הנוסח המלא של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, ב-163 סעיפים.

זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.

חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.

אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו, והכל בהתאם להוראות כל דין.

בחוק זה –

”אדם עם מוגבלות“ – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים;

”ארגון עובדים יציג“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;

”גוף ציבורי“ – אחד מאלה:

(1)משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;

(2)הכנסת;

(3)צה״ל;

(4)משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;

(5)רשות מקומית;

(6)תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי משרד ממשלתי כאמור בפסקה (1), רשות מקומית כאמור בפסקה (5) או בידי שניהם;

(7)תאגיד שהוקם בחוק;

(8)חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור;

(9)ההסתדרות הציונית העולמית;

(10)הסוכנות היהודית לארץ ישראל;

(11)גוף אחר, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

”הנציב“ – נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמונה לפי הוראות סעיף 22;

”נציבות“ – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בפרק ו׳ לחוק זה.

(א)מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו –

(1)תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו;

(2)במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין כאמור בחוק זה;

(3)לגבי זכויות ושירותים הניתנים על ידי גוף ציבורי – באיכות נאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של האדם, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי.

(ב)(בוטל).

בדיקה או בירור שמטרתם לקבוע זכאותו של אדם לזכויות או לשירותים מחמת מוגבלותו, ייערכו תוך התחשבות מרבית במהלך חייו התקין.

(א)לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה:

(1)קבלה לעבודה לרבות מבדקי קבלה;

(2)תנאי עבודה;

(3)קידום בעבודה;

(4)הכשרה או השתלמות מקצועית;

(5)פיטורין או פיצויי פיטורין;

(6)הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.

(ב)לענין סעיף קטן (א), רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין.

(ג)אין רואים כהפליה לפי סעיף זה, פעולה או הימנעות מפעולה, המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה.

(ד)הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו.

(ה)לענין סעיף זה –

”בן משפחה“ –

(1)בן זוג, הורה או ילד;

(2)בן זוגו של הורה, בן זוגו של ילד, אח או אחות או בני זוגם, סב, סבתא, נכד או נכדה – שעיקר פרנסתו של אדם עם מוגבלות עליהם;

”הפליה“ – לרבות אי־ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו;

”התאמה“, ”התאמות“ – לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי;

”נטל כבד מדי“ – נטל בלתי סביר בנסיבות הענין, בהתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהיקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע ההתאמה.

(א)ראה מעסיק כי בקרב עובדיו אין ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של אנשים עם מוגבלות (להלן – ייצוג הולם), יפעל לקידום הייצוג ההולם, לרבות ביצוע התאמות.

(ב)פעולות מעסיק לפי סעיף זה, יכול שייעשו בתכנית אשר תכלול הוראות בדבר העדפת העסקתם או קידומם של אנשים עם מוגבלות שהם כשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד או למשרה.

(ג)שר העבודה, בהתייעצות עם הנציבות, עם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ועם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שהם לדעת השר כאמור יציגים ונוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי –

(1)לקבוע הוראות משלימות, בין למקרה מסוים ובין לסוגי מקרים, בדבר חובות מעסיק לפי סעיף זה, לרבות הוראות בדבר סוג המוגבלות או חומרת המוגבלות של אנשים שיש להעסיקם או לקדמם בעבודה;

(2)לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של מעסיק על ביצוע פעולות לפי סעיף זה;

(3)לקבוע סייגים לחובות מעסיק לפי סעיף זה.

(ד)בסעיף זה –

”מעסיק“ – מעסיק המעסיק יותר מ־25 עובדים, למעט משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, חלות עליהם;

”התאמות“ – כהגדרתן בסעיף 8(ה).

(א)גוף ציבורי שהוא מעסיק כהגדרתו בסעיף 9(ד) או חברה ממשלתית גדולה ימנו ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (בפרק זה – ממונה תעסוקה), ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים שהוא ממלא, בהתחשב במספר המועסקים בגוף או בחברה כאמור.

(ב)ממונה תעסוקה –

(1)יקבל פניות של עובדים ושל הגוף הציבורי או החברה הממשלתית הגדולה בנושא ייצוג הולם;

(2)ייזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו בקרב הממונים והעובדים, בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר;

(3)ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובות הגוף הציבורי או החברה הממשלתית הגדולה לפי פרק זה.

(ג)ממונה תעסוקה יפעל בהתאם להנחיות מקצועיות שנתן משרד העבודה, בהתייעצות עם הנציבות.

(א)בפרק זה –

”חברה ממשלתית“ ו”חברת בת ממשלתית“ – כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות;

”חברה ממשלתית גדולה“ – חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית המעסיקה 100 עובדים לפחות;

”חוק החברות הממשלתיות“ – [חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]];

”יעד הייצוג“ – כמשמעותו בסעיף קטן (ב);

”מעסיק ציבורי גדול“ – גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים לפחות, למעט משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, חלות עליהם, וכן חברה ממשלתית גדולה;

”עובד“ או ”מועמד“, עם מוגבלות משמעותית – אדם עם מוגבלות שמתקיים בו אחד מהתנאים המנויים בחלק א׳ לתוספת הרביעית;

”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;

”קבלן שירות“ – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;

”תכנית שנתית“ – כמשמעותה בסעיף 9ג.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף 9, לא יראו ייצוג הולם אצל מעסיק ציבורי גדול, אלא אם כן 5% לפחות מקרב עובדיו הם עובדים עם מוגבלות משמעותית; במניין העובדים לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון עובדים של קבלן כוח אדם או קבלן שירות המועסקים אצל המעסיק הציבורי הגדול.

(א)בלי לגרוע מהוראות לפי סעיף 9(ג)(2), לא עמד מעסיק ציבורי גדול עמידה מלאה ביעד הייצוג על פי הודעה כאמור בסעיף 9ד(ד) בשנה מסוימת, יפרסם באתר האינטרנט שלו, עד 31 באוקטובר באותה שנה, תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית שאישרה הנהלת המעסיק הציבורי הגדול.

(ב)תכנית שנתית תוכן בהתחשב בלקחים שהופקו מתכניות שנתיות קודמות ובגורמים לאי־עמידה או לעמידה חלקית ביעד הייצוג בשנה הקודמת.

(ג)תכנית שנתית תכלול הוראות בעניינים כמפורט להלן לעניין משרות פנויות ולעניין משרות שיתפנו בשנה הקרובה:

(1)העדפת העסקתם או קידומם של מועמדים או עובדים עם מוגבלות משמעותית, שהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים או עובדים אחרים, לתפקיד, למשרה או לקבוצת משרות או לדרגה או לקבוצת דרגות שיפורטו בתכנית השנתית, ולתקופה שתיקבע בה;

(2)ייעוד משרות במגוון תפקידים ודרגות שיועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים או עובדים עם מוגבלות משמעותית, תוך פירוט היקפן מכלל המשרות הפנויות או שצפוי שיתפנו ופירוט סוג המשרות שייועדו כאמור;

(3)פנייה לרשימת גורמים העוסקים בשילובם בתעסוקה של מועמדים עם מוגבלות משמעותית שתפרסם הנציבות באתר האינטרנט שלה, לשם איתור מועמדים כאמור;

(4)תיעוד של יישום התכנית השנתית, ובכלל זה של הנימוקים לעניין בחירת מועמדים למשרות פנויות.

(ד)שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תכנית שנתית, תוכנה, צורתה ופרטיה.

(א)משרד העבודה יעביר למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, רשימה מעודכנת של הגופים הציבוריים ושל החברות הממשלתיות וחברות הבת הממשלתיות למטרת עיבוד מידע לפי סעיף זה.

(ב)לשם ביצוע תפקידי המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה, יעביר כל אחד מהגופים המנויים בטור א׳ שבחלק א׳ או בחלק ב׳ לתוספת הרביעית למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, את מספרי הזהות של כל מי שביום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לה, התקיים בו האמור בטור ב׳ שבחלק א׳ או בחלק ב׳ לתוספת הרביעית, בחלוקה לפי הפרטים בתוספת האמורה.

