דילוג לתוכן הראשי

תקנות2002

סעיף 4 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס״ג–2002, קביעת תמורה.

4. קביעת תמורה

תיקון: תשס״ג

בפדיון של איגרת חוב, מילווה מדינה או מילווה קצר מועד (בתקנה זו – איגרת החוב) שבו משולמים גם דמי ניכיון, יראו כתמורת הפדיון את התמורה בתוספת דמי הניכיון, אם התקיימו כל אלה:

(1)רווח ההון במכירת איגרת החוב אינו פטור ממס;

(2)במועד הפדיון נוצר הפסד הון;

(3)הפדיון אינו בידי בעל שליטה או בידי מי שהחזיק באיגרת החוב מיום שהוקצתה או הוצאה;

והכל עד גובה הפסד ההון; דמי ניכיון שרואים אותם כתמורה לפי הוראות אלה, לא ייחשבו כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס״ג–2002⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר