חוק2018הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 293 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הגדרות – חלק ט׳.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ט׳: הליכי חדלות פירעון בין־לאומיים / פרק א׳: הגדרות ותחולה
293. הגדרות – חלק ט׳
בחלק זה –
”בית המשפט“ – כהגדרתו בסעיף 4, ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין;
”בעל תפקיד זר“ – מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה;
”הכרה“, בהליך זר – הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג׳: הכרה בהליך זר;
”הליך זר“ – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו;
”הליך זר משני“ – הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית;
”הליך זר עיקרי“ – הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת;
”מדינה זרה“ – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית;
”נושה זר“ – נושה ממדינה זרה;
”רשות מוסמכת בישראל“ – בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך – גם רשם ההוצאה לפועל;
”רשות מוסמכת זרה“ – רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.