חוק2018הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 250 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ד׳: הנשייה / פרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות / סימן א׳: נושה מובטח
250. חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד
תיקון: תשפ״ד
(א)התמורה מפדיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכו, להשבחתו ולמימושו, ולאחר מכן לכל אחד מרכיבי החוב המובטח שלהלן, בהתאם לחלקו היחסי בחוב המובטח:
(1)קרן החוב והפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
(2)הפרשי הצמדה וריבית בסיסית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעון החוב המובטח.
(ב)הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערובה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.