הנוסח המלא של תקנות מס הכנסה (עיתונאי חוץ), התשנ״ז–1996, ב-5 סעיפים.

עיתונאי חוץ זכאי לנכות מהכנסתו מעבודה עיתונאית את ההוצאות הבאות:

(1)סכום שהוציא בעד לינה או דמי שכירות ששילם בעד דירה ששכר בישראל, ובלבד שהגיש מסמכים או קבלות לאימות אותן הוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה;

(2)סכום שלא יעלה על 210 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1996; בשנת 2023, 350 ש״ח; בשנים 2024–2026, 360 ש״ח) שהוציא בעד ארוחות בשל כל יום שהייה בישראל; הסכום האמור יתואם לעליית המדד על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היה תקרת הכנסה ויעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

על אף האמור בכל דין, עיתונאי חוץ ששהה מחוץ לישראל בשנת המס תקופה מצטברת העולה על 30 ימים, יהא רשאי לנכות רק חלק מההוצאות המפורטות בתקנה 1, כיחס התקופה שבה שהה בישראל בשנת המס, לכלל שנת המס.

על הכנסתו החייבת של עיתונאי חוץ מעבודה עיתונאית יחול מס בשיעור 25% במקום השיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, והכנסה זו תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת.

הוראות אלו לא יחולו על הכנסה מעבודה עיתונאית של עיתונאי חוץ שהופקה לאחר שהפיק בישראל הכנסה כאמור במשך למעלה מ־36 חודשים.

(א)תחילתן של תקנות אלה, למעט הסכום הקבוע בתקנה 1(2) ולמעט תקנה 4, ביום כ״ה בטבת התשנ״ב (1 בינואר 1992).

(ב)תחילתה של תקנה 4 לגבי הכנסה מעבודה עיתונאית שהופקה החל מיום פרסום התקנות.

(ג)בכל מועד קודם לפרסום תקנות אלה, יקראו את הסכום הקבוע בתקנה 1(2) כאילו היה הסכום שחל באותו מועד לפי תקנה 2(2) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ), התשל״ט–1979.