תקנות2002הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 4 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס״ג–2002, קביעת תמורה.
4. קביעת תמורה
תיקון: תשס״ג
בפדיון של איגרת חוב, מילווה מדינה או מילווה קצר מועד (בתקנה זו – איגרת החוב) שבו משולמים גם דמי ניכיון, יראו כתמורת הפדיון את התמורה בתוספת דמי הניכיון, אם התקיימו כל אלה:
(1)רווח ההון במכירת איגרת החוב אינו פטור ממס;
(2)במועד הפדיון נוצר הפסד הון;
(3)הפדיון אינו בידי בעל שליטה או בידי מי שהחזיק באיגרת החוב מיום שהוקצתה או הוצאה;
והכל עד גובה הפסד ההון; דמי ניכיון שרואים אותם כתמורה לפי הוראות אלה, לא ייחשבו כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס״ג–2002 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.