סעיף 233 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

(א)הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן:

(1)כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן;

(2)ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים כמשמעותה בסעיף 263;

(3)לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר – הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו;

(4)כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

(ב)הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם.

(ג)אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ייפרעו הוצאות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.