חוק1950הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לחוק בתי קברות צבאיים, תש״י–1950, פירושים.
1. פירושים
תיקון: תשנ״ו, תשע״ה, תשפ״ד
בחוק זה –
”שירות צבאי“ פירושו –
(א)שירות בצבא־הגנה לישראל;
(ב)לגבי התקופה מיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (21 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
”חייל“ פירושו – אדם בשירות צבאי;
”חייל מילואים“ – כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”חניך“ ו”שוחר“ – כהגדרתם בפקודות הצבא; לעניין זה, ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”כוחות הביטחון“ – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
”סוהר“ – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
”עובד שירותי הביטחון“ – עובד בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
”שוטר“ – כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”כבאי“ – כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012;
”בית קברות שאינו צבאי“ פירושו – שטח קרקע שקבורת מתים מותרת בו בתוקף סעיף 8(4) לפקודת בריאות העם, 1940;
”קבר צבאי“ פירושו – קבר של חייל שנפטר;
”מצבה צבאית“ – כל הבנוי על קבר צבאי;
”הרשות המוסמכת“ – ראש היחידה להנצחת החייל במשרד הבטחון, ואם נבצר ממנו למלא את תפקידו – מי ששר הביטחון מינה לכך;
”קרוב“, לגבי חייל שנפטר, פירושו – אדם ששמו רשום בכרטיס הרישום האישי הנהוג בצבא־הגנה לישראל כאדם הקרוב ביותר לנפטר; ובאין רישום כזה – הקרוב לו ביותר לפי האמור בתוספת לחוק זה ולענין סעיף 5 כל אחד מהקרובים המנויים בסעיף (א)(1) עד (4) לתוספת;
”רופא צבאי“ פירושו – רופא מוסמך המשרת בצבא־הגנה לישראל.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק בתי קברות צבאיים, תש״י–1950 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.