Skip to main content

Regulations2002

Section 4 of תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס״ג–2002, קביעת תמורה.

4. קביעת תמורה

תיקון: תשס״ג

בפדיון של איגרת חוב, מילווה מדינה או מילווה קצר מועד (בתקנה זו – איגרת החוב) שבו משולמים גם דמי ניכיון, יראו כתמורת הפדיון את התמורה בתוספת דמי הניכיון, אם התקיימו כל אלה:

(1)רווח ההון במכירת איגרת החוב אינו פטור ממס;

(2)במועד הפדיון נוצר הפסד הון;

(3)הפדיון אינו בידי בעל שליטה או בידי מי שהחזיק באיגרת החוב מיום שהוקצתה או הוצאה;

והכל עד גובה הפסד ההון; דמי ניכיון שרואים אותם כתמורה לפי הוראות אלה, לא ייחשבו כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס״ג–2002⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring