Skip to main content

Law2018

Section 1 of חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018, הגדרות.

This section is in פרק א׳: הגדרות

1. הגדרות

תיקון: תשע״ט, תשפ״ו

בחוק זה –

”אדם שאינו עוסק“ – לרבות עוסק שלא במסגרת עסקו;

”בנק הדואר“ – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר; ואולם עד תום היום שלפני היום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, יקראו את ההגדרה ”בנק הדואר“ כך:

"”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת; לעניין זה –

”החברה הבת“ – כהגדרתה בסעיף 88יא(א) לחוק הדואר;

”היום הקובע“ – כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012 (ביום 31.12.2026);

”השירותים הכספיים“ – כהגדרתם בחוק הדואר;";

”בעל רישיון למתן אשראי“ – בעל רישיון למתן אשראי לפי סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לפי סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לפי סעיף 25ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”גוף פיננסי מפוקח“ – כל אחד מאלה:

(1)תאגיד בנקאי;

(2)בנק הדואר;

(3)בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסק בניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;

(4)בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;

(5)מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019;

”היסב“, ”מסב“, ”נסב“ ו”נפרע“ – כמשמעותם בפקודת השטרות;

”הלוואה“ – כל עסקת אשראי וכן ניכיון שטר;

”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;

”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הדואר“ – חוק הדואר, התשמ״ו–1986;

”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

”חוק מיסוי מקרקעין“ – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;

”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף 39(א);

”יום התחילה המאוחר“ – יום תחילתן של ההוראות המנויות בסעיף 39(ב);

”מזומן“ – שטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ;

”מחיר העסקה“ – התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מס ערך מוסף, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות; לעניין זה –

(1)אין נפקא מינה אם חלק מהתמורה שולם שלא במזומן אלא בשווה כסף;

(2)במכירת כמה נכסים, לא יראו את המחיר המצטבר של כל הנכסים כמחיר של עסקה אחת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים על מכירתם בעת ובעונה אחת;

(3)בעסקה מתמשכת לקבלת שירות יראו כל תשלום שיש לשלם באופן תקופתי מעת לעת, כמחיר העסקה;

(4)במכר של זכות שכירות שהתמורה משולמת מעת לעת, ולא לשיעורין, יראו כל תשלום שיש לשלם כמחיר העסקה;

(5)בעסקה שנושאה הוא מזומן, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה או המרה של מזומן, לא יראו את סכום המזומן כחלק ממחיר העסקה;

”מטבע חוץ“ – כהגדרתו בחוק בנק ישראל;

”מכר“ – לרבות הקניה בתמורה של זכות בעלות, זכות שכירות או כל זכות אחרת;

”מלכ״ר“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט רשות ציבורית;

”המנהל“ – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

”מספר זהות“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)לתושב – מספר הזהות במרשם האוכלוסין;

(2)לתושב חוץ – מספר דרכון או תעודת מעבר;

(3)לתאגיד – מספר הרישום במרשם המתאים;

”המפקח על הבנקים“ – המפקח שהתמנה לפי סעיף 5(א) לפקודת הבנקאות;

”מקרקעין“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;

”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין וזכויות, לרבות נכסים בלתי מוחשיים;

”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, לרבות מלכ״ר;

”עורך דין“ – אדם המורשה לעסוק בעריכת דין לפי הוראות הפרק החמישי לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961;

”עסקה“ – מכירה או קנייה של נכס או מתן שירות או קבלתו;

”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941;

”רואה חשבון“ – כמשמעותו בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955;

”רשות ציבורית“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית וכל גוף אחר הממלא תפקיד ציבורי על פי דין;

”שיק“ – כמשמעותו בסעיף 73 לפקודת השטרות;

”שירות“ – כל עשייה בתמורה למען הזולת שאינה מכר, למעט תמורה הניתנת כשכר עבודה;

”שכר עבודה“ – כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958;

”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

”תייר“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

”תשלום במזומן“ – סכום המשולם או הניתן במזומן, לפי העניין, למעט סכום הנמוך מבין אלה:

(1)סכום בשיעור של 10% ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה, מסכום ההלוואה או מסכום השטר, לפי העניין;

(2)הסכום הנקוב בפרט (1) או (2) לתוספת הראשונה, לפי העניין;

”תשלום בשיק“ – סכום המשולם או הניתן באמצעות שיק, לפי העניין.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring