סעיף 389 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, מתקני ניווט בנתיב.

(א)מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, לגבי כל נתיב מוצע, כי עזרי הניווט הקרקעיים והאלקטרוניים העומדים לרשותו לניווט מטוס הינם בתחום הדיוק הנדרש לפיקוח על תנועה אוירית, והם ממוקמים כך שיאפשרו ניווט לכל שדה תעופה קבוע, זמני, משני או לתדלוק.

(ב)פרט לעזרי הניווט הנדרשים לניווט לשדות תעופה משניים, יצויינו בספר העזר למבצעים של המוביל האוירי עזרים קרקעיים אלקטרוניים הנדרשים לאישור נתיבים מחוץ למרחב אויר מבוקר.

(ג)עזרי ניווט קרקעיים אלקטרוניים אינם נדרשים לצורך –

(1)פעולת כט״ר או כטר״מ ביום, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי בשיטת ניווט טיס ובהתייחסות לאפיוני פני הקרקע מסוגלת ההפעלה להתבצע בבטיחות;

(2)הפעלת כט״ר או כטר״מ בלילה, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי באותם נתיבים מצויות נקודות ציון מוארות המספיקות להפעלה בטוחה;

(3)הפעלה בקטעי נתיב בהם מתבצעת נווטות שמימית או נווטות באמצעי ניווט מיוחדים אחרים שאישר המנהל.