חוק2018הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 156 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד / פרק ז׳: תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי / סימן ד׳: הוראות שונות לתקופת הביניים
156. תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים
(א)עם מתן צו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה כהגדרתם בסעיף 160 שיוקצו ליחיד מעת לעת בתקופת הביניים, מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר.
(ב)הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו־311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
(ד)בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ה)הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.