Skip to main content

Law2018

Section 233 of חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

This section is in חלק ד׳: הנשייה / פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה / סימן ב׳: סדר הפירעון

233. הוצאות הליכי חדלות הפירעון

(א)הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן:

(1)כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן;

(2)ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים כמשמעותה בסעיף 263;

(3)לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר – הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו;

(4)כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

(ב)הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם.

(ג)אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ייפרעו הוצאות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring