סעיף 7 לתקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ״ג–1993, שכר טרחה הוצאות ופקדון.

(א)שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למפשר לא יהיה מותנה בתוצאה של הפישור, והוא ישולם למפשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר פישור ובין אם לאו.

(ב)בתחילת הפישור יודיע המפשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.

(ג)בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המפשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.

(ד)בית הדין, רשאי לקבוע סכום שיימסר למפשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.

(ה)התעוררו חילוקי דעות בין המפשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית הדין.

(ו)הוראות תקנה זו לא יחולו מקום שלתפקיד מפשר מונו נציגי ציבור או ממונה לפי תקנה 3(ד).