(ג)מעסיק ציבורי גדול כאמור בסעיף 9ה או שנקבע בצו לפי סעיף 9ו(ב), יעביר למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, את מספרי הזהות של עובדיו שהועסקו ביום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לה בתפקידים המובאים בחשבון לפי הסעיפים האמורים; המוסד לביטוח לאומי יביא בחשבון בעיבוד הנתונים לגבי אותו מעסיק ציבורי גדול רק את העובדים שלגביהם הועבר מידע כאמור.

(ד)המוסד לביטוח לאומי יבחן נתונים שברשותו ואת הנתונים שהועברו לו לפי סעיף קטן (ב), לגבי עובדיו של מעסיק ציבורי גדול שברשימה שהועברה לו לפי סעיף קטן (א) ועל פי הנתונים שהועברו לו לפי סעיף קטן (ג); עד 31 ביולי בכל שנה, ימסור המוסד לביטוח לאומי לנציבות הודעה על מידת עמידתם של המעסיקים הציבוריים הגדולים ביעד הייצוג לפי הרמות שלהלן, בהתאם לנתונים כאמור:

(ה)הנציבות תפרסם באתר האינטרנט שלה את מידת עמידתו של כל מעסיק ציבורי גדול ביעד הייצוג לפי ההודעה שמסר המוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה.

(ו)מידע לפי סעיף זה ייאגר לתכלית ביצוע תפקידי המוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף זה במאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, שהוא מאגר ייעודי, נפרד מכל מאגר מידע אחר.

(ז)שר העבודה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין מסירתו, עיבודו, שמירתו, אבטחתו, מחיקתו ופרסומו, וכן לעניין מורשי הגישה אליו, והכול לשם הגנה על הפרטיות.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מסירת מידע ועיבודו לצורך עמידה ביעד הייצוג), התשע״ח–2017.

(א)הוראות סעיפים 9ב עד 9ד יחולו על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ואגודת מגן דוד אדום, בשינויים אלה:

(1)במניין העובדים לא יובאו בחשבון שוטרים, סוהרים או עובדים בתפקיד מבצעי;

(2)לעניין משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית – לרבות אדם עם מוגבלות שמתקיים בו האמור בחלק ב׳ לתוספת הרביעית.

(ב)הוראות סעיפים 9א עד 9ג יחולו על צבא ההגנה לישראל לגבי חיילים המשרתים בו, בשינויים אלה:

(1)על אף האמור בסעיף 9א, על ממונה תעסוקה בצבא ההגנה לישראל יחולו פקודות הצבא;

(2)על אף האמור בסעיף 9ב, במניין העובדים יובאו בחשבון רק חיילים המשרתים בשירות סדיר בהתאם להתחייבות לשירות קבע שלא בתפקיד לוחם או תומך לחימה, ולעניין זה יראו חיילים כאמור כעובדים, אף שלא מתקיימים לגביהם יחסי עבודה;

(3)על אף האמור בסעיף 9ב, לעניין ההגדרה ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית, ייקבעו התאמות בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בסעיף זה – פקודות הצבא), על בסיס נתונים שברשות הצבא;

(4)על אף האמור בסעיף 9ג(א), צבא ההגנה לישראל ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, עד 1 ביולי בכל שנה, על מידת עמידתו ביעד הייצוג, על תכנית שנתית שהכין לקידום ייצוג של אנשים עם מוגבלות משמעותית בקרב החיילים בשירות הקבע, ועל צעדים שנקט ליישום התכנית.

(ג)הוראות סעיפים 9ד, 15א ו־15ב לא יחולו על צבא ההגנה לישראל לגבי חיילים המשרתים בו.

(א)שר העבודה רשאי לשנות, בצו, את התוספת הרביעית, ובלבד שלא יוסיף אלא תנאים לעניין אוכלוסיות שיש קושי בשילובן בשוק העבודה.

(ב)שר העבודה רשאי לקבוע, בצו, לגבי מעסיק ציבורי גדול או מקום עבודה מסוים בו, או לגבי סוגים של מקומות עבודה בו, כי לעניין סעיף 9ב(ב) לא יובאו במניין עובדים בתפקידים מסוימים שיקבע, בשל אופיו ומהותו של התפקיד.

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו עקב ביצוע פעולות בהתאם להוראות סעיף 9ד ולא יעשה אדם כל שימוש במידע כאמור, אלא לשם ביצוע הוראות אותו סעיף.

(א)לא יפגע מעסיק בעובד בענינים המנויים בסעיף 8 מחמת תלונה או תביעה של העובד לענין הוראות פרק זה, או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי פרק זה.

(ב)במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א), תהא זו הגנה אם פעולת המעסיק ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא.

(א)מעסיק או הזקוק לעובד לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שיש בה משום הפליה לפי הוראות סעיף 8.

(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שסעיף 8(ג) חל עליה.

תובענות בשל הפרת הוראות פרק זה, יכול שיוגשו בידי –

(1)עובד;

(2)ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור, ארגון העובדים שהעובד חבר בו;

(3)ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובלבד שהעובד הסכים לכך;

(4)הנציבות, בין בשמה ובין בשם אדם מסוים, ובלבד שאם עילת התביעה היא הפליה או פגיעה בזכות של אדם מסוים – אותו אדם הסכים לכך.

(א)הוראות סעיפים 5, 9(א) ו־(ג), 11, 13, 14, 16, 17, 18 ו־21(א) עד (ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988, יחולו על הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים לפי הענין.

(ב)הוראות סעיף 9(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988, כפי שהן מוחלות בסעיף קטן (א), והוראות סעיף 15(ד) לחוק זה, לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה:

(1)מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה), לאנשים עם מוגבלות, או לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלות;

(2)פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעסיק פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר התאמות כאמור בפסקה (1) או העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של אנשים עם מוגבלות.

לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות פרק זה והוא רשאי –

(1)לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;

(2)ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו לפי פסקה זו, יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970.

(א)העובר על הוראות סעיפים 8, 10 ו־11, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ב)בעבירה על הוראת סעיף 11 לא יישא באחריות פלילית אלא המעסיק או הזקוק לעובד.

(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו על אי ביצוע התאמה כהגדרתה בסעיף 8(ה).

(ד)בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות סעיף 8, חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף האמור, אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא מוגבלותו, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.

(א)בסעיף זה, ”עובד אחראי“ – מנהל פעיל אצל מעסיק ציבורי גדול, אדם האחראי מטעם מעסיק ציבורי גדול על ניהול כוח האדם, הממונים על המנהל הפעיל או על אדם כאמור והממונים עליהם.

(ב)עובד אחראי חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי להבטיח כי המעסיק הציבורי הגדול יפרסם תכנית שנתית בהתאם להוראות לפי סעיף 9ג.

(ג)לא פרסם מעסיק ציבורי גדול תכנית שנתית שהיה חייב לפרסמה, חזקה היא שעובד אחראי הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(א)הנציב, או עובד הנציבות שהוא הסמיך לעניין סעיף זה, רשאי להורות, בצו, למעסיק למסור נתונים באשר לקיום חובה מחובותיו על פי פרק זה, בתוך פרק זמן שיורה בצו (בסעיף זה – צו מסירת מידע); על המצאת צו מסירת מידע תחול הוראת סעיף 19מג(ו).

(ב)הנציב, או עובד הנציבות שהוא הסמיך לעניין סעיף זה, רשאי להורות, בצו, לכל אחד מהמנויים להלן, לנקוט פעולות שיפרט לשם קידום העסקת אנשים עם מוגבלות (בסעיף זה – צו ייצוג הולם):

(1)לגוף ציבורי שהוא מעסיק כהגדרתו בסעיף 9(ד), או לחברה ממשלתית גדולה, שלא מינו ממונה תעסוקה לפי סעיף 9א;

(2)למעסיק ציבורי גדול שהיה חייב, לפי הודעה שנמסרה כאמור בסעיף 9ד(ד), לפרסם תכנית שנתית בהתאם להוראות לפי סעיף 9ג ולא פרסם תכנית כאמור, או שאינו מיישם תכנית כאמור שפרסם.

