סעיף 223א לפקודת המכס [נוסח חדש], הגדרות – פרק שלושה עשר א׳.

בפרק זה –

”יבואן“ – בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה:

(1)מי שמייבא טובין לצורכי עסק;

(2)מלכ״ר או מוסד כספי, המייבא טובין לצורך פעילותו;

(3)מי שמייבא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;

”יצואן“ – בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה:

(1)מי שמייצא טובין לצורכי עסק;

(2)מלכ״ר או מוסד כספי, המייצא טובין לצורך פעילותו;

(3)מי שמייצא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;

”מלכ״ר“, ”מוסד כספי“ ו”עסק“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;

”שימוש עצמי“ – כהגדרתו בסעיף 129.