38.4.דלת בפתח רצפת במהתיקון: תשס״ח־5

הותקן פתח ברצפת הבמה, תותקן בו דלת עץ בעלת חוזק נשיאה מתאים; עובי הדלת לא יפחת מ־4 סנטימטרים, והיא תצויד במנגנון נעילה הכולל פין אבטחה.

3.9.38.5.אגפים סמוכים לבמה או במה משולבתתיקון: תשס״ח־5

(א)מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, אולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, ייבנה לפי דרישות פרט זה.

(ב)מקום להתקהלות המיועד ליותר מ־300 אנשים, אך פחות מ־1,000 אנשים, יחולק לשני אגפי אש לפחות, שהם:

(1)אגף חלל המושבים;

(2)אגף חלל הבמה.

(ג)מקום להתקהלות המיועד ל־1,000 אנשים או יותר, יחולק לשבעה אגפי אש לפחות שהם:

(1)אגף חלל המושבים;

(2)אגף חלל הבמה;

(3)אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם;

(4)אגף החסנה והכנת תפאורות;

(5)אגף בתי מלאכה;

(6)אגף אולמות לחזרות;

(7)אגף לשירותים טכניים.

(ד)אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף החסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני, יופרדו זה מזה ויופרדו משאר חלקי הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 90 דקות ועל ידי דלתות אש בעלות עמידות ליציבות ושלמות של 60 דקות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212: דלתות אש: עמידות אש.

(ה)הדרישה בפרט משנה (א) אינה חלה על אגפים הסמוכים לבמה ששטחה אינו עולה על 90 מ״ר.

3.9.38.6.מערכת פינוי עשן מבמה או מבמה משולבתתיקון: תשס״ח־5

בעבור במה ששטחה עולה על 90 מ״ר, ובעבור במה משולבת, תותקן מערכת שליטה בעשן המיועדת לפינוי העשן ישירות אל החוץ; מערכת פינוי העשן תהיה על ידי אחד או יותר מהאמצעים האלה:

(1)שיטה לפינוי עשן העומדת בדרישות ת״י 1001 חלק 2.2, המונעת מפלס עשן נמוך מ־1.8 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר בחלל המושבים, ואם נדרשת הגנה על הפתח בקיר קדמת הבמה, מונעת מפלס עשן בחלל הבמה הנמוך מ־1.8 מטר מעל הסף העליון בפתח קיר קדמת הבמה; המערכת תופעל באופן עצמאי על ידי כל אחת מן המערכות האלה:

(א)הפעלת מערכת המתזים בחלל הבמה;

(ב)הפעלת מערכת גלאי אש ועשן מעל חלל הבמה;

(ג)הפעלה על ידי מתג ידני המותקן במקום שאישרה רשות כבאות;

(2)מעל הבמה, קרוב למרכזה, ובמקום הגבוה ביותר, יותקנו מעל הגג שני מפוחים לפחות; המפוחים יאפשרו, קצב יניקת עשן שלא יפחת מ־8 החלפות אוויר בשעה; המפוחים יופעלו אוטומטית על ידי גלאי אש ועשן; אפשר יהיה להפעיל את המפוחים ידנית מן הבמה; המפוחים יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת״י 1001 חלק 2.2.

3.9.38.7.הפרדת קיר קדמת הבמה בבמה משולבתתיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3

(א)במה משולבת תופרד מחלל המושבים על ידי קיר קדמת הבמה; קיר קדמת הבמה יהיה בנוי מחומרים לא דליקים בעלי עמידות אש של 120 דקות; הקיר יסתיים במפלס הגבוה ב־1.20 מטר או יותר מעל המפלס העליון של הגג שמעל חלל המושבים כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א׳ ו־3.9.38.7 ב׳.

תרשים 3.9.38.7 א׳

תרשים 3.9.38.7 ב׳

(ב)בבמה משולבת, יהיו כל הפתחים בקיר קדמת הבמה מוגנים על ידי מכלולים בעלי עמידות אש של 90 דקות לפחות ליציבות ושלמות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212; ואולם הפתח הראשי בקיר ההפרדה המיועד לצפייה בהצגה, יצויד במסך הפרדת אש ועשן הנסגר אוטומטית והעומד בדרישות פרט 3.9.38.8.

(ג)הדרישות בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על חלל הבנוי כמהתמ״ע והעומד בדרישות סימן ל״ז.

3.9.38.8.הגנות על פתחים בקיר קדמת הבמהתיקון: תשס״ח־5

(א)נדרש להגן על פתח בקיר קדמת הבמה לפי פרט 3.9.38.7 יוגן הפתח על ידי מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים העומדים בדרישות ת״י 1596.

(ב)מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יופעלו באופן אוטומטי על ידי גלאי אש ועשן בתוספת גיבוי של מתג הפעלה ידני שיותקן במקום שהגישה אליו נוחה.

(ג)מסך האש ימנע את מעבר האש והעשן בין חלל הבמה לחלל המושבים למשך 50 דקות.

(ד)מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יאושר בידי מעבדה מוסמכת ומאושרת שהכירה נציבות כבאות והצלה.

3.9.38.9.שלד בניין בעבור צוגים וגלריות טכניות מעל במה או מעל במה משולבתתיקון: תשס״ח־5

שלד הבנין המיועד לשאת גלריות טכניות, צוגים, תפאורות או כל ציוד טכני אחר, ייבנה מחומרים שמתקיימים בהם הדרישות החלות על שלד הבניין שחלל הבמה ממוקם בו.

3.9.38.10.גשרי תאורה ורמפות טכניות Catwalksתיקון: תשס״ח־5

רוחב גשרי תאורה וגלריות טכניות המיועדים לשירות רכיבי תאורה או רכיבים טכניים אחרים, לא יפחת מ־56 ס״מ.

3.9.38.11.מערכת לכיבוי אש ועשן עבור במה או במה משולבתתיקון: תשס״ח־5

(א)מעל במה או במה משולבת תותקן מערכת מתזים; מערכת המתזים תותקן בכל האגפים הסמוכים לבמה: אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף אחסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני.