(ג)הוראות סעיף 19מג(ג), (ה) ו־(ו) יחולו על צו ייצוג הולם, בשינויים המחויבים.

(ג1)על הסמכת עובד הנציבות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יחולו התנאים להסמכת מפקח כאמור בסעיף 26ג(ב), בשינויים המחויבים; לשם הפעלת סמכותם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יהיו נתונות לנציב ולעובד הנציבות שהוסמך כאמור הסמכויות האמורות בסעיף 26ד, ולעניין הפעלת סמכות כאמור בידי עובד הנציבות יחולו הוראות סעיף 26ה, בשינויים המחויבים.

(ד)אין בסמכות למתן צו מסירת מידע או צו ייצוג הולם כדי לגרוע מסמכות לפי כל דין, ובכלל זה סמכות לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949.

(ה)מי שמפר צו מסירת מידע או צו ייצוג הולם, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו.

(ו)הוראות סעיפים 19מה ו־19מט יחולו לעניין עבירות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(א)שר העבודה והרווחה ייזום, יפתח ויכין תכניות בדבר –

(1)תעסוקה ושיקום אנשים עם מוגבלות, תוך העדפת שילובם במקומות עבודה רגילים;

(2)הקמת מערך אבחון תעסוקתי ומערך מקצועי מתאים, להבטחת שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה;

(3)מתן ייעוץ והדרכה מקצועיים למעסיקים ולעובדים בענין שילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה.

(ב)שר העבודה והרווחה יגיש, אחת לשנה, דו״ח בדבר תכניות כאמור בסעיף קטן (א) לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(א)שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע הוראות פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע פרק זה, לרבות בדבר אופי ההתאמות המתחייבות לפי הוראות פרק זה.

(ב)שר העבודה והרווחה ושר האוצר יקבעו בתקנות הוראות בדבר השתתפות במימון ביצוע התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה).

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), התשס״ו–2006.

(ג)שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע תקנות בדבר מתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות במתן מקומות חניה במקומות עבודה.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עדיפות במקומות חניה במקום העבודה), התשס״ב–2001.

(ד) (1)תקנות לפי פרק זה וצווים לפי סעיף 9ו יותקנו בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(2)תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יותקנו בהתייעצות גם עם ארגוני עובדים יציגים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה נוגעים בדבר, ועם ארגוני מעבידים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה יציגים ונוגעים בדבר.

(ה)תקנות לפי פרק זה יוגשו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.

(בוטל).

(א)אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו, בתדירות סבירה, לרבות אפשרות גישה לתחנות ולנמלים שבמסגרתם פועלים שירותי תחבורה ציבורית; בסעיף זה, ”שירותי תחבורה ציבורית“ – אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, תובלה אווירית ואניות, המיועדים לציבור.

(ב)מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית יסדירו נגישות כאמור בסעיף קטן (א), כל אחד בתחום אחריותו.

(ג)שר התחבורה ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, עם הנציבות, עם נציגויות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקינו תקנות להסדרת נגישות לענין שירותי תחבורה ציבורית, לרבות הדרכים והמועדים להסדרתה; תקנות לענין שירותי תחבורה ציבורית יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג–2003.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה), התשפ״א–2021.

(ג1)נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), שר התחבורה בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יתקין תקנות בענין –

(1)שיעורי הנחה מאגרה שתינתן למקבל רישיון להפעלת מונית, שיפעיל מונית המותאמת להסעתם של אנשים עם מוגבלות, לרבות תנאים וכללים למתן ההנחה ושיעורי הנחה שונים בהתחשב, בין השאר, בסוגי ההתאמות המותקנות במונית, או בהיקף האוכלוסיה של האנשים עם מוגבלות שהמונית צפויה לשרת;

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה), התשע״ד–2014.

(2)הטלת חובה לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות חושית באוטובוסים בין־עירוניים לפי תנאים וכללים שיקבעו.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות חושית באוטובוסים בין־עירוניים), התשע״ח–2017.

(ג2)תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ג1) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).

(ג3) (1)שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יתקין תקנות להסדרת נגישות לעניין קו שירות מותאם ביקוש לאוטובוסים ציבוריים, עירוניים ובין־עירוניים; בסעיף קטן זה, ”קו שירות מותאם ביקוש“ לעניין אוטובוס ציבורי – כהגדרתו בפקודת התעבורה.

(2)תקנות ראשונות לפי פסקה (1) יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לא יאוחר מיום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024).

(ד)העובר על הוראה שהותקנה לפי סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

בפרק זה –

”אמצעי עזר ושירותי עזר“ – לרבות,

(1)מתורגמנים לשפת סימנים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות שמיעה לרבות כיתוב, שילוט, תמלול או שימוש באמצעי הגברה;

(2)קריינים, טקסטים מוקלטים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות ראיה או לקויות למידה ולרבות כיתוב בבריל, בתבליט או בהגדלה;

(3)לוחות תקשורת, או אמצעי תקשורת חלופיים אחרים;

(4)התאמת נהלים, מתן הדרכה, הכוונה ומידע בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או לאדם עם אוטיזם, באמצעות כוח האדם הקיים;

(5)כל אמצעי ושירות נוסף אשר קבע שר המשפטים בצו;

”בנין“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה;

”מיתקן בזק“, ”ספק מורשה“ ו”שירות בזק“ – כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

”הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה“ – ההוראות לפי כל אחד מאלה:

(1)סעיף 158א לחוק התכנון והבניה;

(2)פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה;

(3)לענין מוסד חינוך וגן ילדים כמשמעותם בסימן ז׳, שההיתר לבנייתם או לשימוש בהם ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1(ז) לחוק התכנון והבניה – גם פרק ה׳1 לחוק האמור;

”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;

”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ ו”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותם בסימן י״א;

”נגישות“ – אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במיתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי;

”התאמות נגישות“ – ההתאמות שיש לבצע כדי שתהיה נגישות;

”נטל כבד מדי“ – כמשמעותו בסעיף 19יג(א)(2);

”רשות ציבורית“ – כל אחד מאלה:

(1)גוף ציבורי המנוי בפסקאות (1) עד (5), (7), (9) ו־(10) בהגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 5;

(2)גוף שנותן שירות בריאות ממלכתי, כהגדרתו בסעיף 19טו;

(3)מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב;

(4)מוסדות ציבור שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות;

(5)גוף שקבע שר האוצר בצו באישור הוועדה;

שר האוצר קבע את חברת דואר ישראל בע״מ כרשות ציבורית לעניין החוק (ק״ת תשע״ג, 295).

”תקן ישראלי“ – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953.

אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.

אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות, והכל בהתאם להוראות פרק זה.

חובות החלות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי ומוצר לפי פרק זה יחולו בין אם המקום הציבורי, השירות הציבורי או המוצר, הם למטרת רווח ובין שלא למטרת רווח, בין אם נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי ובין שלא נגבה תשלום כאמור.

בסימן זה –

”מי שעיסוקו“ – לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק וכן האחראי בפועל על מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו, או על הספקת המוצר;

”מקום ציבורי“, אחד מאלה:

(1)מקום, לרבות מקום מהמקומות המנויים בתוספת הראשונה, או חלק ממנו, העומד לשימושו של הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2)מקום או חלק ממקום שבו ניתן שירות ציבורי;

”שירות ציבורי“, אחד מאלה:

(1)שירות, לרבות שירות מהשירותים המנויים בתוספת השניה, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו;

(2)שירות הניתן בידי גוף ציבורי;

(3)שירות הניתן במקום ציבורי.

(א)מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי, בהפעלת מקום ציבורי או בהספקת מוצר, לא יפלה אדם מחמת מוגבלותו בכל אחד מאלה, לפי הענין:

(1)לא יסרב –

(א)לאפשר לו גישה למקום ציבורי או לחלק ממנו;

(ב)לתת לו שירות ציבורי;

(ג)לספק לו מוצר;

(ד)לאפשר לו שימוש בשירות ציבורי או הנאה משירות ציבורי;

(2)לא יקבע תנאים שלא ממין הענין המונעים או המגבילים, במישרין או בעקיפין, שימוש בשירות ציבורי או במקום ציבורי, או הנאה משירות ציבורי, ממקום ציבורי או בהספקת מוצר;

(3)לא ייתן שירות ציבורי ולא יספק מוצר בתנאים הנופלים מאלה שבהם הוא ניתן בדרך כלל.

(ב)לא ייחשב מקום או שירות כמקום או שירות שאינו עומד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, בשל שלילת השימוש בו מחמת הפליה אסורה כאמור בסעיף זה.

(ג)אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המקום הציבורי או השירות הציבורי.

(ד)אין בסימן זה כדי לחייב ביצוע התאמות נגישות.

(א)בפרק [צ״ל: בסעיף] זה –

”אומן לחיית שירות“ – מי שמגדל חיה המיועדת לשמש חיית סיוע לפי הדרכה של מאמן חיית שירות או של מרכז הכשרה והדרכה, ובידו תעודה ממרכז הכשרה והדרכה המעידה על כך;

”ארגון־גג לחיות סיוע“ – ארגון שהוכר כאמור בסעיף קטן (ד);

”חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון“ – חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993;

”חוק להסדרת הפיקוח על כלבים“ – חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002;

”חיית סיוע“ – חיה מסוג המפורט בתוספת השביעית, שמרכז הכשרה והדרכה הנפיק לגביה תעודת חיית סיוע;

”חיית שירות“ – כלב נחייה כהגדרתו בחוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון, או חיית סיוע;

”מאמן חיית שירות“ – מי שמאמן חיה לשם הכשרתה כחיית שירות ומדריך אחרים לעניין הכשרתה, ובכלל זה מדריך אומנים לחיות שירות ומדריך את האדם עם המוגבלות שחיית השירות הותאמה לסייע לו, מטעם מרכז הכשרה והדרכה;

”מבחן כשירות במרחב הציבורי“ – מבחן המומלץ בידי ארגון־גג לחיות סיוע לבחינת היכולת של חיה לבצע את סוג השירות שנדרש ממנה והתאמתה כחיית סיוע, ואת אופן תפקודה במרחב ציבורי;

”מרכז הכשרה והדרכה“ – מרכז שהוכר לפי סעיף קטן (ה) או (ו);

”שר הרווחה“ – שר הרווחה והביטחון החברתי;

”תהליך הכשרה של חיית סיוע“ – (הנוסח הקבוע): תהליך שמבצע מרכז הכשרה והדרכה או שמבצע מחוץ לישראל מרכז שארגון־גג לחיות סיוע הכיר בו, וכולל את כל אלה:

(1)אילוף חיית הסיוע לביצוע סוג השירות הנדרש ממנה;

(2)אומנה של חיית הסיוע;

(3)אילוף פרטני לשם התאמה אישית של חיית הסיוע לאדם עם המוגבלות שזקוק לסיוע מאותו סוג חיית סיוע, כאמור בתוספת השביעית, ולסביבתו הקרובה;

”תהליך הכשרה של חיית סיוע“ – (הוראת שעה לשלוש שנים מיום 1.1.2025): תהליך שכולל את כל אלה:

(1)אילוף חיית הסיוע לביצוע סוג השירות הנדרש ממנה;

(2)אומנה של חיית הסיוע;

(3)אילוף פרטני לשם התאמה אישית של חיית הסיוע לאדם עם המוגבלות שזקוק לסיוע מאותו סוג חיית סיוע, כאמור בתוספת השביעית, ולסביבתו הקרובה;

”תעודת חיית סיוע“ – תעודה שהנפיק מרכז הכשרה והדרכה כאמור בסעיף קטן (ח), ובה פרטיו של האדם עם המוגבלות שחיית הסיוע הותאמה לו ופרטים מזהים של חיית הסיוע, או תעודה שמתקיימים בה התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (יד)(4).

(ב)בלי לגרוע מהוראות לפי חוק זה –

(1)הוראות חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון לעניין אדם עם עיוורון המלווה בכלב נחייה יחולו, בשינויים המחויבים, על אדם עם מוגבלות המלווה בחיית סיוע, ובלבד שהוא נושא תעודת חיית סיוע וחיית הסיוע מסומנת באופן שקבע שר הרווחה לפי סעיף קטן (יג);

(2)הוראות בחוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון לעניין מאמן כלב בתהליך הכשרה ואומן לכלב בתהליך הכשרה יחולו, בשינויים המחויבים, על מאמן חיית שירות ועל אומן לחיית שירות, בתהליך הכשרה של חיית סיוע.

(ג)זכאות הניתנת לפי חיקוק לגבי כלב נחייה ולאדם עם מוגבלות בשל היותו מלווה בכלב נחייה, ובכלל זה הזכות לעניין כניסה למקום ציבורי ושימוש בשירות ציבורי ובתחבורה ציבורית עם כלב נחייה, תחול גם על חיית סיוע, ויראו מתן יחס שונה לעובד או לדורש עבודה או הגבלת כניסה למקום ציבורי או שימוש בשירות ציבורי בשל היות האדם עם מוגבלות מלווה בחיית סיוע כקביעת תנאי שלא ממין העניין לעניין סעיפים 8(ב) ו־19ו(א)(2), והכול למעט בנסיבות שבהן כניסת חיית הסיוע נאסרה או הוגבלה לפי חוק זה או לפי דין אחר.

(ד)שר הרווחה רשאי להכיר בארגון כארגון־גג לחיות סיוע לעניין חיות סיוע כמפורט בתוספת השביעית, אם נוכח כי מתקיימים בו כל אלה, לפי העניין:

(1)אם הארגון הוא תאגיד מחוץ לישראל – הוא קובע הנחיות לעניין חיות סיוע שמיושמות בפעילות בין־לאומית, ובכלל זה במדינת חוץ או בידי רשות תעופה זרה;

(2)הארגון קובע אמות מידה לגבי כל אלה, לפחות:

(א)פעילות מרכזי הכשרה והדרכה;

(ב)הכשרת מאמנים;

(ג)אילוף חיות סיוע לפי סוגים לשם ביצוע משימות או פעולות סיוע יום־יומיות עבור אנשים עם מוגבלות;

(ד)הדרכה לביצוע אומנה לחיות סיוע ומעקב אחר יישום האומנה;

(ה)תוכן מבחן כשירות במרחב הציבורי ואופן עריכתו;

(ו)הליכי אילוף פרטני לשם התאמה של חיית סיוע לאדם עם מוגבלות, המתאים לצרכים הנובעים ממוגבלותו כפי שעולים ממסמכים של גורם מקצועי מטפל, לפי סוג המוגבלות;

(ז)הנפקת תעודת חיית סיוע לאדם עם מוגבלות שחיית סיוע אולפה בהתאמה לצרכיו;

(3)הארגון מכיר במרכזי הכשרה והדרכה על בסיס הליכי בדיקה, מנחה את המרכזים ועוקב אחר פעילותם ועמידתם באמות המידה שקבע;

(4)הארגון אינו עוסק בעצמו בהכשרת חיות שירות.

(ה)שר הרווחה רשאי להכיר במרכז הכשרה והדרכה לעניין חיית סיוע מהסוגים המפורטים בתוספת השביעית, כולם או חלקם, אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה:

(1)המרכז מוכר על ידי ארגון־גג לחיות סיוע שמנחה אותו, מקיים מעקב אחר פעילותו והסמיך את המרכז לבצע את הפעולות כאמור בפסקאות (2) עד (5);

(2)המרכז מיועד להכשרת חיות סיוע ולהדרכה לעניין גידולן, אילופן ואימונן;

(3)המרכז מקיים מבחן כשירות במרחב הציבורי ומאפשר ביצוע מבחן כשירות במרחב הציבורי, גם לגבי חיית סיוע שתהליך הכשרתה לא בוצע על ידי אותו מרכז;

(4)המרכז מקיים הליכי אימון, אילוף ואילוף פרטני לשם התאמה של חיית סיוע לאדם עם מוגבלות, באופן המתאים לצרכיו;

(5)המרכז מנפיק תעודת חיית סיוע לאדם עם מוגבלות לגבי חיית סיוע שהותאמה לסייע לצרכיו, ומדווח על מתן התעודה למרכז הרישום לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים ועל ביטולה.

(ו)שר הרווחה, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי להכיר במרכז הכשרה והדרכה בהתאם להוראות סעיף קטן (ה), לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, כדי שהמרכז יוכל לפעול לקבל הכרה מארגון־גג לחיות סיוע, אף אם אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(1), (3) או (5), ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1)המרכז לא יהיה רשאי לבצע מבחן כשירות במרחב הציבורי או לתת תעודת חיית סיוע;

(2)בתוך שנתיים מיום שהוכר כאמור, הגיש המרכז בקשה להיות חבר בארגון־גג לחיות סיוע.

(ז)שר הרווחה רשאי לבטל הכרה בארגון־גג לחיות סיוע או במרכז הכשרה והדרכה שניתנה לפי סעיף קטן (ד), (ה) או (ו), או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן למפורטים להלן, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם:

(1)לעניין סעיף קטן (ד) – לארגון הגג לחיות סיוע ולמרכזי ההכשרה וההדרכה שהארגון או שר הרווחה הכיר בהם;

(2)לעניין סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – למרכז ההכשרה וההדרכה.

(ח)מרכז הכשרה והדרכה ינפיק תעודת חיית סיוע לגבי חיה אם נוכח כי הושלם לגביה תהליך הכשרה של חיית סיוע והוא ערך לה מבחן כשירות במרחב הציבורי שהסתיים בהצלחה.

(ט)שר הרווחה יסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף זה, כולן או חלקן (בסעיף זה – מפקח), לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי סעיף זה, ובכלל זה על פעילות מרכז הכשרה והדרכה.

(י)למפקח יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת שר הרווחה, לשמש מפקח;

(2)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הרווחה, לתפקיד הפיקוח שיוטל עליו;

(3)הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה שר הרווחה.

(יא)לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף זה רשאי מפקח –

(1)להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובכלל זה למקום שמוחזקת בו חיה לשם הכשרה, אילוף או אימון כחיית סיוע, ולמקום שמתקיים בו מבחן כשירות במרחב הציבורי, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור המשמש למגורים אלא על פי צו של בית המשפט;

(2)לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(3)לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט או חומר מחשב כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.

(יב)מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)יש בידו תעודה החתומה בידי שר הרווחה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

(יג)בלי לגרוע מהוראות לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שר הרווחה יקבע את אופן הסימון של חיות סיוע.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אופן הסימון של חיית סיוע), התשפ״ד–2024.

(יד)שר הרווחה רשאי לקבוע –

(1)את הצורה והפרטים של תעודת חיית סיוע, ובכלל זה הסבר שיופיע על גבי התעודה לעניין זכאותו של אדם עם מוגבלות המלווה בחיית סיוע;

(2)תנאים נוספים להכרה במרכז להכשרה והדרכה;

(3)הוראות לעניין חיית סיוע שתהליך הכשרתה התקיים מחוץ לישראל;

(4)תנאים שבהם תעודות לגבי חיית סיוע שהונפקו מחוץ לישראל על ידי ארגון־גג לחיות סיוע או על ידי מרכז שארגון־גג לחיות סיוע הכיר בו מחוץ לישראל, ייחשבו תעודות חיית סיוע.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תעודת חיית סיוע), התשפ״ה–2024.

(טו)שר הרווחה, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, רשאי, בצו, לתקן את התוספת השביעית, לעניין סוגי חיות סיוע; הכיר שר הרווחה בארגון־גג לחיות סיוע, יתקן בהתאם את התוספת השביעית בדרך האמורה.

(טז)שר הרווחה יפרסם באתר האינטרנט של משרדו את כל אלה:

(1)התוספת השביעית;

(2)מרכז הכשרה והדרכה שהכיר בו, בציון ארגון הגג לחיות סיוע שהכיר במרכז, אם ישנו;

(3)דוגמת תעודת חיית סיוע שמנפיק מרכז הכשרה והדרכה ששר הרווחה הכיר בו;

(4)דוגמת תעודת חיית סיוע שמנפיק ארגון־גג לחיות סיוע מחוץ לישראל.

(יז)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין טיפול בבעל חיים ופיקוח עליו.

בסימן זה ובסימן ה׳ –

”בניין קיים“ – מקום ציבורי שהוא בניין, לרבות חלק ממנו ושטחי החוץ שלו, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009);

”מקום ציבורי“ – אחד מאלה:

(1)מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2)מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;

”מקום ציבורי קיים“ – אחד מאלה:

(1)מקום ציבורי שהוא בנין שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה;

(2)מקום ציבורי מסוים שאינו בנין, אשר היה קיים במקום כאמור, לפני מועד כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר המשפטים לפי סעיף 19ט (בסימן זה – המועד הקובע).

(א)מקום ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה או להוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין.

(ב)מי שאחראי למקום ציבורי לפי סעיף קטן (ג), יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין, וידאג לאחזקתן התקינה של התאמות אלה.

(ג)חובת הנגישות לענין מקום ציבורי לפי סעיף זה –

(1)לענין התאמות נגישות הדורשות היתר כמשמעותו בסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה, תחול על הבעלים; הושכר המקום הציבורי בשכירות שחל עליה חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 (בסעיף זה – חוק הגנת הדייר), ישלם הדייר לבעל הבית מחצית מעלות ביצוע התאמות הנגישות; שר הבינוי והשיכון, באישור הממשלה והוועדה, רשאי לקבוע שיעורי השתתפות שונים בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; בסעיף זה, ”דייר“, ”בעל בית“ – כהגדרתם בחוק הגנת הדייר;

(2)לענין התאמות נגישות אשר אינן דורשות היתר בניה כאמור בפסקה (1), תחול על הבעלים, ואולם אם המקום הציבורי מוחזק או מופעל בידי מי שאיננו הבעלים – חובת הנגישות תחול על המחזיק או המפעיל של המקום הציבורי.

(ד)על אף האמור בכל דין או הסכם, המחזיק, המפעיל או הבעלים של מקום ציבורי, הכל לפי הענין, חייב לאפשר למי שחלה עליו חובה בהתאם להוראות לפי סימן זה לבצע התאמות נגישות במקום הציבורי.

(ה) (1)לא יפעיל אדם מקום ציבורי, ובכלל זה לא יתקשר עם הבעלים של המקום לשם מתן שירות ציבורי בו, אלא אם כן בוצעו במקום התאמות הנגישות בהתאם להוראות פרק זה או פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה.

(2)על אף האמור בכל דין, לא ביצע הבעלים התאמות נגישות לפי פרק זה או לפי פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה, רשאי השוכר לבטל את חוזה השכירות, לא ייחשב למפר החוזה, ולא יחויב בפיצוי בשל הביטול.

(ו)בסעיף זה –

”בעלים“ – הבעלים, ואם יש חוכר לדורות, החוכר לדורות ולמעט דייר;

”חוכר לדורות“ – חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, לרבות בר רשות, בין בהרשאה לתקופה אחת ובין בהרשאה מתחדשת, לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים.

(א)לענין מקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בנינים, שהוקמו לאחר המועד הקובע, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מקומות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות במקום באופן סביר בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –

(1)הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי ולרבות הנגשת המעברים ממקומות החניה כאמור בפסקה (2);

(2)הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, בשטח המקום הציבורי.

(ב)בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי מקומות ציבוריים קיימים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, לרבות ייחודו בשל ערכי ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(2)ביצוע התאמת הנגישות יהווה נטל כבד מדי.

(ג)בתקנות לפי סעיף זה –

(1)ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע, ואולם לעניין רשות ציבורית המנויה בטור א׳ בתוספת השלישית ייקבעו הוראות לעניין החלה בהדרגה כאמור, עד למועד הנקוב בטור ב׳ בתוספת השלישית שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית;

(2)יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;

הוראות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:

(1)סוג או אופי המקום החייב בהנגשה;

(2)סוג או אופי השירות הניתן במקום הציבורי החייב בהנגשה;

(3)היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה בידי אותו הגוף;

(4)סוגי התאמות הנגישות.

לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ״ג בחשון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, למעט רשות ציבורית המנויה בטור א׳ בתוספת השלישית, ולעניין רשות ציבורית כאמור – לא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ בתוספת השלישית לעניין אותה רשות ציבורית ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.

(ג1)שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להוסיף, בצו, רשות ציבורית לטור א׳ בתוספת השלישית ובטור ב׳ לצדה – את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יוגש לאישור הוועדה עד יום כ״ד בחשוון התשע״א (1 בנובמבר 2010).

(ג1א) (1)על אף ההוראות לפי סעיף קטן (ג)(1), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות ציבורית המנויה בטור א׳ בתוספת השלישית (בסעיף קטן זה – רשות מקומית), יוארך עד יום כ״ח באדר ב׳ התשפ״ב (31 במרס 2022), בכל הנוגע למקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בניינים החייבים בהנגשה לפי סעיף זה, וביום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות.

(2)על אף האמור בפסקה (1), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות מקומית שפרסמה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות והגישה למשרד הפנים ולנציבות עד יום כ״ח באדר ב׳ התשפ״ב (31 במרס 2022) את המפורטים להלן, יוארך עד יום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023), לעניין מקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בניינים המנויים ברשימה כאמור בפסקת משנה (א), שהמועד להשלמת ביצוע התאמות הנגישות בהם הוארך לפי הוראות פסקה (1), וביום כ״ח באדר ב׳ התשפ״ב (31 במרס 2022) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות (בסעיף קטן זה – מקומות שטרם הונגשו):

(א)רשימה של כל המקומות הציבוריים הקיימים או המקומות הציבוריים שאינם בניינים, שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, ובכלל זה יצוינו ברשימה מקומות כאמור שחובת הנגישות לגביהם לפי סימן זה הושלמה במלואה (בסעיף קטן זה – מקומות שחלה לגביהם חובת נגישות); הרשימה תכלול, לגבי כל מקום את הפרטים שיש לכלול בצו לפי הוראות סעיף קטן (ג2)(2), וכן את הייעוד הכללי של כל מקום כאמור;

(ב)תכנית להשלמת ביצוע התאמות נגישות במקומות ציבוריים המנויים ברשימה כאמור בפסקת משנה (א), שלפיה בכל שנה יונגשו 25% מהמקומות שטרם הונגשו, תוך מתן עדיפות לביצוע התאמות נגישות במקומות מהסוגים הבאים: מקום שאינו בניין, אולמות תרבות, אולמות ספורט, בריכות, מקומות שניתנים בהם שירותי רווחה, מסגרות חינוך בלתי פורמלי ומרכזים קהילתיים;

(ג)הצהרה מאת ראש הרשות המקומית על כך שהרשות הקצתה לביצוע התאמות הנגישות הנדרשות לפי סעיף זה תקציב שמאפשר את ביצוען.

(3)על אף האמור בפסקה (2), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות מקומית שפרסמה והגישה באופן האמור ברישה של אותה פסקה, עד יום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023), רשימה והצהרה כמפורט להלן, יוארך עד יום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרס 2024), לעניין מקומות שחלה לגביהם חובת נגישות וביום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות:

(א)רשימה כאמור בפסקה (2)(א), שלפיה בתקופה של שנה שהסתיימה ביום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023), הושלם ביצוע התאמות הנגישות ב־25% לפחות מהמקומות שטרם הונגשו תוך מתן עדיפות למקומות המנויים בפסקה (2)(ב);

(ב)הצהרה כאמור בפסקה (2)(ג).

(4)על אף האמור בפסקה (3), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות מקומית שפרסמה והגישה באופן האמור בפסקה (2) רישה, עד יום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרס 2024), רשימה והצהרה כמפורט להלן, יוארך עד יום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרס 2025), לעניין מקומות שחלה לגביהם חובת נגישות וביום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרס 2024) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות:

(א)רשימה כאמור בפסקה (2)(א), שלפיה בתקופה של שנה שהסתיימה ביום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרס 2024), הושלם ביצוע התאמות הנגישות ב־25% לפחות מהמקומות שטרם הונגשו תוך מתן עדיפות למקומות המנויים בפסקה (2)(ב);

(ב)הצהרה כאמור בפסקה (2)(ג).

(5)על אף האמור בפסקה (4), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות מקומית שפרסמה והגישה באופן האמור בפסקה (2) רישה, עד יום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרס 2025), רשימה והצהרה כמפורט להלן, יוארך עד יום י״ג בניסן התשפ״ו (31 במרס 2026) לעניין מקומות שחלה לגביהם חובת נגישות וביום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרס 2025) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות:

(א)רשימה כאמור בפסקה (2)(א), שלפיה בתקופה של שנה שהסתיימה ביום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרס 2025), הושלם ביצוע התאמות הנגישות ב־25% לפחות מהמקומות שטרם הונגשו תוך מתן עדיפות למקומות המנויים בפסקה (2)(ב);

(ב)הצהרה כאמור בפסקה (2)(ג).

(6)שר הפנים יגיש לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מכל מועד שבו הוגשו לו המסמכים והמידע כאמור בפסקאות (2) עד (5), דיווח שיכלול רשימה של הרשויות המקומיות שהגישו מסמכים ומידע כאמור, ובכלל זה לאלו רשויות מקומיות נדחה המועד שבו חלה חובת הנגישות במלואה, ואחוז ביצוע התאמות הנגישות בכל רשות מקומית עד למועד הגשת הדיווח.

(ג2) (1)שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להוסיף, בצו, רשות ציבורית לטור א׳ בתוספת שלישית א׳, ובטורים ב׳ ו־ג׳ לצדה – את מספר הבניינים הקיימים שיונגשו ואת המועד להשלמת ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בבניינים כאמור לפי הוראות סימן זה, לעניין אותה רשות ציבורית, ובלבד שהמועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לא יהיה מאוחר מיום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום י״ז בתמוז התשע״ח (30 ביוני 2018).

(2)צו כאמור בפסקה (1) יכלול פירוט של כל הבניינים הקיימים של אותה רשות ציבורית שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות נגישות לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה בניינים שחובת הנגישות לגביהם הושלמה במלואה; פירוט כאמור לגבי כל בניין יכלול את שם הבניין, כתובתו – למעט אם גילוי הכתובת אסור על פי כל דין, דרכי ההנגשה והתאמות הנגישות שבוצעו בו או שנדרש לבצע בו, והמועד לביצוען; כמו כן יכלול הצו פירוט של התאמות נגישות חלופיות להנגשה זמנית של כל בניין שחובת הנגישות לגביו טרם הושלמה, בתקופה שעד להשלמת אותה חובה.

(ג3)על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשות ציבורית המנויה בפרט (1) לטור א׳ לתוספת שלישית א׳ תשלים את ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בבניינים קיימים בהתאם להוראות לפי סימן זה, לגבי מספר הבניינים כמפורט בטור ב׳ לצדה, עד המועדים כמפורט בטור ג׳ לצדה; חובת הנגישות תחול במלואה לעניין רשות ציבורית כאמור, לגבי בניינים קיימים, ביום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019).

(ג3א) (1)על אף האמור בסעיף קטן (ג3) סיפה, חובת הנגישות לעניין רשות ציבורית כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה – משרדי הממשלה ויחידותיה), לגבי בניינים קיימים המנויים ברשימה שיגיש שר האוצר לפי הוראות סעיף 37(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018, ברבעון האחרון של שנת 2021, תחול במלואה במועדים שלהלן, לפי העניין:

(א)לגבי בניינים קיימים שביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהם לפי סימן זה לא הושלם עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) – ביום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020);

(ב)לגבי בניינים קיימים שביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהם לפי סימן זה לא הושלם עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) – ביום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);

(ג)לגבי בניינים קיימים שביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהם לפי סימן זה לא הושלם עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) – ביום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022); שיעור הבניינים כאמור בפסקת משנה זו, שייכלל ברשימה כאמור בפסקה זו, לא יעלה על 25% מסך הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה.

(2)רשימה כאמור בפסקה (1) תוגש לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולנציבות, עד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, ותכלול את הייעוד הכללי של כל בניין, אלא אם כן גילויו אסור על פי כל דין.

(ג4)שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להאריך, בצו, את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות ציבורית כמפורט בסעיף קטן (ג3) עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023); צו כאמור יכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף קטן (ג2)(2).

(ג5)פרסום ברשומות ובאתר האינטרנט לפי סעיפים קטנים (ג1א) או (ג3א), או בהתאם להוראות לפי סעיף 19כ(ה), יראו אותו לעניין חוק זה כהתאמת נגישות.

(ד)לענין מקומות ציבוריים שאינם בנינים, שיוקמו כמקומות ציבוריים כאמור לאחר המועד הקובע, יהיו לשר המשפטים הסמכויות לקבוע הוראות לענין פטור מלא או חלקי או דרישות מופחתות, הנתונות לשר הפנים לפי סעיף 158ו1(ד)(2) לחוק התכנון והבניה.

(ה)פטור או דרישות מופחתות בדבר נטל כבד מדי, שנקבעו לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד), לא יחולו על –

(1)מקום ציבורי שהאחראי לו על פי סימן זה הוא רשות ציבורית;

(2)חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן (א).

(ו)תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, ובאישור הוועדה.

(ז)שר המשפטים רשאי להוסיף בצו מקום על רשימת המקומות הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה.

(ח)תקנות לפי סעיף זה החלות על רשות מקומית, ייקבעו בהסכמת שר הפנים.

(ט)סעיף זה לא יחול לגבי מקום ציבורי שחל עליו סימן ו׳, סימן ז׳, או סימן ט׳.

(י)תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

(יא) (1)על אף האמור בסעיף זה, גוף המנוי בפסקה (1) או (4) להגדרה ”גוף ציבורי“, לא יהיה חייב בביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות לפי סימן זה בבניין קיים שיפונה עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).

(2)החשב הכללי במשרד האוצר יגיש לוועדה ויפרסם ברשומות רשימה ובה פירוט של כל הבניינים הקיימים שיפונו כאמור בפסקה (1), וכן כל שינוי ברשימה האמורה; רשימה ראשונה כאמור תוגש ותפורסם עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019).

(3)פירוט ברשימה כאמור בפסקה (2) יכלול, לגבי כל בניין, את שם הבניין, כתובתו, תאריך הפינוי שלו והכתובת או המבנה שאליהם הוא יועבר, למעט אם גילוי הכתובות כאמור אסור על פי כל דין; כמו כן תכלול הרשימה פירוט של התאמות נגישות חלופיות, שייקבעו לאחר היוועצות עם הנציבות, להנגשה זמנית של כל בניין שיפונה כאמור, בתקופה שעד להשלמת הפינוי.

(4)החשב הכללי במשרד האוצר יגיש לוועדה, יחד עם הרשימה כאמור בפסקה (2), העתק של כל הסכם שעניינו העברת הפעילות המתבצעת בבניין הקיים או העתק של היתר לבניית בניין חדש במקום הבניין הקיים, ככל שישנם.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס״ח–2008.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פטור בשל נטל כבד מדי מביצוע התאמות במקום ציבורי שהוא בניין קיים ובשירות ציבורי), התשע״ט–2019.

בסימן זה ובסימן ה׳ –

”שירות ציבורי“ – אחד מאלה:

(1)שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג׳;

(2)שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.

(א)שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ב)מי שאחראי להספקת שירות ציבורי יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה.

(א)לענין שירותים ציבוריים, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים של שירותים ציבוריים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר; תקנות לפי סעיף זה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר נגישות מידע המופק במסגרת שירות ציבורי, וכן בדבר התקנת אמצעי עזר והספקת שירותי עזר.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013.

(ב)בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי שירותים ציבוריים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של השירות הציבורי;

(2)ביצוע התאמות נגישות בשירות יהווה נטל כבד מדי.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פטור בשל נטל כבד מדי מביצוע התאמות במקום ציבורי שהוא בניין קיים ובשירות ציבורי), התשע״ט–2019.

(ג)בתקנות לפי סעיף זה –

(1)ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע;

(2)יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;

הוראות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:

(1)סוג או אופי השירות החייב בהנגשה;

(2)היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה על ידי אותו הגוף;

(3)סוגי התאמות הנגישות.

לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ״ג בחשון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.

(ד) (1)ספק מורשה יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותי בזק ולמיתקני בזק לפי סימן זה.

(2)על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין שירותי בזק ומיתקני בזק, יקבע שר התקשורת הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות סבירה לשירותים ומיתקנים כאמור; לענין זה, יהיו לשר התקשורת הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); ההתאמות כאמור יכול שייקבעו לפי סוגים של שירותי בזק ויכול שייקבעו גם לפי סוגים של מיתקני בזק.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמיתקני בזק), התשס״ט–2009.

(ה) (1)מי שעיסוקו בהשכרת רכב מנועי פרטי, שבבעלותו או בהחזקתו 100 כלי רכב לפחות, יחזיק לפחות שני כלי רכב, המותאמים לנהיגה בידי אדם עם מוגבלות, ולפחות שני כלי רכב נוספים, המותאמים להסעתו של אדם עם מוגבלות;

(2)מי שעיסוקו בהשכרת אוטובוסים וכלי רכב אחרים, יעמיד להשכרה כלי רכב נגישים לאנשים עם מוגבלות תמורת מחיר זהה למחירו של כלי רכב שאינו נגיש כאמור.

(3)שר התחבורה יתקין תקנות להסדרת הנגישות לפי הוראות סעיף קטן זה.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות רכב להשכרה ואוטובוסים), התשע״ג–2012.

(ו)הוראות סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד) בדבר נטל כבד מדי לא יחולו לגבי שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית.

(ז)תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ולענין שירותי בזק גם עם ספקים מורשים הנוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, בהתחשב בהוראות תקן ישראלי ובאישור הוועדה.

(ח)היה השירות באחריותו של שר אחר, יתקין שר המשפטים תקנות כאמור, לאחר התייעצות גם עם אותו שר, לפי הענין.

(ט)שר המשפטים רשאי להוסיף בצו שירות על רשימת השירותים הציבוריים המנויים בתוספת השניה.

(י)סעיף זה לא יחול לגבי שירות ציבורי שחל עליו סימן ו׳, סימן ז׳ או סימן י׳.

(יא)תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (א), (ד) ו־(ה) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

(א)מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור, בכפוף להוראות פרק זה, מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;

(2)התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בין השאר בכל אחד מאלה, לפי הענין –

(א)סוג השירות או המקום;

(ב)היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום;

(ג)טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות;

(ד)קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות;

(ה)קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות על פי פרק זה;

(ו)היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה;

(3)התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(4)התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי במהותו של מקום ציבורי קיים או של שירות ציבורי.

