סעיף 14 לחוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982, דין מקרקעין שהכנסה ממכירתם היא לפי סעיף 2(1) לפקודה.

(א)נישום זכאי שאינו מוסד כספי או מבטח, שמכר מקרקעין שהם נכס מוגן וההכנסה ממכירתם היא בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, יחולו בשנת המס שבה נכללה ההכנסה ממכירתם בדו״ח שהגיש הנישום על פי סעיף 131 לפקודה (להלן – שנת מכירת הנכס), הוראות אלה:

(1)במכירתו של מגרש פנוי או של בנין שבנה המוכר ולא נתבעה בשלו הטבה על פי סעיף 4 לחוק לעידוד השכרת דירות, ייווסף לעלות המגרש סכום השווה לסכומים שהוציא הנישום לרכישת המגרש כפול בשיעור עליית המדד מהיום שבו הובאו בחשבון הסכומים שהוצאו – לענין ערכם כנכס מוגן ביום הקובע או לענין חישוב הגריעה מההון העצמי, עד תום שנת מכירת הנכס (להלן – סכום התיאום של המגרש);

(2)על אף האמור בפסקה (1), במכירתו של בנין שהמגרש עליו הוא עומד נרכש לפני היום הקובע שנתקיימו בו שני התנאים שלהלן, ייווסף לעלות המגרש, סכום התיאום של המגרש, ובלבד שבמקום הקטע בהגדרה האמורה המתחיל במלים ”מהיום שבו הובאו בחשבון הסכומים“ ועד ”שנת מכירת הנכס“ יבוא ”מיום 1 באפריל 1974 או המועד שבו שולמו הסכומים שהוציא הנישום לרכישת המגרש, לפי המאוחר, ועד תום שנת מכירת הנכס“:

(א)הוכח על פי אישור מכון התקנים שיציקת התקרה הראשונה נעשתה לאחר 1 באפריל 1981;

(ב)הבנין חובר לרשת החשמל לפני תום ארבע שנים מן היום הקובע, ואולם רשאי הנציב להאריך את התקופה האמורה אם ראה שיש לכך סיבות מוצדקות;

(3)נוכח הנציב שהבניה הופסקה לתקופה של יותר מששה חדשים בשנת המס או מששה חדשים רצופים בשתי שנות מס, או שהיא נמשכת בקצב שכמוהו מבחינה מהותית כהפסקת הבניה בתקופה כאמור, והכל מטעמים שאינם עסקיים, רשאי הוא לקבוע שהוצאות הבניה שהוצאו יהיו נכס מוגן, החל מתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שאליה מתייחסת קביעתו; על קביעתו של הנציב ניתן לערער כאילו היתה צו לפי סעיף 152(ב) לפקודה;

(4)במכירת בנין שהוצאות בנייתו היו לנכס מוגן יחולו הוראות אלה:

(א)לגבי המגרש יחולו הוראות פסקה (1);

(ב)לגבי הוצאות הבניה – ייווסף לסכום הניכוי לשמירת ההון או יופחת מהסכום המוסף, לפי הענין, סכום השווה להוצאות הבניה המצטברות כפול בשיעור עליית המדד בתקופות כמפורט להלן:

(1)לגבי הוצאות שהוצאו לפני שהוצאות הבניה היו לנכס מוגן – בתקופה שמתחילת שנת המס שבה היו הוצאות הבניה לנכס מוגן עד תום שנת מכירת הנכס;

(2)לגבי הוצאות שהוצאו לאחר שהוצאות הבניה היו לנכס מוגן – בתקופה שמתחילת שנת המס שלאחר הוצאתן עד תום שנת מכירת הנכס.

(ב)דיווח הנישום על מכירת חלק מהמקרקעין, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי חלק יחסי מהמקרקעין, כיחס שטח החלק שעל מכירתו דיווח לשטח הכולל של המקרקעין כפי שהוא מפורט בהיתר הבניה שניתן לגביו על פי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ואשר בעת הדיווח הושלמה כבר בנייתו, ובלבד ששטחי חניה לא ייכללו לענין זה.

(ג)על אף האמור בסעיף 85(ד) לפקודה, בנין שהפך ממלאי עסקי לבנין להשכרה כמשמעותו בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות, יראוהו כנמכר בסכום העלות בתוספת סכומי הוצאות הבניה בכל אחת משנות המס שבהן הוצאות הבניה היו נכס בלתי מוגן, כשהן מוכפלות בשיעור עליית המדד מאמצע שנת המס שבה הוצאו עד תחילת שנת המס שבה היו לנכס מוגן; הסכום המתווסף לעלות המכירה, יראוהו כהכנסה מעסק בשנת המס שבה הפך הבנין ממלאי עסקי לבנין להשכרה כאמור.

(ד)מתן אישור לבנין כבנין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות, יראוהו כהפיכת הבנין לנכס מוגן בתחילת שנת המס שבה ניתן האישור.