סעיף 1 לצו הגז (בטיחות ורישוי) (מכלי גפ״מ מיטלטלים), התשע״ה–2015, הגדרות.

בצו זה –

”אזור“ – כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007;

”גפ״מ“ – גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק;

”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;

”מכון התקנים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים;

”מכל“, ”מכל גפ״מ“ – כלי קיבול מיטלטל המיועד לאחסון גפ״מ אשר תקן ישראלי ת״י 70 או תקן ישראלי ת״י 844 חל עליו;

”המנהל“ – מי שמונה לפי סעיף 3(א) לחוק, למנהל ענייני גז פחמימני מעובה;

”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים;

”מחסן גפ״מ“ – אתר שבו מאחסנים גפ״מ למטרות מסחריות במכלים שסך כל קיבולם עולה על 1,000 ליטר;

”ספק גז יוצא“, ”ספק גז נכנס“, ”צרכן גז“ – כהגדרתם בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989;

”תקן ישראלי“ – אחד מאלה לפי העניין וכתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שכתובתו www.energy.gov.il; בהעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין צו זה:

(1)ת״י 70 – ”מכלים למילוי חוזר לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ)“;

(2)ת״י 844 – ”מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ״מ)“.