סעיף 2 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971, חישוב ההכנסה.

לשם קביעת דמי הביטוח יראו כהכנסתו השנתית בשנה השוטפת של כל אחד מהמבוטחים המפורטים להלן את ההכנסה שצויינה לצדו ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על המכסימום האמור בפרט 2 בלוח י״א לחוק:

(1)לגבי עובד לשעה כאמור בתקנה 1(1) או (2) ולגבי עובד כאמור בתקנה 1(4) או (5) – הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה); אין לעובד לשעה או לעובד כאמור הכנסה, או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 2 של לוח י״א לחוק, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה למינימום האמור, ואולם, בהכנסתו של עובד כאמור בתקנה 1(4) יכללו לענין זה תשלומים המשתלמים בחוץ לארץ על ידי מעבידו על פי חוזה שנעשה בחוץ לארץ;

(2)לגבי עובד בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3) – הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (9) לפקודה; אין לעובד הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 4 של לוח י״א לחוק, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה הכנסתו למינימום האמור.