תקנותהנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף טז לתקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, תביעה שלא במקום הנתבע.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב: מקום המשפט
טז. תביעה שלא במקום הנתבע
הגיש אדם תביעה שלא במקומו של הנתבע, אלא בבית־דין אחר הקרוב ביותר למקומו של הנתבע, בטענה שבנסיבות העניין אינו יכול להתדיין במקומו של הנתבע – רשאי בית־הדין אשר אליו הוגשה התביעה לדון בדבר ולהחליט אם להזדקק לתביעה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.