הנוסח המלא של תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע״ו–2016, ב-11 סעיפים.

הסכם בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה וממשלת מדינת ישראל
בדבר שיפור ציות מס בינלאומי ויישום FATCA

הואיל וממשלת ארצות הברית של אמריקה וממשלת ישראל (כל אחד, ”צד“, וביחד, ”הצדדים“) שואפות להגיע להסכם כדי לשפר ציות מס בינלאומי באמצעות סיוע הדדי בענייני מס המבוסס על תשתית יעילה לחילופים אוטומטיים של מידע;

הואיל וסעיף 29 לאמנה בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה וממשלת מדינת ישראל בדבר מסים על הכנסה, שנעשתה בוושינגטון ביום 20 בנובמבר 1975, כפי שתוקנה (”האמנה“), מתיר חילופי מידע לצרכי מס, כולל על בסיס אוטומטי;

הואיל וארצות הברית של אמריקה חוקקה הוראות הידועות בשם הנפוץ ”חוק ציות חשבונות חוץ לענייני מס“ (FATCA), המנהיג משטר דיווח למוסדות פיננסיים ביחס לחשבונות מסוימים;

הואיל וממשלת ישראל תומכת ביעד המדיניות שמאחורי FATCA כדי לשפר ציות מס;

הואיל ו־FATCA העלה מספר נושאים, כולל האפשרות שמוסדות פיננסיים בישראל לא יוכלו לעמוד בהיבטים מסוימים של FATCA בשל מכשולים משפטיים פנימיים;

הואיל וממשלת ארצות הברית של אמריקה אוספת מידע הנוגע לחשבונות מסוימים בבעלות תושבי ישראל המוחזקים במוסדות פיננסיים בארה״ב ומחויבת להחליף מידע כאמור עם ממשלת ישראל ולשאוף לרמות דומות של חילופים, בתנאי שקיימים אמצעי ההגנה והתשתיות מתאימים לקשרי חילופים יעילים;

הואיל וגישה בין־ממשלתית ליישום FATCA תטפל במכשולים משפטיים ותפחית את הנטל על מוסדות פיננסיים בישראל;

הואיל והצדדים שואפים להגיע להסכם כדי לשפר ציות מס בינלאומי ולאפשר את יישום FATCA בהתבסס על דיווח מקומי וחילופים הדדיים אוטומטיים בהתאם לאמנה, ובכפוף לסודיות ולהגנות אחרות לפי הוראות האמנה, כולל ההוראות המגבילות את השימוש במידע שהוחלף לפי האמנה;

אי לכך, הצדדים הסכימו לאמור:

1.

למטרות הסכם זה וכל נספחיו (”הסכם“), יהיו למונחים הבאים המשמעות המפורטת להלן:

א)המונח ”ארצות הברית“ פירושו ארצות הברית של אמריקה, כולל מדינותיה, אך אינו כולל את הטריטוריות של ארה״ב. כל התייחסות ל”מדינה“ של ארצות הברית כוללת את מחוז קולומביה.

ב)המונח ”טריטוריה של ארה״ב“ פירושו סמואה האמריקנית, חבר העמים של איי מריאנה הצפוניים, גואם, חבר העמים של פורטו ריקו, או איי הבתולה של ארה״ב.

ג)המונח ”IRS"פירושו רשות המסים של ארה“ב.

ד)המונח ”ישראל“ פירושו מדינת ישראל.

ה)המונח ”סמכות שיפוט שותפה“ פירושו סמכות שיפוט שיש לה הסכם בתוקף עם ארצות הברית לשם יישום FATCA. ה־IRS יפרסם רשימה המזהה את כל סמכויות השיפוט השותפות.

ו)המונח ”רשות מוסמכת“ פירושו:

(1)במקרה של ארצות הברית, שר האוצר או נציגו; וכן

(2)במקרה של ישראל, שר האוצר או נציגו.

ז)המונח ”מוסד פיננסי“ פירושו מוסד למשמורת, מוסד לפיקדונות, ישות השקעות או חברת ביטוח מסוימת.

ח)המונח ”מוסד למשמורת“ פירושו כל ישות המחזיקה, כחלק מהותי מעסקיה, נכסים פיננסיים בשביל אחרים. ישות מחזיקה בנכסים פיננסיים בשביל אחרים כחלק מהותי של עסקיה, אם ההכנסה ברוטו של הישות המיוחסת להחזקה של נכסים פיננסיים ושירותים פיננסיים נלווים שווה או עולה על 20 אחוזים מההכנסה ברוטו של הישות במהלך תקופה הקצרה מבין: (1) תקופת שלוש השנים המסתיימת ביום 31 בדצמבר (או ביום האחרון של תקופה חשבונאית שאינה שנת לוח) לפני השנה שבה נעשית הקביעה; או (2) התקופה שבה הישות קיימת.

ט)המונח ”מוסד לפיקדונות“ פירושו כל ישות המקבלת פיקדונות במהלך הרגיל של עסקי בנקאות או עסקים דומים;

י)המונח ”ישות השקעות“ פירושו כל ישות המנהלת כעסק (או מנוהלת על ידי ישות המנהלת כעסק) אחת או יותר מהפעילויות או הפעולות הבאות למען לקוח או מטעמו:

(1)סחר במכשירים בשוק ההון (שיקים, שטרות, תעודות פיקדון, נגזרים, וכו׳); מטבע חוץ; מכשירי חליפין, מכשירי שיעור ריבית ומדד; ניירות ערך הניתנים להעברה; או סחר בחוזים עתידיים לסחורות;

(2)ניהול תיק השקעות אישי ותיק השקעות קבוצתי; או

(3)השקעה, ניהול, או ניהול כספים או כסף בדרך אחרת בשביל אחרים.

תת־ס״ק 1(י) זה יפורש באופן העולה בקנה אחד עם ניסוח דומה שנקבע בהגדרת ”מוסד פיננסי“ ב”המלצות כוח המשימה לפעולה פיננסית“.

יא)המונח ”חברת ביטוח מסוימת“ פירושו כל ישות שהיא חברת ביטוח (או חברת ההחזקות של חברת ביטוח) המנפיקה, או מחויבת לבצע תשלומים ביחס לחוזה ביטוח בעל ערך מזומן או חוזה אנונה.

יב)המונח ”מוסד פיננסי ישראלי“ פירושו (1) כל מוסד פיננסי תושב ישראל, אך למעט כל סניף של מוסד פיננסי כאמור הממוקם מחוץ לישראל, וכן (2) כל סניף של מוסד פיננסי שאינו תושב ישראל, אם סניף כאמור נמצא בישראל.

יג)המונח ”מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה“ פירושו (1) כל מוסד פיננסי שהוקם בסמכות שיפוט שותפה, אך למעט כל סניף של מוסד פיננסי כאמור שממוקם מחוץ לסמכות השיפוט השותפה, וכן (2) כל סניף של מוסד פיננסי שלא הוקם בסמכות השיפוט שותפה, אם סניף כאמור נמצא בסמכות השיפוט השותפה.

יד)המונח ”מוסד פיננסי מדווח“ פירושו מוסד פיננסי מדווח ישראלי או מוסד פיננסי מדווח אמריקני, לפי ההקשר.

טו)המונח ”מוסד פיננסי מדווח ישראלי“ פירושו כל מוסד פיננסי ישראלי שאינו מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח.

טז)המונח ”מוסד פיננסי מדווח אמריקני“ פירושו (1) כל מוסד פיננסי שהוא תושב ארה״ב, אך למעט כל סניף של מוסד פיננסי כאמור הממוקם מחוץ לארה״ב, וכן (2) כל סניף של מוסד פיננסי שאינו תושב ארה״ב, אם סניף כאמור נמצא בארה״ב, ובלבד שבידי המוסד הפיננסי או הסניף יש שליטה, קבלה או משמורת על הכנסה שביחס אליה יש צורך להחליף מידע לפי תת־ס״ק 2(ב) לסעיף 2 להסכם זה.

יז)המונח ”מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח“ פירושו כל מוסד פיננסי ישר אלי, או ישות אחרת שהיא תושבת ישראל, המתוארת בנספח II כמוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח או מוכר בדרך אחרת כמוסד פיננסי הנחשב כמציית או כבעל זכות שביושר פטור לפי תקנות משרד האוצר של ארה״ב הנוגעות בדבר.

יח)המונח ”מוסד פיננסי שאינו משתתף“ פירושו מוסד פיננסי זר שאינו משתתף, כפי שמונח זה מוגדר בתקנות משרד האוצר של ארה״ב הנוגעות בדבר, אך אינו כולל מוסד פיננסי ישראלי או מוסד פיננסי של סמכות שיפוט שותפה אחר שאינו מוסד פיננסי אותו רואים כמוסד פיננסי שאינו משתתף בהתאם לס״ק 2(ב) לסעיף 5 להסכם זה או להוראה המקבילה בהסכם בין ארצות הברית לבין סמכות שיפוט שותפה.

