Law2018The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018, הגדרות.
This section is in פרק א׳: הגדרות
1. הגדרות
תיקון: תשע״ט, תשפ״ו
בחוק זה –
”אדם שאינו עוסק“ – לרבות עוסק שלא במסגרת עסקו;
”בנק הדואר“ – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר; ואולם עד תום היום שלפני היום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, יקראו את ההגדרה ”בנק הדואר“ כך:
"”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת; לעניין זה –
”החברה הבת“ – כהגדרתה בסעיף 88יא(א) לחוק הדואר;
”היום הקובע“ – כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012 (ביום 31.12.2026);
”השירותים הכספיים“ – כהגדרתם בחוק הדואר;";
”בעל רישיון למתן אשראי“ – בעל רישיון למתן אשראי לפי סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לפי סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לפי סעיף 25ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”גוף פיננסי מפוקח“ – כל אחד מאלה:
(1)תאגיד בנקאי;
(2)בנק הדואר;
(3)בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסק בניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(4)בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
(5)מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019;
”היסב“, ”מסב“, ”נסב“ ו”נפרע“ – כמשמעותם בפקודת השטרות;
”הלוואה“ – כל עסקת אשראי וכן ניכיון שטר;
”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;
”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הדואר“ – חוק הדואר, התשמ״ו–1986;
”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
”חוק מיסוי מקרקעין“ – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף 39(א);
”יום התחילה המאוחר“ – יום תחילתן של ההוראות המנויות בסעיף 39(ב);
”מזומן“ – שטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ;
”מחיר העסקה“ – התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מס ערך מוסף, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות; לעניין זה –
(1)אין נפקא מינה אם חלק מהתמורה שולם שלא במזומן אלא בשווה כסף;
(2)במכירת כמה נכסים, לא יראו את המחיר המצטבר של כל הנכסים כמחיר של עסקה אחת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים על מכירתם בעת ובעונה אחת;
(3)בעסקה מתמשכת לקבלת שירות יראו כל תשלום שיש לשלם באופן תקופתי מעת לעת, כמחיר העסקה;
(4)במכר של זכות שכירות שהתמורה משולמת מעת לעת, ולא לשיעורין, יראו כל תשלום שיש לשלם כמחיר העסקה;
(5)בעסקה שנושאה הוא מזומן, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה או המרה של מזומן, לא יראו את סכום המזומן כחלק ממחיר העסקה;
”מטבע חוץ“ – כהגדרתו בחוק בנק ישראל;
”מכר“ – לרבות הקניה בתמורה של זכות בעלות, זכות שכירות או כל זכות אחרת;
”מלכ״ר“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט רשות ציבורית;
”המנהל“ – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;
”מספר זהות“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)לתושב – מספר הזהות במרשם האוכלוסין;
(2)לתושב חוץ – מספר דרכון או תעודת מעבר;
(3)לתאגיד – מספר הרישום במרשם המתאים;
”המפקח על הבנקים“ – המפקח שהתמנה לפי סעיף 5(א) לפקודת הבנקאות;
”מקרקעין“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;
”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין וזכויות, לרבות נכסים בלתי מוחשיים;
”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, לרבות מלכ״ר;
”עורך דין“ – אדם המורשה לעסוק בעריכת דין לפי הוראות הפרק החמישי לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961;
”עסקה“ – מכירה או קנייה של נכס או מתן שירות או קבלתו;
”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941;
”רואה חשבון“ – כמשמעותו בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955;
”רשות ציבורית“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית וכל גוף אחר הממלא תפקיד ציבורי על פי דין;
”שיק“ – כמשמעותו בסעיף 73 לפקודת השטרות;
”שירות“ – כל עשייה בתמורה למען הזולת שאינה מכר, למעט תמורה הניתנת כשכר עבודה;
”שכר עבודה“ – כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);
”תייר“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
”תשלום במזומן“ – סכום המשולם או הניתן במזומן, לפי העניין, למעט סכום הנמוך מבין אלה:
(1)סכום בשיעור של 10% ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה, מסכום ההלוואה או מסכום השטר, לפי העניין;
(2)הסכום הנקוב בפרט (1) או (2) לתוספת הראשונה, לפי העניין;
”תשלום בשיק“ – סכום המשולם או הניתן באמצעות שיק, לפי העניין.
The text on this page is adapted from the entry חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.