(ב)הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי במה שנתקיימו בה כל התנאים האלה:

(1)שטחה אינו עולה על 90 מ״ר;

(2)גובה תקרתה נמוך מ־10 מטרים;

(3)מסכים, תפאורות או רכיבים דליקים אחרים אינם ניתנים להסטה אנכית;

(4)כמות האלמנטים התלויים הדליקים לא יעלה על מסך ראשי אחד, סינור אחד ומסך רקע אחורי אחד.

(ג)בחלל הנמצא מתחת לרצפת במה או מתחת לרצפת במה משולבת שגובהו קטן מ־1.2 מטר, ושיש בו שטח אחסון לכיסאות או למושבי האולם בלבד, אין צורך במערכת מתזים, בתנאי שצדה התחתון של רצפת הבמה מצופה בלוח גבס חסין אש בעובי מינימלי של 16 מ״מ.

3.9.39.1.חדר הקרנהתיקון: תשס״ח־5

בחדר הקרנה יתקיימו דרישות המפורטות בסימן זה.

3.9.39.2.מקרן סרטים או וידיאו לסרט צילום מסוג ניטרו־צלולוזהתיקון: תשס״ח־5

אין להשתמש במקרן סרטים או בוידיאו המשתמשים במקור אור המייצר חומרים מיוחדים או גזים רעילים, או המייצר קרינה מסוכנת או המשתמש בסרט צילום מסוג ניטרו־צלולוזה.

3.9.39.3.חדר הקרנה בעבור סרטים מסוג ”סרט צילום בטוח“ (safety film)תיקון: תשס״ח־5

בחדרי הקרנה שמשתמשים בהם בסרטי צילום מסוג ”סרט צילום בטוח“ (safety film) יתקיימו הדרישות אלה:

(1)רצפה, קירות ותקרה התוחמים את חדר ההקרנה ייבנו מרכיבי מבנה קבועים, ועמידות האש שלהם תהיה בהתאם לדרישות החלות לגבי הבניין שחדר ההקרנה נמצא בו; הפתחים של חדר ההקרנה יהיו מוגנים;

(2)שטח החדר לא יפחת מ־7.5 מ״ר בעבור מכונת הקרנה בודדת ותוספת של מינימום 3.70 מ״ר בעבור כל מכונת הקרנה נוספת;

(3)מצדי כל מכונת הקרנה או מטול וכן מאחוריה, יהיה מרווח עבודה של 75 סנטימטרים לפחות; המרווח בין שתי מכונות הקרנה לא יפחת מ־75 סנטימטרים;

(4)גובה תקרת חדר הקרנה לא יפחת מ־2.30 מטרים;

(5)בכל חדר הקרנה תהיה דלת המצוידת במנגנון סגירה עצמית, והנפתחת החוצה ברוחב מינימלי של 80 סנטימטרים;

(6)סך כל השטחים של אשנבי ההקרנה והפיקוח לא יעלה על 25% משטח הקיר המפריד בין חדר ההקרנה ואולם הצופים; בכל הפתחים יותקנו חלונות מזכוכית או מחומר אחר אשר יאטום את הפתח למעבר עשן;

(7)במערכות אוורור, חימום, מיזוג אוויר ופינוי עשן יתקיימו תנאים אלה:

(א)חימום חדר ההקרנה ייעשה על ידי מערכת מיזוג אוויר מרכזית או באמצעות גופי חימום סגורים משולבים במזגנים בודדים;

(ב)מערכת מזגנים בודדים למיזוג אוויר ולאוורור חדר ההקרנה יהיו נפרדים ממערכות האוורור וממיזוג האוויר של הבניין; יניקת אוויר צח תהיה מחוץ לבניין;

(ג)מערכת לשחרור חום ועשן תיבנה מחומרים עמידי אש ותהיה נפרדת ממערכות האוורור והפירים האחרים בבניין;

(ד)מערכת האוורור, מיזוג האוויר והשליטה בעשן יתאימו לדרישות תקן ישראלי ת״י 1001 על כל חלקיו;

(8)לכל חדר הקרנה יהיה מיתקן ומקום לליפוף סרטים ולאחסונם;

(9)בחדר הקרנה, מותר לאחסן מכלים של חומרים מסוכנים כמפורט להלן:

(1)עד 4 מכלים לחדר הקרנה;

(2)נפח כל מכל לא יעלה על 0.5 ליטר;

(3)המכלים יהיו עשויים חומר שאיננו שביר;

(10)מותר שיותקן בחדר ההקרנה ציוד חשמלי לשימוש האולם ולשליטה בתאורה ובמערכות הקול של האולם.

3.9.39.4.שילוט חדר ההקרנהתיקון: תשס״ח־5

על גבי צדה החיצון של דלת חדר ההקרנה ובתוך חדר ההקרנה יהיה שלט המסומן בברור שגובה אותיותיו לא יפחת מ־2.5 סנטימטרים ובו ייכתב: ”חדרי הקרנה לשימוש בסרטים מסוג ”סרט צילום בטוח“ safety film בלבד“.

3.9.40.1.חדר המתנה וקופותתיקון: תשס״ח־5

(א)בתאטרון, אולם קונצרטים, בית קולנוע, אולם הרצאות ואולם כינוסים שמותקנים בהם מושבים קבועים יהיה חדר המתנה.

(ב)שטחו של חדר ההמתנה, לאחר ניכוי השטחים שייועדו בו לפרסומת, לחנויות, לדוכנים, לפרוזדורים, למעברים ולחדרי מדרגות, ייקבע לפי חישוב זה:

(1)תאטראות ואולמות קונצרטים – 0.5 מטר רבוע של שטח רצפה למושב;

(2)בתי קולנוע, אולמי הרצאות וכינוסים – 0.15 מטר רבוע של שטח רצפה למושב.

(ג)תאי הקופות למכירת כרטיסי כניסה יותקנו במקומות ובאופן שאין בהם כדי להפריע למעבר החופשי של הולכי רגל על מדרכה או מעברי ציבוריים, הן לנכנסים למקום ההתקהלות והן ליוצאים ממנו.

3.9.40.2.קופות למכירת כרטיסים במיתקן ספורטתיקון: תשס״ח־5

(א)במיתקן ספורט תותקן קופה אחת לפחות לכל 2,000 צופים, זולת אם המיתקן נועד לכניסת צופים בלא תשלום באופן קבוע.

(ב)הקופה תותקן במרחק שלא יפחת מ־10 מטרים מפתח הכניסה.

3.9.40.3.מוביל בכניסה למיתקן ספורטתיקון: תשס״ח־5

במיתקן ספורט המיועד ליותר מ־1,000 צופים, יותקנו לכל פתח כניסה מובילים המתוחמים על ידי קיר מצד אחד ומוביל מצד שני, או על ידי מובילים משני הצדדים; גובה המוביל יהיה 90 סנטימטרים, אורכו לא יפחת מ־5 מטר והמרווח בין המוביל והקיר או בין המובילים 55 ס״מ; המובילים יותקנו באופן שלא יהוו מכשול ליציאה.

3.9.40.4.מקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורטתיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3

במקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט יתקיימו דרישות אלה:

(1)ברצפת השטחים המיועדים לבתי שימוש, למקלחות או למקומות ההלבשה יתקיימו הדרישות להתנגדות להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9;

(2)לא יהיו בליטות על הקירות, הדלתות החלונות הגובלים בזירת המשחקים, עד לגובה 2 מטרים לפחות מעל הרצפה; הזיגוג בחלונות יהיה מחומר לא שביר;

(3)סביב המשטח המיועד למשחקי ספורט תהיה רצועה פנויה מכל מכשול שמידותיה כמפורט להלן:

(א)למשחקי כדור רגל וכדורעף – 3 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;

(ב)למשחקי כדור סל – 2 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;

(ג)למשחקי כדור־יד – 2 מטרים לרוחב האולם מקו הסימון ו־1 מטר לאורך האולם מקו הסימון;

(4)באולם ספורט, יהיו כל התקרות מחומר לא שביר ועמיד בפני חבטה של כדורי משחק;

(5)באולם ספורט, הרצפה בזירת המשחקים, תהא מחומר בעל התנגדות להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9, בלא חשמל סטטי ותהיה בנויה בדרך שיש בה כדי למנוע סיכונים תברואיים;

(6)במגרש ספורט המיועד לכדור רגל הכניסה והיציאה מזירת המשחקים, המיועדת לספורטאים ולשופטים, ימוקמו באופן שתימנע הפרעה על ידי הצופים.

3.9.41.1.יציע הקהל וטריבונה Grandstandsתיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3

ביציע הקהל ובטריבונה יתקיימו דרישות אלה:

(1)בטריבונה, בתוך הבניין, עומק מדרגת הישיבה (המרחק בין השורות) לא יפחת מ־75 סנטימטרים;

(2)המושבים והמשטח התומך את רגלי הצופים ביציע הקהל יהיו מעוגנים באופן שלא תהיה אפשרות להזיזם;

(3)מותר להשתמש בכיסאות בודדים בתנאי שיהיו מעוגנים או קשורים זה לזה בשורות, למעט כיסאות בודדים אשר מספרם אינו עולה על 16, הממוקמים על מפלס אופקי והתחומים על ידי מעקים או קירות כדוגמת תאי־צפיה (Boxes).

”טריבונה“ – תרשים 3.9.41.1 א׳

”יציע הקהל“ – תרשים 3.9.41.1 ב׳

3.9.41.2.יציע וטריבונה זמניים הבנויים עץתיקון: תשס״ח־5

ביציע זמני הבנוי מעץ יתקיימו דרישות אלה:

(1)אפשר להתקין מחוץ לבניין יציע זמני ששלדו עשוי עץ בתנאי שהיציע ימוקם במרחק שאינו קטן מ־3 מטרים או במרחק שאינו קטן מ־²⁄₃ גובה היציע, הגדול מביניהם, מכל בניין סמוך;

(2)הדרישה בפסקה (1) לא תחול –

(א)אם שלד הבניין הסמוך ליציע הוא בעל עמידות אש של 60 דקות לפחות, ושהפתחים של הבניין הסמוך ליציע הממוקמים בקיר החוץ הפונה אל היציע מוגנים מפני שריפה העלולה להתרחש ביציע;

(ב)אם קיר בעל עמידות אש של 60 דקות מפריד בין היציע לבניין;

(3)שטחו של יציע אחד, בהטלה אופקית, לא יעלה על 930 מ״ר ואורכו לא יעלה על 60 מטרים;

(4)אם מותקנים שני יציעים או יותר, המרחק ביניהם לא יפחת מ־6 מטרים, או שהם יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 60 דקות;

(5)מותר להתקין עד 3 יציעים במקבץ אחד;

(6)אם נדרשים 2 מקבצי יציעים או יותר, המרחק בין מקבץ יציעים אחד למשנהו לא יפחת מ־15 מטרים, או שהמקבצים יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 120 דקות, שגובהו 60 סנטימטרים מעל מפלס המושבים;

(7)הגובה המרבי של מפלס המושבים לא יעלה על 6 מטרים מעל הקרקע או מעל המפלס שעליו בנוי היציע;

(8)בעבור יציעים ניידים, הממוקמים בתוך אוהל או מבנה ממברנה, הגובה המרבי לא יעלה על 3.7 מטרים;

(9)על אף האמור בפסקאות (7) ו־(8), אם בשלד העץ מידות חתכי הרכיבים הקונסטרוקטיביים הם לפי דרישות סוג שלד IV-222 כמוגדר בסימן ב׳ לפרק ג׳, מותר שהגובה של מפלס המושבים לא יעלה על 12 מטרים, ובעבור יציע באוהל או במבנה המקורה ביריעה (ממברנה) הגובה לא יעלה על 7.5 מטרים;

(10)לעניין פרט זה, הדרישות החלות על יציע זמני הבנוי עץ יחולו על טריבונה זמנית הבנויה עץ.

