תקנות1971הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 23 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971, תחילת ביטוח ושינוי סוג.
23. תחילת ביטוח ושינוי סוג
תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ט
(א)בתקנה זו –
”ההכנסה המשוערת“ – ההכנסה המשוערת של החודש הראשון לתחילת הביטוח או של החודש הראשון שבו חל שינוי בסוג (להלן – החודש הראשון) שהצהיר עליה המבוטח בדין וחשבון שהגיש בטופס שקבע לכך המוסד;
”שומה“ – כמשמעותה בתקנות המקדמות, לרבות ”שומה עצמית“ כמשמעותה באותן תקנות;
”רבעון“ – כמשמעותו בתקנות המקדמות;
”שינוי בסוג“ – שינוי כאמור בסעיף 347 לחוק.
(ב)מי שאינו מבוטח כעובד בשנה הראשונה לביטוחו או חדל להיות מבוטח כעובד בשנת מס פלונית, יצהיר למוסד עד תום החודש הראשון על הכנסתו המשוערת, ואולם מי שהיה לעובד עצמאי כאמור בסעיף 77 לחוק, יצהיר למוסד על הכנסתו המשוערת מיד עם היותו לעובד עצמאי.
(ג)קביעת דמי הביטוח לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) בשנת המס הראשונה שבה החל הביטוח או בשנת המס שבה חל השינוי בסוג (להלן – השנה הראשונה) ותהיה על פי הוראות סעיף 347 לחוק – והוראות סעיף 345(א), (ב) ו־(ה) לחוק יחולו בשינויים המחוייבים; החל הביטוח או חל שינוי בסוג לאחר חודש ינואר של שנת מס פלונית, יובא בחשבון, לענין זה, החלק היחסי של ההכנסה שנקבעה לשנה הראשונה.
(ד) (1)כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בתקנת משנה (ג), ישולמו מקדמות בשנה הראשונה לפי תקנות המקדמות, וכהכנסה ברבעון יראו את ההכנסה המשוערת כפול שלוש;
(2)החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר ה־1 בחודש, תשולם מקדמה גם בעד אותו חודש;
(3)החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר החודש הראשון של הרבעון, ישולמו מקדמות דמי ביטוח בעד אותו חלק יחסי מהרבעון שבו החל הביטוח או שבו חל השינוי בסוג כאמור;
(4)לגבי שנת המס שלאחר השנה הראשונה יחולו הוראות תקנה 7 לתקנות הגביה, ולענין זה במקום הצהרה על שנת מס קודמת, יצהיר המבוטח על ההכנסה הצפויה בחודש הראשון של שנת המס האמורה ומקדמות דמי ביטוח בעד אותה שנה ישולמו לפי תקנות המקדמות.
(ה)מועדי תשלום מקדמות לפי תקנה זו, יהיו במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.
(ו) (1)לא הצהיר מבוטח על הכנסתו המשוערת כאמור בתקנת משנה (ב), יהא רשאי להצהיר בשנה הראשונה, אם המוסד הסכים לכך, על ההכנסה שהיתה לו מהחודש הראשון עד החודש שקדם למועד מתן ההצהרה, והמקדמות יחושבו וישולמו לפי תקנות המקדמות, ויראו כאילו המועד לתשלומן חל במועדי התשלום שהיו בתוקף בתקופה שלגביה הצהיר;
(2)סירב המוסד לקבל את ההצהרה כאמור בפסקה (1), רשאי פקיד גביה ראשי לקבוע את מקדמות דמי הביטוח המגיעים, כאמור בסעיף 347 לחוק.
(ז)הוראות סעיף 345(ג) ו־(ד) לחוק, לפי הענין, יחולו על הפרש דמי ביטוח הנובע משומה שנערכה למבוטח כאמור בתקנת משנה (ב).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.