תקנות1981הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 526 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, מינימות מזג אוויר כט״מ להמראה ולנחיתה.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שלושה־עשר: הפעלה מסחרית של מטוסים גדולים / סימן י״ז: כללי שיגור טיסה ושחרורה
526. מינימות מזג אוויר כט״מ להמראה ולנחיתה
תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד, תשפ״ה
(א)לא יתחיל אדם בהמראת מטוס בתנאי כט״מ, על אף כל מירשה טיסה שניתן, אם לפי מידע מטאורולוגי עדכני תנאי מזג האוויר נמוכים ממינימת ההמראה באותו שדה.
(ב)לא יתחיל טייס את קטע הגישה הסופית, ולא ימשיך טייס בתהליכי גישת מכשירים מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה, אלא אם כן התקיימו שני אלה:
(1)להערכתו ניתן להשלים את הנחיתה בבטחה, לפי דוח תנאי מסלול העדכני, אם קיים, ובהתחשב בנתוני ביצועי כלי הטיס;
(2)לפי מידע מטאורולוגי עדכני, הראות האופקית לאותו שדה, או טווח ראות על מסלול קובע, שווה למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה, לפחות.
(ג)החל הטייס בביצוע קטע הגישה הסופית או הנמיך מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה וקיבל דיווח מזג אוויר נוסף המצביע על ראות אופקית, או על טווח ראות על מסלול קובע, מתחת למינימת הנחיתה לאותו שדה, רשאי הטייס להמשיך בגישה עד לגובה ההחלטה (DA/DH) או לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH); הטייס רשאי להמשיך בגישה ולהנמיך מתחת לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי ולנחות אם התקיימו תנאי תקנה 115ד, או שהתקיימו התנאים האלה:
(1)בהגיעו לגובה ההחלטה, או בהגיעו לגובה ההנמכה המזערי לפני נקודת ההליכה סביב (MAPt), התמלאו התנאים הקבועים בתקנה 115(ב) להמשך השימוש בתהליכי גישת מכשירים;
(2)נוסף על האמור בפסקה (1), אם המטוס נמצא בגישה ישירה, בתהליך גישה לא מדויקת שנקבעה לגביו נקודת הנמכה חזותית (VDP) – הוא הגיע לנקודת ההנמכה החזותית; הטייס אינו רשאי להמשיך בגישה ולהנמיך מתחת לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי ולנחות, אם המטוס אינו ממוכשר לזהות את נקודת ההנמכה החזותית או שהטייס אינו מסוגל לזהותה, או אם לא ניתן לבצע את ההנמכה למסלול לפי הנהלים הרגילים ובשיעור ההנמכה הרגיל, אם ההנמכה מתחת לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH), תידחה עד להגעה לנקודת ההנמכה החזותית.
(ד)לעניין תקנה זו –
(1)קטע גישה סופית מתחיל מעל קבע הגישה הסופית (FAF) או מעל מיתקן עזר לניווט שנקבע לתהליך כט״מ שבשימוש; כאשר לא נקבע קבע הגישה הסופית (FAF) בתהליך הכולל פניות נוהל, יתחיל קטע הגישה הסופית בנקודה שבה מסתיימת פניית הנוהל והמטוס מיוצב בכיוון לגישה הסופית אל מסלול הנחיתה;
(2)הגדרות:
”טווח ראות על מסלול קובע“ (controlling RVR) – טווח ראות על מסלול המדווח בנקודת הנגיעה (Touchdown), אלא אם כן נקבע אחרת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים בדבר;
”נקודת הנמכה חזותית (VDP)“ – נקודה שהוגדרה בתהליך גישה לא מדויקת, כנקודה שממנה ניתן להנמיך מתחת לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH), ובלבד שהתקיימו תנאי תקנה 115(ב)(3).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.