3.9.41.3.יציע וטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבהתיקון: תשס״ח־5

ביציע ובטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה יתקיימו דרישות סימן זה ובתנאים האלה:

(1)יציע הניתן לפירוק ולהרכבה יהיה יחידה קונסטרוקטיבית עצמאית אשר תכיל את כל רכיבי המבנה לעמידה בכל הכוחות והמאמצים המופעלים עליה עקב עומסים עצמיים ועומסים שימושיים, לרבות ביסוסו ועיגונו לקרקע; רכיבי שלד היציע יתוכננו כך, שבמקרה שרכיב הדרוש ליציבות המבנה לא הותקן, יהיה ניתן לזהות ויזואלית חוסר זה בבירור;

(2)שלד המבנה יבוסס על יסודות בטון, בטון טרום, לוח פלדה או לוח עץ שמידותיהם יתוכננו בהתאם לתסבולת הקרקע; יסודות אלו יתוכננו ויבוצעו באופן שלא תיגרם הינתקות בין היסוד לקרקע, ושלא תהיה תזוזה של היסוד בתוך הקרקע בכל מצב עמיסה שהוא; שלד היציע יהיה מחובר ליסודות;

(3)אם אין הפרדת אש בין יציע המושבים לבין החלל שמתחת ליציע המושבים, לא יאוחסנו בחלל חומרים דליקים או חומרים בעירים; ואולם בחללים ששטחם הכולל אינו עולה על 28 מ״ר או בחללים המוגנים על ידי מערכת מתזים מאושרת, אפשר לאחסן חומרים דליקים או בעירים;

(4)לעניין פרט זה הדרישות החלות על יציע הניתן לפירוק והרכבה יחולו על טריבונה הניתנת לפירוק והרכבה.

3.9.41.4.עמידות אש של מושבים ביציע ובטריבונה זמניתתיקון: תשס״ח־5

על מושבים ביציע זמני או בטריבונה זמנית לא יחול פרט 3.9.43.1.

3.9.42.1.אלמנטי תצוגהתיקון: תשס״ח־5

באלמנטים של תצוגה יתקיימו דרישות אלה:

(1)תצוגה לא תמוקם או תופעל באופן שתפריע או שתמנע גישה למוצא בטוח או תסתיר את השלטים של דרכי המוצא או תמנע גישה לציוד כיבוי אש;

(2)בעבור אחסון חומרים דליקים, לרבות אריזות דליקות, שאינם מוצגים, יותקן חדר אחסון המופרד מן הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 60 דקות והמוגן על ידי מערכת מתזים.

3.9.42.2.תצוגותתיקון: תשס״ח־5

בתצוגות יתקיימו דרישות אלה:

(1)מרחק ההליכה בתוך ביתן תצוגה או בכל אזור תחום אחר, עד למעבר ציבורי לא יעלה על 15 מטרים;

(2)למפלס העליון של תצוגה רב־מפלסית, ששטחו גדול מ־28 מ״ר, יהיו 2 דרכי מוצא לפחות.

3.9.42.3.חומרי בניה לביתן תצוגהתיקון: תשס״ח־5

ביתן תצוגה ייבנה מן החומרים האלה:

(1)חומרים לא דליקים או חומרים בעלי רמת התלקחות מינימלית II בהתאם לתקן ישראלי ת״י 755;

(2)מסכים ווילונות יעמדו בדרישות 3.10.3.1 תקן ישראלי, ת״י 5093: דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי;

(3)חומרים לאלמנטים אקוסטיים ולקישוט, המכילים כותנה, נייר, חציר, שבבי עץ וכדומה יהיו מטופלים במעכבי בעירה. אין להשתמש בחומרים אשר לא ניתן לטפל בהם במעכבי בעירה;

(4)פסקה (3) לא תחול, אם סך השטח של החומרים קטן מ־10% משטח הרצפה או הקיר.

3.9.42.4.הגנה במתזים בביתן תצוגהתיקון: תשס״ח־5

המקומות המפורטים להלן יוגנו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית:

(1)ביתן, בעל מפלס אחד, מקורה בתקרה, ששטחו גדול מ־30 מ״ר;

(2)כל מפלס, בביתן רב־מפלסי, אם המפלס הגבוה ביותר מקורה בתקרה. לעניין פרט זה, במקרים שבהם המרווח בין ביתני תצוגה קטן מ־3 מטרים, ייחשב השטח כרציף;

(3)לעניין פסקה (1), תקרות עשויות מארג פתוח או מצללות, ששטחן הפתוח גדול מ־50% מן השטח הכולל של התקרה, כשפתחים אלו פזורים באופן אחיד, לא ייחשבו כתקרות.

3.9.42.5.ביתן רב־מפלסיתיקון: תשס״ח־5

פרט 3.9.42.4 לא יחול לגבי ביתן רב־מפלסי, שיתקיימו בו דרישות סקר בטיחות בהתאם לדרישות סימן ל״ו.

3.9.42.6.מתזים לביתן זמניתיקון: תשס״ח־5

בעבור ביתן זמני ניתן לספק מים למערכת מתזים על ידי חיבור לקו אספקת המים של הבניין שבו מותקן הבניין.

3.9.42.7.מערכות בישול ואש גלויהתיקון: תשס״ח־5

בתוך ביתן, סידורי בטיחות אש נוספים החלים על שימוש במערכות בישול ואש גלויה יהיו לפי החלטת רשות כבאות.

3.9.43.1.עמידות אש של מושבים ביציע הקהלתיקון: תשס״ח־5

(א)המושבים ביציע הקהל באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לשמים או המאושרים כמהתמ״ע, המעוגנים למשטח לא דליק, יהיו עשויים חומרים העומדים בדרישות III.1.1 לפי התקן הישראלי ת״י 755 או לפי כל התקנים האנגלים האלה:

(1)עמידה ברמת דליקות 0 לפי 1021-1 BS EN;

(2)עמידה ברמת דליקות 1 לפי 1021-2 BS EN;

(3)עמידה ברמת דליקות 5 לפי Section 4 of BS 5852:1990.

(ב)במושבים המעוגנים למשטח דליק, יתקיימו דרישות V.1.1 לפי התקן הישראלי ת״י 755.

3.10.1.1.הגדרותתיקון: תשפ״א

בפרק זה –

”מעונות סטודנטים“ – בניין שנקבע בהיתר שניתן לגביו כי השימוש בו הוא למעונות סטודנטים.

3.10.2.1.סייג לתחולת הוראות חלק זהתיקון: תשפ״א

על בניין או על חלק ממנו שנבנה לפי היתר שהבקשה בעניינו הוגשה לפני יום כ״ה באדר התשס״ט (21 במרס 2009), שהשימוש בו שונה, בהיתר שניתן במועד מאוחר יותר, לבית מלון או למעונות סטודנטים, יחולו הוראות חלק זה בכפוף להוראות סימן זה.

3.10.2.2.רוחב הפתח המזערי של דלת היציאה מחדר המדרגותתיקון: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.2.1.3(א), הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר המדרגות יהיה כרוחב המדרגות לפחות, כאמור בפרט 3.10.2.3.

3.10.2.3.רוחב חדר מדרגותתיקון: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.2.2.2 ברישה, הרוחב המזערי של המדרגות יהיה 90 ס״מ או הרוחב החופשי המינימלי המתקבל מחישוב המפורט בפרט 3.2.12.4, לפי הרחב מבין השניים.

3.10.2.4.מיקום פיר מעליתתיקון: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.2.3.1(ט), פיר מעלית יכול שיימצא בחלל חדר מדרגות מוגן, ובלבד שבכל פתח של המעלית תותקן דלת אש.

3.10.2.5.מעלית חירוםתיקון: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.7.3.10 ברישה, ניתן שתוגדר מעלית חירום אחת בלבד, והיא אינה נדרשת להיות מעלית אלונקה.

3.10.2.6.מאגר מיםתיקון: תשפ״א

מאגר מים לצורכי כיבוי אש יכול שיותקן במיקום שאינו גג הבניין.

3.10.2.7.שינוי בבניין לאחר תחילת סימן זהתיקון: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.10.2.1, לגבי בניין או חלק ממנו שבוצע בו אחד או יותר מהשינויים המפורטים להלן לאחר תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשפ״א–2021 (ביום 23.5.2021), לא יחול הפרט הנוגע לעניין השינוי, כמפורט לצידו:

(1)הקטנת הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר מדרגות – פרט 3.10.2.2;

(2)הקטנת רוחב חדר מדרגות – פרט 3.10.2.3;

(3)התקנת פיר מעלית בחלל חדר מדרגות מוגן – פרט 3.10.2.4;

(4)ביטול מעלית חירום או מעלית אלונקה – פרט 3.10.2.5;

(5)שינוי מיקומו של מאגר מים לצורכי כיבוי אש שמוצב בגג הבניין למיקום שאינו בגג הבניין – פרט 3.10.2.6.

4.01.הגדרותתיקון: תשס״ב־2

בחלק זה –

”אומנה“ – עמוד תמיכה או עמוד נושא קורה לחיזוק הבנין;

”ארגז רוח“ – מבנה העוטף מזחילה וסוגר את המרווח הנוצר בין אגדי גג משופע וקיר חיצון של בנין;

”בליטה“ – תקרה, עמוד, כרכוב או חלק אחר של בנין הבולט מקירותיו החיצוניים כלפי חוץ;

”בנין קיים“ – בנין שניתן לגביו היתר בניה ערב תחילתן של תקנות אלה;

”ברי־סול“ – אלמנט בולט בחזית בנין ובו לוחות אופקיים או אנכיים להסתרה מפני השמש;

”גבלית“ – חלק מבנין הבולט מקירו החיצוני של הבנין;

”גשמה“ – צינור אנכי הקולט את מי הגשם מהגג ומובילם אל נקז גשמים או אל אמצעי סילוק אחר;

”חצר אנגלית“ – שטח בחצר הבנין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים ולחללים במרתף הבנין;

”כרכוב“ – גגון בולט ממבנה המשמש למטרת הצללה, הגנה מפני השמש או לנוי;

”מדרכה“ – שטח המיועד למדרכה כחלק מדרך לרבות שטח הגובל בדרך ושבו יש זכות מעבר לציבור;

”מזחילה“ – תעלה פתוחה אופקית, הקולטת מי גשם מגג משופע של בנין או של חלק ממנו ומובילה אותם אל הגשמה;

”מצללה (פרגולה)“ – כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ״ט–1968;

”סף“ – אדן או מפתן, במישור התחתון של פתח, המקשר את שתי מזוזות הפתח;

”תקנות חישוב שטחים“ – תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992.

4.02.תחולהתיקון: תשס״ב־2

(א)יראו כל תכנית כאילו היא מתירה את הקמתם של בנינים, על חלקיהם, כמפורט בחלק זה והוא כשאין הוראה מפורשת בתכנית האוסרת בניה זו.

(ב)נקבעו בתכנית הוראות מפורשות לענין או לענינים הקבועים בחלק זה, ינהגו בנושאים אשר פורשו בתכנית לפי הוראות התכנית, ובכל יתר הנושאים שחלק זה דן בהם ינהגו לפי חלק זה; ואולם לא תאושר בתכנית בליטה מעבר לקו הרחוב במידה העולה על המידות המפורטות בסימן זה.

(ג)אין באמור בסימן זה כדי להוסיף שטחי בניה מעבר לשטחי הבניה המותרים בהתאם להוראות תקנות חישוב שטחים.

4.03.בליטות המותרות מבניןתיקון: תשס״ב־2

ועדה מקומית תהא רשאית, בכפוף להוראות חלק זה, להתיר בנייתן של הבליטות המפורטות בטור א׳ בטבלה שלהלן (להלן – הטבלה) ובלבד שלא יבלטו מעבר למרחק כמפורט בטור ב׳ בטבלה או שאורכן, ביחס לרוחב המדרכה, לא יעלה על הקבוע בטור ג׳ בטבלה, הכל לפי הקטן, וכן שנתקיים בהן האמור בטורים ד׳ ו־ה׳ בטבלה ויתר הוראות חלק זה:

4.04.הבטחת מראה הרחוב ומעבר תשתיתתיקון: תשס״ב־2

(א)בליטה תעוצב ותמוקם תוך התחשבות בשאר חלקי הבנין והסביבה ולהנחת דעתו של מהנדס הועדה המקומית.

(ב)בניה מעבר לקו רחוב לא תפגע במראה הרחוב ולא תפריע להנחת מיתקני תשתית או לשתילת עצים.

4.05.בליטות מעבר לקו מגרשתיקון: תשס״ב־2

בליטות מעבר לקו מגרש יותרו רק לעבר קו רחוב או שטח ציבורי פתוח.

4.06.הבלטת יסוד בניןתיקון: תשס״ב־2

תותר הבלטת יסודות הבנין מעבר לקו רחוב באישור מהנדס הועדה המקומית ובלבד שלא יעלו על מפלס פני הקרקע הסופיים של הרחוב.

4.07.איסור הקמת תמיכות ועמודיםתיקון: תשס״ב־2

בבליטות מספר 1 עד 5, 7 ו־9 בטור א׳ בטבלה, לא תותר הקמה של תמיכות או עמודים מחוץ לקו בנין אלא אם כן מתקיים בתמיכה או בעמוד האמור בטור ה׳ בטבלה.

4.08.תנאים נוספים להבלטת גגון או סוכךתיקון: תשס״ב־2

על גגון, כאמור במספר 5, בטור א׳ שבטבלה, יחולו גם תנאים אלה:

(1)רוחבו של הגגון, למעט סוכך מתקפל, בחלק הבולט, לא יעלה על כפל רוחבה של הכניסה שמתחתיו;

(2)המרחק בין הקצה הבולט של הגגון מעבר לקו בנין, צדי או אחורי, לבין המישור האנכי, העובר דרך גבול המגרש הצדי או האחורי, לפי הענין, כאשר מעברו נכס בנוי או נכס שעליו מותרת בניה, יהיה 1.5 מטרים לפחות.

4.09.בניה מותרת במרווחתיקון: תשס״ב־2, תשס״ח־5, תשע״ג־2

ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח:

(1)גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים – 2 מטרים לכל היותר – מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר;

(2)קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם – על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים – לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים;

(3)פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה; בחצר אנגלית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו גם דרישות פרט 3.8.16.2;

(4)חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים;

(5)מיתקני אשפה לבנין, מזגנים וחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

(6)מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

(7)שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, כבש, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה;

(8)גשר להולכי רגל או כבש נגיש המוביל לכניסה בחזית צדדית ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ויהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.5 מטרים ממפלס המדרכה;

(8א)כבש המוביל לכניסה בחזית אחורית, לצורך ביצוע התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:

(1)הכבש ימוקם תוך מזעור ההפרעה למשתמשי הבניין ומשתמשי הבניינים הגובלים בו, ולמיתקנים הקיימים בחזית האחורית ולשימוש הנעשה בהם;

(2)רוחב המעבר החופשי של פני הכבש יהיה לפי המידה שנקבעה בת״י 1918 חלק 2 כהגדרתו בפרט 8.30;

(9)מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחי חניה ולחצרות, ואם היה הדבר חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – גם לעלייה מהם, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

(10)מדרגות, כבשים וגשר להולכי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב;

(11)יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים;

(12)מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.

5.01.הגדרותתיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ז־5

בחלק זה –

”הטרחה“ – כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על ידי עמסים;

”מעבדה מאושרת“ – מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953;

”מצב גבולי“ – ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפורמציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חמרים רדיו־אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;

”מקדם הבטחון“ – המספר המתקבל מחילוקה של ההטרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על־ידי עמסים הפועלים על הבנין;

”קיר כפול דופן“ – קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;

”קיר מסיבי“ – קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;

”קיר נושא“ – קיר המהווה חלק משלד;

”שלד“ – (נמחקה);

”תסבולת“ – הכוח הפנימי המקסימלי אשר יכול להתפתח בחתך, לרבות תסבולת חתך (SECTION CAPACITY) ותסבולת רכיב או מבנה;

”תסבולת רכיב או מבנה“ – העומס המקסימלי אשר הרכיב או המבנה מסוגלים לשאת;

”תקרה הכוללת גופי מילוי מפח“ – כל רצפה או תקרת צלעות או תקרת ערוגות מבטון מזוין, בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה נושאת (חתך I), או טבלה תחתונה בלתי נושאת מסוג תקרת ”רביץ“ (חתך T), כאשר גופי המילוי של רצפה או תקרה כאמור, עשויים מפח גלי או מפח שטוח, בין שיש בהן את כל הרכיבים הנדרשים לפי תקן ישראלי, ת״י 466: חוקת הבטון, ובין אם חלקם או כולם חסרים.

5.02.שלד בנין ומקדם הבטחוןתיקון: תש״ם־3, תשס״ז־5

(א)כל בנין יהיה בעל שלד.

(ב)שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.

(ג)מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן – בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.

(ד)אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 466.

(ה)על אף האמור בפרט משנה (ד), על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות אלה:

(1)תיקון השלד יתוכנן ויבנה בהתאם למקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים, הן לצורך חישוב תקרות הכוללות גופי מילוי מפח במצב גבולי של הרס, והן לצורך תכנון חיזוקן, כפי שנקבעו בתקן ישראלי ת״י 466: חוקת הבטון, במהדורות אלה:

(א)חלק 1 – מהדורת יוני 1987;

(ב)חלק 2 – מהדורת ינואר 1979;

(ג)חלק 3 – מהדורת יולי 1987;

(2)תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה הנקובים בתקן ישראלי ת״י 466 במהדורות האמורות בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב על פי תקן ישראלי ת״י 466 העדכני;

(3)לצורך תכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה;

(4)חישוב הכוחות הפנימיים בתקרה הכוללת גופי מילוי מפח, ייעשה בשיטות פיסיקליות הנדסיות מהימנות ובהתאם להנחיות מהנדס הוועדה המקומית; לחישוב האמור יצורף טופס בדיקה לפי הנוסח שבנספח א׳ לסימן זה;

(5)בחישובי תסבולת גזירה או כפיפה של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח ניתן להסתמך על תקנים או כללים אחרים, ובלבד שאושרו בידי שר הפנים או מי שמונה על ידו לשם כך.

5.03.שיטת בניהתיקון: תשל״ב, תש״ם־3, תשס״ה־3

שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1)החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על־ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;

(2)קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.

5.04.בדיקת ביסוס הבנין ושלדותיקון: תשל״ב, תש״ם־3, תשמ״ו, תשנ״ח

(א)הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת״י 940, הדן בביסוס לבנינים.

(ב)דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן:

(1)בשלד עשוי פלדה – התאמת כל המוצרים לדרישות ת״י 1225 חלק 1 – חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים – ת״י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה – ת״י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה – ת״י 1733 חלק 1.2;

(2)בשלד עשוי בטון מזוין – התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת״י 466 ולדרישות ת״י 118; לענין צמנט – ת״י 1, לענין אגרגאטים – ת״י 3, ולענין מוספים לבטון – ת״י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת״י 466, ת״י 580, ת״י 739 ות״י 893. התאמת פלדת דריכה לת״י 1735;

(3)סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת״י 1556.

(ג)נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן –

(1)תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;

(2)תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת״י 252 ועל בדיקות השלד לפי ת״י 261 חלק 6 ות״י 118.

(ד)רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או האחראי לביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)–(ג), אם קיימות, לדעתו, נסיבות מיוחדות מצדיקות.

5.05.חומרי בניה ושיטות פסוליםתיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־3

(א)לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.

(ב)לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03.

(ג)נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין – ייהרס השלד או יתוקן.

(ד)על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות פרט 5.02(ה).

5.06.עמסיםתיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשע״ב־3

(א)בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:

(1)עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;

(2)עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;

(3)עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת״י 414;

(4)עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת״י 413;

(5)ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;

(6)העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.

(ב)בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב).

5.07.צירוף עמסים בחישובים הסטטיים

(א)בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית.

(ב)החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על־ידי שלג או עומס שימושי.

(ג)חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.

5.08.עומס אפקי על מעקהתיקון: תשל״ב, תשמ״ב

העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על־ידי האחראי לביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת״י 1142.

5.09.חובת שילוט לציון עומס שימושי מותר

עולה העומס השימושי על רצפה על חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.

תיקון: תשס״ז־5

נספח א׳: טופס בדיקה מפורטת לצורך קבלת היתר בניה לתיקון תקרה הכוללת גופי מילוי מפח (פרט 5.02(ה)(4))

(הנספח הושמט)

5.30.איטום נגד טחב ורטיבות

כל אימת שגבהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת־קרקעיים לתוכו.

5.31.תיקון: תשמ״ז

(בוטל).

5.32.מניעת חדירת מים ורטיבות דרך קירות חיצונים

קירותיו החיצונים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.

5.33.איטום בחמרים אספלטייםתיקון: תשמ״ט־2

(א)גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת־קרקעיים ורצפות חדרי השירות, למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים.

(ב)טיב החמרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

5.34.הרחקת מי הצפה

מרתף או מקלט תת־קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על־ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.

5.35.הפעלה אוטומטית של משאבות ניקוז

(א)במרתף של בנין רב־קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל גנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי ההצפה מעליו.

(ב)משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.

5.36.נדבך ראש

(א)קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.

(ב)נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.

5.37.עובי קיר

בקביעת עביו של קיר יובאו בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות סעיף 5.02(ב), הדברים האלה:

(1)שיטת הבניה ותכונות חמרי הבניה;

(2)חמרי המליטה וציפוי הקיר;

(3)בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.

5.38.חמרי בניה ומליטה

חמרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.

5.39.בידור תרמיתיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ו־5, תשס״א, תשס״ב־4

(א)בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 1, של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 2, של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 חלק 5 – בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים.

(ב)בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה

0.3 מ״ר × מעלות °צווט

ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה

0.7 מ״ר × מעלות °צווט

5.40.תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשנ״ו־5, תשס״ב־4, תש״ף

(בוטל).

5.41.תיקון: תש״ף

(בוטל).

5.42.תיקון: תש״ף

(בוטל).

5.43.תיקון: תשל״ב, תש״ף

(בוטל).

5.60.עמידות אשתיקון: תשס״ח־5

בעמידות האש של שלד הבניין יתקיימו דרישות סימן ב׳ בפרק ג׳ לחלק ג׳.

6.01.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.02.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.03.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.04.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.05.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.06.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.07.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.08.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.09.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.10.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.11.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.12.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.13.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.14.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.15.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.16.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

6.17.תיקון: תשס״ט־2, תש״ף

(בוטל).

7.00.01.הגדרותתיקון: תש״ם־3, תשמ״ד־4, תשמ״ט־2, תשס״ז־2, תשס״ח־5

בחלק זה –

”דלת אש“ – (נמחקה);

”חדר מדרגות מוגן“ – (נמחקה);

”חומר דליק“ – (נמחקה);

”מחיצת אש“ – (נמחקה);

”מינהרה“ – (נמחקה);

”מיתקן טכני“ – (נמחקה);

”מיתקני בטיחות אש“ – (נמחקה);

”מערכת מדרגות חיצונית“ – (נמחקה);

”מפעל אספקת מים מקומי“ – (נמחקה);

”מ״ר“ – (נמחקה);

”פיר“ – (נמחקה);

”פרוזדור“ – (נמחקה);

”קיר־אש“ – (נמחקה);

”רשות כבאות“ – (נמחקה);

”שלד“ – כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ״ח–1968.

