סעיף 8 לתקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ״ג–1993, הפסקת הפישור.

(א)בעל דין רשאי להפסיק את הפישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית הדין, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמפשר.

(ב)המפשר רשאי להפסיק את הפישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:

(1)הענין אינו מתאים, לדעתו, לפישור;

(2)בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה עמו;

(3)בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הפישור;

(4)אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר פישור;

(5)הסדר הפישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;

(6)כתוצאה מהסדר הפישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;

(7)בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.

(ג)החליט המפשר להפסיק את הפישור, יודיע המפשר על החלטתו לבית הדין; המפשר לא ימסור לבית הדין את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לפישור, אלא על פי תקנה 5(ח).

(ד)הופסקו ההליכים יורה בית הדין על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.