סעיף 12 לחוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982, הוראות לגבי חברות ביטוח.

נישום זכאי שהוא מבטח, יחולו לגביו הוראות אלה:

(1)מההון העצמי שלו יופחתו סכומים אלה:

(א)הוצאותיו ברכישת ביטוחי חיים, המובאות בחשבון בקביעת העתודות המותרות בניכוי על פי סעיף 50 לפקודה שתבע את ניכויין לענין קביעת הכנסתו החייבת ולא הופחתו עד תום שנת המס הקודמת מהריווח לענין קביעת ההון העצמי;

(ב)הפרשי הצמדה, למעט הפרשי הצמדה על מילוות חובה, שנכללו בהון העצמי בתום שנת המס הקודמת ולא נכללו בהכנסה החייבת בשנות המס שעד שנת המס הקודמת;

(2)בפדיון מילווה חובה שההכנסה עליו חוייבה במס, יוסיף למחיר העלות של המילווה, לענין קביעת הכנסתו החייבת בשנת המס שבה נפדה, אותו חלק מסכום הריווח שנצבר מן היום הקובע ועד הפדיון;

(3)לגבי ניירות ערך סחירים בלתי מוגנים שהיו ברשותו לפני יום 1 באפריל 1982, יחולו הוראות סעיף 20 למעט סעיף קטן (ה) שבו וכן הוראות אלה:

(א)בשנת המס 1982 יכלול המבטח בהכנסתו החייבת את סכום ההפרש שבין הערך, כפי שהוא רשום במאזן לתום שנת המס 1981, של איגרות החוב שאינן מילוות חובה ושל כל נייר ערך אחר שההכנסה ממנו מדווחת על בסיס צבירה, או של העלות שלהם אם נרכשו לאחר תום שנת המס האמורה ולא נמכרו עד יום 31 במרס 1982, לבין הערך הריאלי שלהם כמשמעותו בסעיף 10(5)(א) ביום האמור;

(ב)מימש המבטח איגרות חוב שאינן מילוות חובה או נייר ערך אחר שההכנסה ממנו מדווחת על בסיס צבירה אחרי יום 31 במרס 1982, יכלול בהכנסתו החייבת לשנת המס שבה היה המימוש, את סכום ההפרש שבין ערכם הריאלי כמשמעותו בסעיף 10(5)(א) ביום 31 במרס 1982 לבין ערכם לפי מחירי הבורסה ביום האמור;

(ג)מימש המבטח מניות או ניירות ערך אחרים שההכנסה מהם מדווחת בזמן המימוש, או תעודות השתתפות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות, יכלול בהכנסתו החייבת את סכום ההפרש שבין ההכנסה הכוללת שהופקה מעסקת המימוש לבין הסכום שחוייב במס לגביהם בשל שינוי הערך כאמור בסעיף 20(א);

(ד)ההפרש המתווסף להכנסה החייבת לפי פסקה זו יכול שיהיה חיובי ויכול שיהיה שלילי;

(ה)מההון העצמי לתחילת כל שנת מס החל משנת המס 1983, יופחת סכום המס שהיה חל על הריווח שהיה נקבע במכירת ניירות ערך נסחרים בלתי מוגנים שהיו ברשותו ביום 31 במרס 1982 וטרם מומשו עד תום שנת המס הקודמת, אילו נמכרו במחירי הבורסה ביום 31 במרס 1982;

(4)מבטח שהיה לו תיסוף הון בשנת מס פלונית, יראו לענין קביעת הכנסתו החייבת את הסכום המוסף, לאחר שהופחת ממנו סכום הניכוי המועבר, כהכנסה מעסק;

(5)מבטח שמכר נכס מוגן שהריווח ממכירתו הוא הכנסה בידו לפי סעיף 2(1) לפקודה, יפחית מהריווח סכום השווה לעלות הנכס, ובנכס בר־פחת – סכום כאמור פחות סכומי הפחת שהותרו בניכוי, והכל כפול בשיעור עליית המדד בתקופה שמן היום הקובע או מיום הרכישה של הנכס, לפי המאוחר, עד תום החודש שבו נמכר, ובמכירת מקרקעין – עד תום שנת המס, ובלבד שהסכום שיופחת לא יעלה על סכום הריווח; סכום שהופחת כאמור יראוהו כסכום אינפלציוני ויהיה חייב במס בשעור של 10%;

(6)האמור בסעיף זה אין בו כדי לשנות את הדין החל על החיוב במס של מבטח בשל ריווח ממכירת מקרקעין ובשל ריווח שנצבר מניירות ערך אלה:

(א)מילוות חובה;

(ב)איגרות חוב שהונפקו כנגד פוליסות לביטוח חיים;

(ג)איגרות חוב שאינן נסחרות בבורסה ושאינן מילוות חובה;

(ד)מניות שליטה כאמור בסעיף 20(ג);

(7)לענין סעיף זה, בכל מקום שבו מדובר על הכנסה המדווחת בזמן המימוש או בהכנסה המדווחת על בסיס צבירה – הכוונה לדיווח כאמור אילולא הוראות חוק זה;

(8)על אף האמור בסעיף 3(א), תכלול ההכנסה המתואמת של חברה לביטוח חיים כמשמעותה בסעיף 50 לפקודה גם הכנסות שאינן חייבות במס חברות, למעט הכנסה מדיבידנד והחלק מריווח ההון או השבח שהוא סכום אינפלציוני.