7.00.02.תחולהתיקון: תש״ם־3, תשמ״ט־4, תשנ״א, תשס״ח־5

הוראות סימנים א׳, ט״ז ו־י״ז יחולו על בנין גבוה ובנין רב־קומות בלבד, זולת אם נאמר אחרת בחלק זה או בחלק י״ז.

7.00.03.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.04.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.05.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.06.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.07.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.08.תיקון: תש״ם־3, תש״ם־4, תשמ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.09.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.10.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.11.תיקון: תש״ם־3, תש״ס, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.12.תיקון: תש״ם־3, תשנ״ח־4, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.30.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.31.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.00.50.תיקון: תש״ם־3

(בוטל).

7.00.51.תיקון: תש״ם־3

(בוטל).

7.00.80.צורת הגג

(א)גגו של בנין גבוה או רב־קומות יהיה שטוח או בעל שיפוע קל שאינו עולה על 10%.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על גגות מגדלים או בנינים שבנייתם מותרת מעל מפלס הגג כמפורט בסעיף 7.00.81.

7.00.81.בניה מותרת על מפלס הגגתיקון: תשנ״ו־3

(א)בנייתם של אלה מותרת מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב־קומות –

(1)המשך חלל חדר המדרגות;

(2)חדר מכונות להפעלת מעלית;

(3)חדר מכונות להפעלת איוור ומיזוג אוויר ותאים למפוחי אוויר;

(4)מאגרי מים;

(5)תא מצנח האשפה וכלי ניקויו.

(ב)בנייתם של הבנינים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תותר אלא אם יתקיימו תנאים אלה:

(1)שטחם הכולל לא יעלה על 25% משטח הגג;

(2)איתורם לא יפגע לדעת הועדה המקומית בצורת הגג.

(ג)על אף האמור בסעיף זה, על בניה למגורים בלבד, מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב־קומות יחולו ההוראות המיוחדות שבסעיף 7.00.83.

7.00.82.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב, תשנ״ט־3, תש״ף

(בוטל).

7.00.83.בניה למגורים מעל מפלס הגג בבנין קייםתיקון: תשמ״ב, תשנ״ו־3, תשס״ח־5, תשס״ט־9

בבנייה מעל למפלס הגג בבניין קיים יתקיימו דרישות סימן ל׳ לפרק ח׳ בחלק ג׳.

7.00.84.תיקון: תשנ״ז, תשס״ח־5

(בוטל).

7.01.00.תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשס״ח־5

(בוטל).

7.02.00.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.03.00.תיקון: תשס״ח־5

(בוטל).

7.04.00.תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־5

(בוטל).

7.05.00.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.06.00.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.07.00.תיקון: תשס״ח־5

(בוטל).

7.08.00.תיקון: תשס״ח־5

(בוטל).

7.09.00.תיקון: תשס״ח־5

(בוטל).

7.10.00.תיקון: תשס״ח־5

(בוטל).

7.11.00.תיקון: תשס״ח־5

(בוטל).

7.30.00.תחולה

(א)הוראות חלק ה׳ המתייחסות ליציבות שלד הבנין, לתכנית קונסטרוקציה ולחישובים סטטיים יחולו לגבי בנין גבוה ורב־קומות, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ב)הוראות סימן זה יחולו לגבי –

(1)בנין רב־קומות;

(2)בנין גבוה שגבהו מעל רצפת הקומה הנמוכה ביותר או מעל פני הקרקע הנמוכים ביותר שלידו עולה על 20.00 מטרים;

(3)בנין שהיחס בין גבהו לרחבו הממוצע עולה על 2:1.

7.31.00.חישובים סטטיים

בכפוף לתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ״ח–1968, יכללו החישובים הסטטיים של בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) את כל העמסים והכוחות הפועלים על הבנין ועל חלק מחלקיו, הכל בהתאם לייעוד הבנין.

7.32.00.עמסים אנכיים

(א)העמסים האנכיים הפועלים על בנין כאמור ועל חלק מחלקיו יחושבו בהתאם לתקן ישראלי ת״י 412.

(ב)הפחתתו של העומס השימושי בחישוב העמודים והיסודות של הבנין תיערך בהתאם לתקן האמור.

(ג)תקרות בנינים תת־קרקעיים המשמשות למכבי־אש כגישות לקירות חוץ או כמדרכה או מעבר לכלי רכב, תשאנה עומס מחולק של 1.0 טון למטר מרובע או עומס מרוכז של 5.0 טון מגלגל של כלי רכב, הכל לפי העומס הגדול.

7.33.00.עומס הרוחתיקון: תשע״ב־3

חישוב עוצמתם של כוחות הרוח הפועלים על בניין ייערך כאמור בסעיף 5.06(א)(3), בהתאם לתקן הישראלי ת״י 414.

7.34.00.עומס הנגרם על־ידי רעידת אדמה

חישוב העומס העלול להיגרם על־ידי רעידת אדמה ייערך בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 5.06(א)(4).

7.35.00.עומס מקסימלי

(א)חישוב יציבות השלד על חלקיו יכלול העמסות אלה:

(1)ההעמסה האפקית עקב רוח או רעידת אדמה הגורמת למאמצים מקסימליים, בהנחה שהכוחות האפקיים עלולים לתקוף בכל כיוון שהוא;

(2)לעומס העלול להיגרם על־ידי רעידת אדמה ייווסף אותו חלק מהעומס השימושי המוגדר בתקן;

(3)לעומס העלול להיגרם על־ידי כוחות הרוח ייווסף העומס השימושי או אותו חלק ממנו הגורם יחד עם שאר העמסים למאמצים מקסימליים.

(ב)בחישוב יציבות השלד על חלקיו לא יצורפו העומס העלול להיגרם על־ידי כוחות הרוח והעומס העלול להיגרם עקב רעידת אדמה.

7.36.00.הקשחת השלד