Law2018The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 250 of חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד.
This section is in חלק ד׳: הנשייה / פרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות / סימן א׳: נושה מובטח
250. חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד
תיקון: תשפ״ד
(א)התמורה מפדיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכו, להשבחתו ולמימושו, ולאחר מכן לכל אחד מרכיבי החוב המובטח שלהלן, בהתאם לחלקו היחסי בחוב המובטח:
(1)קרן החוב והפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
(2)הפרשי הצמדה וריבית בסיסית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעון החוב המובטח.
(ב)הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערובה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו.
The text on this page is adapted from the entry חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.