(ב)מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי שאינו בנין, שהוקם כמקום כאמור לאחר כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 19ט(א), פטור מהתקנת מעלית או מביצוע התאמת נגישות אחרת שעלותה גבוהה שקבע שר המשפטים, באישור הוועדה, אם קבע הנציב כי ההתאמה תטיל עליו נטל כבד מדי לפי סעיף קטן (א)(2) למעט פסקה (ה).

(ג)מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה עלול להביא להתמוטטות כלכלית של מי שחייב בביצוע ההתאמות כאמור.

(א)הוראות סעיף 19יג(א)(2), (ב) ו־(ג) לא יחולו לגבי –

(1)מקום ציבורי, המופעל או מוחזק בידי רשות ציבורית;

(2)שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית;

(3)חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן 19ט(א);

(4)התאמה במקום ציבורי או בשירות ציבורי אם מי שחייב בביצועה פעל לגביה בחוסר תום לב.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), הנציב רשאי ליתן לרשות ציבורית פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת לענין מקום ציבורי שהיא מפעילה או מחזיקה או לענין שירות ציבורי שהיא נותנת, מחמת חוסר סבירות תקציבית כלכלית; ואולם לא יקבע הנציב פטור כאמור לגבי כל אחד מאלה:

(1)גוף ציבורי, המנוי בפסקאות (1) עד (4), (9) ו־(10) בהגדרה ”גוף ציבורי“ בסעיף 5;

(2)מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב ושירות החינוך הניתן על ידו;

(3)מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי כהגדרתו בסעיף 19טו;

(4)בנק ישראל, יד ושם, מגן דוד אדום, המוסד לביטוח לאומי, מכון התקנים, רשות הדואר, רשות שדות התעופה, תאגיד השידור הישראלי, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ושירות התעסוקה.

הוכיח מי שאחראי למקום ציבורי או מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי לפי הענין כי מתקיימת הוראה מהוראות סעיף 19יג(א), (ב) או (ג), 19כט1(3), או 19לא(ג) או הוראות מכוח סעיפים 19ט(ב)(2), 19ט(ד), 19יב(ב)(2), 19יב(ד), או 19יז(ב), יבצע התאמות נגישות חלופיות, ככל שנקבעו בתקנות או שנקבעו לענין פטור מסוים לפי סעיף 19יג, לרבות מעבר למקום אחר, שהן סבירות בנסיבות הענין.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס״ח–2008.

הנציב רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי מביצוע התאמת נגישות מסוימת בהתאם לסעיף 19יג וכן לקבוע חובת ביצוע התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין, והכל כאמור בסימן זה.

בסימן זה –

”חוק ביטוח בריאות“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

”נותני שירותים“ – כמשמעותם בסעיף 21 לחוק ביטוח בריאות;

”קופת חולים“ – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות;

”שירות בריאות ממלכתי“ – שירות בריאות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות.

שירות בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו־19יא ובהתאם להוראות לפי סימן זה.

(א)שר הבריאות יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר לשירותי בריאות ולמקומות ציבוריים קיימים, כהגדרתם בסעיף 19ז, שבהם ניתנים שירותי בריאות.

(ב)בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו־(2), אם ביצוע התאמת הנגישות מהווה נטל כבד מדי –

(1)סוג שירות בריאות שאינו שירות בריאות ממלכתי, לגבי כולו או חלקו;

(2)סוג המקום הציבורי שבו ניתן שירות כאמור, לגבי כולו או חלקו.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע״ו–2016.

הוראות סעיף 19יג(א)(2) לא יחולו לגבי מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי או לגבי שירות בריאות ממלכתי.

כל בית חולים וכל קופת חולים וכן ספק שירותי בריאות גדול אחר שקבע שר הבריאות לפי סעיף 19כו (בסימן זה – ספקי שירותים גדולים), יגישו לשר הבריאות תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי הבריאות הניתנים על ידם, ושל מקומות ציבוריים שבהם ניתנים שירותי בריאות, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19יז; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי הענין, ובאישורם.

(א)הוראות הנגישות לפי סימן זה, לענין שירות בריאות הניתן על ידי ספק שירותים גדול או לענין מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות כאמור, יוחלו בהדרגה, במשך אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הביניים) לפי צו שיקבע שר הבריאות עד ליום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19יט, ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את סוג השירות, היקף פעילותו, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב)בתקופת הביניים, יספקו קופות החולים למבוטחים עם מוגבלות שירותי בריאות שהם נגישים על פי הוראות פרק זה במקומות ציבוריים שהם נגישים כאמור, בין בעצמן או באמצעות נותני שירותים שעמם התקשרו, ובין על ידי הפניית המבוטחים לקבלת שירותים באמצעות קופת חולים אחרת.

(ב1) (1)בלי לגרוע מהחובה לפי סעיף קטן (ב) ומהוראות סעיף 9 לצו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים), התשע״ט–2019 (בסעיף זה – הצו המאריך), עד למועד כניסתן לתוקף של התאמות נגישות לשירותי בריאות לפי ההוראות שיקבע שר הבריאות לפי סעיף 19יז, יחויבו נותני שירותים לבצע התאמות נגישות לשירות לפי ההוראות שקבע שר המשפטים לפי סעיף 19יב המפורטות בטור א׳ לתוספת השישית, בשינויים המחויבים, בעניינים המפורטים באותו טור, עד למועד הנקוב לצד כל הוראה כמפורט בטור ב׳ לצידה.

(2)שר הבריאות, בהתייעצות עם ספקי שירותים גדולים, ארגונים שמייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי, לפי העניין, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יהיה רשאי, בצו, לשנות את התוספת השישית.

(3)משרד הבריאות יגיש לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לא יאוחר מיום י״ד באייר התשפ״ב (15 במאי 2022), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי אינטרנט הניתנים במסגרת שירותי הבריאות ואת המועדים לביצוע ההתאמות.

(ג)שר הבריאות, רשאי להאריך את תקופת הביניים לגוף מסוים החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנתיים, אם נוכח שלא יכול היה להשלים את ביצוע ההנגשה על פי הצו שהוצא לפי סעיף קטן (א), במאמצים ראויים.

(ד)לא נקבע צו לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018).

(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר הבריאות רשאי, באישור הוועדה, להאריך, בצו, את המועד שבו תחול חובת הנגישות לעניין מקום ציבורי במלואה על גוף מסוים החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום י״ז בתמוז התשע״ח (30 ביוני 2018); צו כאמור יכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף 19ט(ג2)(2); בסעיף קטן זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 19ז.

פורסם צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים), התשע״ט–2019.

(ו)על אף האמור בסעיף קטן (ה), חובת הנגישות לעניין מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות כאמור בסעיף קטן (א), תחול במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, שלוש שנים לאחר המועד שקבע שר הבריאות בצו המאריך לעניין אותו מקום, ויחולו לעניין זה ההוראות שקבע השר בצו האמור, ובכלל זה ההוראות לעניין הדיווח התקופתי בדבר התקדמות ההנגשה במבנים קיימים לפי סעיפים 5 ו־6 לצו ומועדי הדיווח.

(א)תקנות לפי סעיף 19יז וצו לפי סעיף 19כ ייקבעו בהתייעצות עם ספקי שירותים גדולים, ארגונים שמייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.

(ב)תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד יום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006), ויאושרו על ידי הוועדה עד יום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

ספקי שירותים גדולים יגישו מדי שנה לשר הבריאות דיווח בדבר הנגשת שירותי בריאות ומקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, שבוצעה במהלך השנה החולפת, בתקופת הביניים או בתקופת ההארכה, לפי סעיף 19כ(ג), כמתחייב לפי הוראות סימן זה.

שר הבריאות יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות הנגשת שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות, שבוצעה במהלך השנה החולפת, כמתחייב על פי הוראות לפי סימן זה.

ספקי שירותים גדולים יפרסמו את שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, הנגישים לאנשים עם מוגבלות; שר הבריאות יקבע הוראות בדבר דרך הפרסום.