הנוסח המלא של תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לנכס שנרכש בתקופה הקובעת), התשס״ג–2002, ב-5 סעיפים.

בתקנות אלה –

”היום הקובע“ – יום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001);

”התקופה הקובעת“ – התקופה שמהיום הקובע עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003);

”זכות במקרקעין“ – כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

”חוקי העידוד“ – חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, וחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980;

”תקנות הפחת“ – כל אחת מאלה:

(1)תקנות מס הכנסה (פחת), 1941;

(2)תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת), התשמ״ו–1986;

(3)תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים), התשמ״ט–1989.

על אף האמור בחוקי העידוד ובתקנות הפחת, יהיו שיעורי הפחת לבנין אשר נרכש בתקופה הקובעת ובעליו זכאי בשלו לניכוי בעד פחת, כלהלן:

(1)לגבי בנין שנרכש בתקופה שמן היום הקובע עד תום שנת המס 2002 – 150% משיעור הפחת שהוא זכאי לו לפי חוקי העידוד או לפי תקנות הפחת, לפי הגבוה ביניהם;

(2)לגבי בנין שנרכש בשנת המס 2003 – 125% משיעור הפחת שהוא זכאי לו לפי חוקי העידוד או תקנות הפחת, לפי הגבוה ביניהם.

האמור בתקנות אלה לא יחול על בנין שקיבל הרוכש באחת מאלה:

(1)רכישה מקרוב; לענין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 19(4) לחוק מיסוי מקרקעין;

(2)רכישה בלא תמורה;

(3)רכישה לפי סעיפים 70 או 71 לחוק מיסוי מקרקעין או לפי חלק ה׳2 לפקודה;

(4)רכישה לפי סעיף 85 לפקודה;

(5)רכישה במסגרת חילוף זכויות במקרקעין לפי פרק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין.

אדם הזכאי לפחת לפי תקנות אלה וכן להפחתה או לניכוי לפי סעיף 11 לפקודה (להלן – פחת לפי דין אחר), זכאי לפחת לפי תקנות אלה או לפחת לפי הדין האחר, לפי בחירתו, ובלבד שלא יהיה זכאי לפחת בשיעור העולה על 100%.

תחילתן של תקנות אלה ביום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001).