חוק2018הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳: הגדרות
1. הגדרות
תיקון: תשע״ט, תשפ״ו
בחוק זה –
”אדם שאינו עוסק“ – לרבות עוסק שלא במסגרת עסקו;
”בנק הדואר“ – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר; ואולם עד תום היום שלפני היום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, יקראו את ההגדרה ”בנק הדואר“ כך:
"”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת; לעניין זה –
”החברה הבת“ – כהגדרתה בסעיף 88יא(א) לחוק הדואר;
”היום הקובע“ – כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012 (ביום 31.12.2026);
”השירותים הכספיים“ – כהגדרתם בחוק הדואר;";
”בעל רישיון למתן אשראי“ – בעל רישיון למתן אשראי לפי סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לפי סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לפי סעיף 25ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”גוף פיננסי מפוקח“ – כל אחד מאלה:
(1)תאגיד בנקאי;
(2)בנק הדואר;
(3)בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסק בניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(4)בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
(5)מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019;
”היסב“, ”מסב“, ”נסב“ ו”נפרע“ – כמשמעותם בפקודת השטרות;
”הלוואה“ – כל עסקת אשראי וכן ניכיון שטר;
”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;
”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הדואר“ – חוק הדואר, התשמ״ו–1986;
”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
”חוק מיסוי מקרקעין“ – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף 39(א);
”יום התחילה המאוחר“ – יום תחילתן של ההוראות המנויות בסעיף 39(ב);
”מזומן“ – שטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ;
”מחיר העסקה“ – התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מס ערך מוסף, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות; לעניין זה –
(1)אין נפקא מינה אם חלק מהתמורה שולם שלא במזומן אלא בשווה כסף;
(2)במכירת כמה נכסים, לא יראו את המחיר המצטבר של כל הנכסים כמחיר של עסקה אחת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים על מכירתם בעת ובעונה אחת;
(3)בעסקה מתמשכת לקבלת שירות יראו כל תשלום שיש לשלם באופן תקופתי מעת לעת, כמחיר העסקה;
(4)במכר של זכות שכירות שהתמורה משולמת מעת לעת, ולא לשיעורין, יראו כל תשלום שיש לשלם כמחיר העסקה;
(5)בעסקה שנושאה הוא מזומן, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה או המרה של מזומן, לא יראו את סכום המזומן כחלק ממחיר העסקה;
”מטבע חוץ“ – כהגדרתו בחוק בנק ישראל;
”מכר“ – לרבות הקניה בתמורה של זכות בעלות, זכות שכירות או כל זכות אחרת;
”מלכ״ר“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט רשות ציבורית;
”המנהל“ – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;
”מספר זהות“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)לתושב – מספר הזהות במרשם האוכלוסין;
(2)לתושב חוץ – מספר דרכון או תעודת מעבר;
(3)לתאגיד – מספר הרישום במרשם המתאים;
”המפקח על הבנקים“ – המפקח שהתמנה לפי סעיף 5(א) לפקודת הבנקאות;
”מקרקעין“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;
”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין וזכויות, לרבות נכסים בלתי מוחשיים;
”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, לרבות מלכ״ר;
”עורך דין“ – אדם המורשה לעסוק בעריכת דין לפי הוראות הפרק החמישי לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961;
”עסקה“ – מכירה או קנייה של נכס או מתן שירות או קבלתו;
”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941;
”רואה חשבון“ – כמשמעותו בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955;
”רשות ציבורית“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית וכל גוף אחר הממלא תפקיד ציבורי על פי דין;
”שיק“ – כמשמעותו בסעיף 73 לפקודת השטרות;
”שירות“ – כל עשייה בתמורה למען הזולת שאינה מכר, למעט תמורה הניתנת כשכר עבודה;
”שכר עבודה“ – כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);
”תייר“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
”תשלום במזומן“ – סכום המשולם או הניתן במזומן, לפי העניין, למעט סכום הנמוך מבין אלה:
(1)סכום בשיעור של 10% ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה, מסכום ההלוואה או מסכום השטר, לפי העניין;
(2)הסכום הנקוב בפרט (1) או (2) לתוספת הראשונה, לפי העניין;
”תשלום בשיק“ – סכום המשולם או הניתן באמצעות שיק, לפי העניין.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.