הנוסח המלא של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עדיפות במקומות חניה במקום העבודה), התשס״ב–2001, ב-6 סעיפים.

בתקנות אלה –

”מעביד“ – מעבידו של עובד עם מוגבלות בניידות ולגבי עובד כאמור המועסק באמצעות קבלן כוח אדם – מעסיקו בפועל והכול אם מועסקים באותו מקום עבודה 6 עובדים או יותר;

”מעסיק בפועל“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;

”עובד“ – לרבות עובד המועסק על ידי קבלן כוח אדם;

”עובד עם מוגבלות בניידות“ – עובד שהוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק, שניתן לו תג נכה כמשמעותו בסעיפים 1, 1א ו־1ב לחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993;

”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.

(א)מעביד שהעמיד לרשות שלושה או יותר מן העובדים אצלו במקום העבודה, מקומות חניה, בין במקרקעין שבחזקתו ובין בהסדר עם צד שלישי, יקצה לכל עובד עם מוגבלות בניידות המועסק באותו מקום עבודה, מקום חניה נגיש לשימושו הבלעדי בזמן עבודתו.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), מעביד שהעמיד לרשות העובדים אצלו מקומות חניה שאינם נגישים לעובד עם מוגבלות בניידות, יקצה במקום אחר מקום חניה נגיש לשימושו הבלעדי של אותו עובד בזמן עבודתו, ובלבד שהדבר לא יטיל על המעביד נטל כבד מדי כמשמעותו בסעיף 8(ב) לחוק, בשינויים המחויבים.

(ג)לעניין תקנה זו, ”מקום חניה נגיש“ – מקום חניה שמותאם לצרכיו של העובד עם מוגבלות, הממוקם קרוב, ככל האפשר, לכניסה הנגישה למקום העבודה ואשר מיקומו מאפשר לעובד עם מוגבלות בניידות להגיע באופן עצמאי, מכובד ובטיחותי למקום העבודה ולחזור ממנו בהתחשב במוגבלותו.

מעביד ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את שימושם הבלעדי של עובדים עם מוגבלות בניידות במקומות החנייה שהם זכאים להם על פי תקנות אלה, לרבות על ידי סימון או שילוט מתאים בהם וכן יפנה לרשות התמרור המקומית בבקשה להציב בהם תמרור ג־43 כמשמעו בהודעת התעבורה (קביעת תמרורים), התש״ל–1970.

זכותו של עובד עם מוגבלות בניידות לפי תקנות אלה אינה תלויה במעמדו או בתפקידו במקום העבודה, אף אם הקצה המעביד מקומות חניה לחלק מעובדיו לפי מעמדם או תפקידם.

אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראת כל דין בעניין הקצאת מקומות חניה לנכים או לאנשים עם מוגבלות.

תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.