Skip to main content

Regulations1981

Section 389 of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, מתקני ניווט בנתיב.

This section is in פרק שלושה־עשר: הפעלה מסחרית של מטוסים גדולים / סימן ה׳: אישור נתיבים למובילים אויריים

389. מתקני ניווט בנתיב

תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד

(א)מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, לגבי כל נתיב מוצע, כי עזרי הניווט הקרקעיים והאלקטרוניים העומדים לרשותו לניווט מטוס הינם בתחום הדיוק הנדרש לפיקוח על תנועה אוירית, והם ממוקמים כך שיאפשרו ניווט לכל שדה תעופה קבוע, זמני, משני או לתדלוק.

(ב)פרט לעזרי הניווט הנדרשים לניווט לשדות תעופה משניים, יצויינו בספר העזר למבצעים של המוביל האוירי עזרים קרקעיים אלקטרוניים הנדרשים לאישור נתיבים מחוץ למרחב אויר מבוקר.

(ג)עזרי ניווט קרקעיים אלקטרוניים אינם נדרשים לצורך –

(1)פעולת כט״ר או כטר״מ ביום, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי בשיטת ניווט טיס ובהתייחסות לאפיוני פני הקרקע מסוגלת ההפעלה להתבצע בבטיחות;

(2)הפעלת כט״ר או כטר״מ בלילה, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי באותם נתיבים מצויות נקודות ציון מוארות המספיקות להפעלה בטוחה;

(3)הפעלה בקטעי נתיב בהם מתבצעת נווטות שמימית או נווטות באמצעי ניווט מיוחדים אחרים שאישר המנהל.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring