הנוסח המלא של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973, ב-45 סעיפים.

בתקנות אלה –

”איגוד מדעי“ – תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי;

”בוגר“ – כמשמעותו בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964;

”המועצה“ – המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל;

”מדע יסוד“ – אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה;

”מוסד מוכר“ – יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על־ידי המנהל לפי המלצת המועצה;

”מוסד סגור“ – (נמחקה);

”מוסמך“ – כמשמעותו בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964;

”מקצוע משנה“ – ענף רפואה המפורש בטור ב׳ לתוספת שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי;

”מקצוע־על“ – ענף רפואה מן המפורטים בתקנה 6(ג), שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט בתוספת;

”מקצוע ראשי“ – ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף;

”מרפאת שלב א׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה;

”מרפאת שלב ב׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה;

”פנקס התמחות“ – פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה;

”קורס להחייאה מתקדמת“ (Advanced Trauma Life Support – ”ATLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;

”קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת“ (Advanced Pedatic Life-Support – ”APLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;

”קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת“ (Advanced Cardiac Life-Support – ”ACLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;

”רופא“ – מורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודה.

לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן – תואר) אלא אחד התארים הנקובים בטור א׳ של התוספת, ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה.

(א)רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה:

(1)אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין סעיף 4(ב) לפקודה בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה;

(2)אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות.

(א1)אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי־דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור.

(א2)רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה:

(1)הדיווח יכלול את הפרטים האלה:

(א)פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו;

(ב)פרטי הסטאז׳ שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו;

(ג)פרטי ההתמחות;

(2)המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה:

(א)אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2);

(ב)אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1).

(א3)התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח.

(ב)אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות.

(ג)המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו – אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד).

(ד)המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל.

(ה)המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ג).

(ו)מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה.

(ז)לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.

(הוראת שעה לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023): לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ב–2022 (לאחר יום 1.5.2023); ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.

פרט לאמור בתקנה 10 חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות פרק זה ולהיבחן לפי פרק ה׳.

(א)התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.

(ב)(נמחקה).

(ג)(נמחקה).

(ד)שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.

(ה)מתמחה במקצוע־על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי.

(ו)(נמחקה).

(ז)מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה.

(ח)על אף האמור בתקנת משנה (א), התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (י) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.

(ט)התמחות כאמור בתקנת משנה (ח) בהיקף הקטן ממשרה שלמה, תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע בתוספת [לתקנות העיקריות], בשינויים המחויבים, ולפי תוכנית שאישרה המועצה המדעית מראש.

(י)תקנות משנה (ח) ו־(ט) יחולו על התמחות במקצועות שבתוספת המפורטים להלן:

(1)המטולוגיה כאמור בפרט 3;

(2)אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה כאמור בפרט 4;

(3)מחלות ריאה כאמור בפרט 5;

(4)גסטרואנטרולוגיה כאמור בפרט 6;

(5)אנדוקרינולוגיה כאמור בפרט 7;

(6)הרדמה כאמור בפרט 21;

(7)רדיולוגיה אבחנתית כאמור רדיולוגיה אבחנתית כאמור בפרט 23 מסלול ב;

(7א)גריאטריה כאמור בפרט 32;

(8)מינהל רפואי כאמור בפרט 35;

(9)נאונטולוגיה כאמור בפרט 36;

(10)גנטיקה רפואית כאמור בפרט 37;

(11)ראומטולוגיה כאמור בפרט 38;

(12)מחלות זיהומיות כאמור בפרט 41;

(12א)נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד כאמור בפרט 44;

(13)מחלות ריאה ילדים כאמור בפרט 46;

(14)הימטו־אונקולוגיית ילדים כאמור בפרט 48;

(15)גסטרואנטרולוגיית ילדים כאמור בפרט 49;

(16)אנדוקרינולוגיית ילדים כאמור בפרט 51;

(17)פרמקולוגיה קלינית כאמור בפרט 53;

(18)רפואה דחופה כאמור בפרט 54 ב. עד ו.;

(19)רפואה לשיכוך כאב כאמור בפרט 55;

(20)רפואה פליאטיבית כאמור בפרט 56;

(21)נפרולוגיית ילדים, כאמור בפרט 50.

(א)תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין בטור ב׳ לתוספת לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו.

(ב)מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע בתוספת לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת בתוספת.

(ג)מקצוע־על הוא אחד מהפרטים לתוספת המנויים להלן: 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 27 (מסלולים ב׳ עד ח׳ בלבד), 32 (מסלול א׳ בלבד), 35, 36, 37, 38, 39, 41, 43, 44, 45, 46, 48, 49, 50, 51, 52, 53, 54 (מסלולים 1 עד 5 בלבד), 55 ו־56.

(ג1)תקופת ההתמחות במקצוע־על תהיה כמצוין בטור ב׳ בתוספת לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע־על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים בטור ב׳ בתוספת מסלול התמחות המאפשר זאת.

(ד)ששת חודשי הסטז׳ האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז׳ ובין תחילת ההתמחות.

(א)רציפות כאמור בתקנה 5 תהיה –

(1)במדע יסוד – ששה חדשים רצופים;

(2)(נמחקה);

(3)במקצוע משנה – תקופה שלא תפחת מהאמור בתוספת.

(ב)לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג).

(ג)על אף האמור בתקנות 5(א) ו־7(א) מותרות הפסקות כלהלן:

(1)הפסקה שנגרמה על־ידי שירותו של המועמד בצבא־הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב־ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;

(2)הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר;

(3)הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;

(4)(נמחקה);

(5)הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים;

(6)הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד.

לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע.

על אף האמור בתקנה 5 יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר –

(1)אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו;

(2)במקצועות שאינם רפואיים־קליניים – אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי־הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של ”מוסמך“ והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור.

(א)מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים בפרטים 12, 12א, 13, 14, 15, 16, 17, 19, 21, 22, 39, 40, 43 ו־54 בתוספת, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת.

(ב)מתמחה ברפואת ילדים כמפורט בפרט 9 בתוספת וברפואה דחופה כמפורט בפרט 54 בתוספת, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת.

(ג)מתמחה ברפואה דחופה כמפורט בפרט 54 בתוספת, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת.

(א)המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל:

(1)(נמחקה);

(2)למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף;

(3)למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות.

(ב)המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א׳, שלב ב׳ או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור – תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר.

(ג)לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד –

(1)בוגר באחד ממדעי היסוד;

(2)מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית;

(3)מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות;

(4)מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם.

בפרק זה –

”הכרה במוסד“ – הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות;

”ועדה להכרה עליונה“ – הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה;

”ועדות הכרה“ – ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות;

”תנאי הכרה“ – תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות.

(א)בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה.

(ב)העתק הבקשה יישלח למנהל.

(ג)ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה.

(א)הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד.

(ב)המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם.

(ג)הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו.

(א)חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל.

(ב)המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים.

(א)הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה בסעיף 10ב, לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה.

(ב)על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות פרק זה.

(א)מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה.

(ב)יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה.

(א)הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן:

(1)ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה;

(2)ועדה למקצועות כירורגיים.

(ב)את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה.

(ג)חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל.

(א)הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט בתוספת, חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות.

(ב)הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה.

(ג)את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה.

(ד)חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה.

(ה)מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה.

(ו)תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה.

(ז)אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה.

(ח)התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה.

במסגרת התפקידים לפי תקנה 12 אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה:

(1)הועדה למקצועות פנימיים –

א. רפואה פנימית;
ב. קרדיולוגיה;
ג. הימטולוגיה;
ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה;
ה. מחלות ריאה;
ו. גסטרואנטרולוגיה;
ז. אנדוקרינולוגיה;
ח. נפרולוגיה;
ט. רפואת ילדים;
י. נוירולוגיה;
יא. פסיכיאטריה;
יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר;
יג. מחלות עור ומין;
יד. רדיולוגיה אבחנתית;
טו. אונקולוגיה;
טז. רפואה גרעינית;
יז. רפואת המשפחה;
יח. בריאות הציבור;
יט. פתולוגיה אבחנתית;
כ. רפואה משפטית;
כא. רפואה פיסיקלית ושיקום;
כב. ניאונטולוגיה;
כג. מינהל רפואי;
כד. גנטיקה רפואית;
כה. ראומטולוגיה;
כו. מחלות זיהומיות;
כז. רפואה תעסוקתית;
כח. (נמחקה);
כט. מיקרוביולוגיה קלינית;
ל. ביוכימיה קלינית;
לא. גריאטריה;
לב. נוירולוגיית ילדים;
לג. קרדיולוגיית ילדים;
לד. מחלות ריאה ילדים;
לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים;
לו. הימטו־אונקולוגיית ילדים;
לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים;
לח. נפרולוגיית ילדים;
לט. אנדוקרינולוגיית ילדים;
מ. פרמקולוגיה קלינית.

(2)הועדה למקצועות כירורגיים:

א. כירורגיה כללית;
ב. נוירוכירורגיה;
ג. כירורגיה של בית החזה;
ד. כירורגיה אורטופדית;
ה. כירורגיה פלסטית;
ו. כירורגיה אורולוגית;
ז. מחלות אף, אוזן וגרון;
ח. מחלות עיניים;
ט. הרדמה;
י. יילוד וגינקולוגיה;
יא. כירורגיית כלי דם;
יב. כירורגיה של היד;
יג. טיפול נמרץ כללי;
יד. כירורגיית ילדים;
טו. טיפול נמרץ ילדים;
טז. רפואה דחופה.

(3)(נמחקה).

(א)מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן.

(ב)היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה.

(ג)החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה.

(בוטלה).

(א)בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית.

(ב)הבחינות ייערכו בשפה העברית.

(א)הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א׳ ושלב ב׳.

(ב)מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א׳ בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור בתקנה 24(ב).

(ג)מתמחה שעמד בבחינה שלב א׳ רשאי לגשת לבחינת שלב ב׳ בכפוף לאמור בתקנה 21.

(א)הבחינה בשלב א׳ תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו־פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול.

(ב)בחינה בשלב א׳ יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה.

(א)הבחינה בשלב ב׳ תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו.

(ב)במקצועות־על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת.

(ג)במקצוע־על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור בתקנה 6(ג1), חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א׳ ושלב ב׳ של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע־העל.

בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור.

(א) (1)קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב׳ באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה;

(2)המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ״ד–1983 (להלן – צו הרופאים (אגרות)).

(ב)המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה.

(ג)מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה.

(ד)אי־השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו.

(א)ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון ”עובר“ או ”נכשל“.

(ב)ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א׳.

(ג)הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב׳; כל חלק יצוין בציון נפרד.

(ד)בבחינות שלב ב׳ רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה.

(א)ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה.

(ב)לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו.

(א)מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב׳ רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל.

ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין.

(א)משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי תקנה 8, בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל.

(ב)במקרה פטור מחובת התמחות לפי תקנה 10(א) תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור.

לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים.

לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו.

רופא המבקש אישור תואר (להלן – מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו –

(1)דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע״י המנהל;

(2)רשיון או היתר זמני בר־תוקף לעסוק ברפואה בישראל;

(3)תעודה על גמר התמחותו לפי פרק ג׳ או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי תקנה 10;

(4)פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים;

(5)אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור בפרק ה׳ או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן;

(6)המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע־על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה;

(7)אישור על תשלום האגרה שלפי סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות).

(א)לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי תקנה 29 כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי תקנה 28 – כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת.

(א1)המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי תקנה 26 על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה:

(1)הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי;

(2)שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם לסעיף 41 לפקודה, או מתנהלת נגדו קובלנה לפי סעיף 41 או לפי סעיף 44א לפקודה.

(ב)אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי תקנה 29, הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו.

(ג)תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978) ואילך.

(א)המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו.

(ב)המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי תקנה 28 רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות.

המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם.

(א)לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה.

(ב)בוטל תואר לפי תקנה 33, יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה.

(ג)לענין תקנה זו, ”תואר מומחה“ – לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה.

(א)רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג־שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי־יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל־פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי תקנה 28; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה.

(ב)התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים.

(ג)בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות).

(ד)על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה.

הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות.

(א)תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964 – בטלות.

(ב)תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה.

(א)תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות.

(ב)בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ״ב בניסן תשל״ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו – המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“ [במקור: ”תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“].