יט)המונח ”חשבון פיננסי“ פירושו חשבון המוחזק במוסד פיננסי, וכולל:

(1)במקרה שישות היא מוסד פיננסי רק מפני שהיא ישות השקעות, כל זכות בהון או בחוב (שאינן זכויות הנסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך מוסדר) במוסד הפיננסי;

(2)במקרה של מוסד פיננסי שאינו מתואר בס״ק 1(יט)(1) לסעיף זה, כל זכות בהון או בחוב במוסד הפיננסי (למעט זכויות הנסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך מוסדר) אם (א) ערך הזכות בהון או בחוב נקבע, במישרין או בעקיפין, בעיקר על ידי התייחסות לנכסים שיוצרים תשלומים בני ניכוי במקור בארה״ב, וכן (ב) סוג הזכויות נקבע במטרה להימנע מדיווח לפי הסכם זה; וכן

(3)כל חוזה ביטוח בעל ערך מזומן וכל חוזה אנונה המונפק על ידי מוסד פיננסי או מוחזק בו, למעט אנונה לחיים מיידית שאינה ניתנת להעברה ואיננה קשורה להשקעה, שניתנה ליחיד ומממנת הטבת פנסיה או נכות הניתנת מחשבון המוחרג מהגדרת חשבון פיננסי בנספח II.

על אף האמור לעיל, המונח ”חשבון פיננסי“ אינו כולל כל חשבון המוחרג מהגדרת חשבון פיננסי בנספח II. למטרות הסכם זה, זכויות ”נסחרות באופן קבוע“ אם קיים היקף משמעותי של סחר ביחס לזכויות באופן שוטף, ו”שוק ניירות ערך מוסדר“ פירושו בורסה המוכרת רשמית ומפוקחת על ידי רשות ממשלתית שבה השוק נמצא וערך שנתי משמעותי של מניות נסחר בבורסה. לצורך ס״ק 1(יט), זכות במוסד פיננסי אינה ”נסחרת באופן קבוע“ וייראו אותה כחשבון פיננסי אם המחזיק בזכות (שאינו מוסד פיננסי המשמש כמתווך) רשום בספרי מוסד פיננסי כאמור. המשפט הקודם לא יחול על זכויות שנרשמו לראשונה בספרי מוסד פיננסי כאמור לפני 1 ביולי 2014, וביחס לזכויות שנרשמו לראשונה בספרי מוסד פיננסי כאמור ב־1 ביולי 2014 או לאחר מכן, מוסד פיננסי אינו נדרש להחיל את המשפט הקודם לפני 1 בינואר 2016.

כ)המונח ”חשבון פיקדון“ כולל כל חשבון מסחרי, עו״ש, חיסכון, זמן, או חיסכון משנה, או חשבון שהעדות לו היא תעודת פיקדון, תעודת חיסכון משנה, תעודת השקעה, תעודות חוב, או מכשיר דומה אחר המוחזק במוסד פיננסי במהלך הרגיל של עסקים בנקאיים או עסקים דומים. חשבון פיקדון כולל גם סכום שמחזיקה חברת ביטוח בהתאם לחוזה השקעה מובטח או הסכם דומה אחר לתשלום ריבית על אשראי.

כא)המונח ”חשבון למשמורת“ פירושו חשבון (שאינו חוזה ביטוח או חוזה אנונה) לטובת אדם אחר המחזיק בכל מכשיר פיננסי או חוזה שנערך לשם השקעה (כולל, אך לא מוגבל, למניה בתאגיד, לשטר, לאגרות חוב, או לראיות אחרות לחוב, לעסקת מטבע או לסחורות, לחוזה החלף אשראי, לחוזה החלף המבוסס על מדד לא פיננסי, חוזה קרן רעיוני, חוזה ביטוח או חוזה אנונה, וכל אופציה או נגזרת אחרת).

כב)המונח ”זכות בהון“ פירושו, במקרה של שותפות שהיא מוסד פיננסי, זכות בהון או זכות לרווחים בשותפות. במקרה של נאמנות שהיא מוסד פיננסי, זכות בהון נחשבת כמוחזקת בידי כל אדם שרואים אותו כיוצר או כנהנה של הנאמנות, כולה או חלקה, או כל יחיד אחר שיש לו שליטה מלאה בפועל על הנאמנות. יראו אדם אמריקני מסוים כנהנה של נאמנות זרה, אם לאדם אמריקני מסוים כאמור יש זכות לקבל במישרין או בעקיפין (למשל, באמצעות נציג) חלוקת חובה או שהוא רשאי לקבל, במישרין או בעקיפין, חלוקה לפי שיקול דעת מהנאמנות.

כג)המונח ”חוזה ביטוח“ פירושו חוזה (למעט חוזה אנונה) לפיו המנפיק מסכים לשלם סכום עם התרחשות אירוע מסוים הכרוך בתמותה, תחלואה, תאונה, אחריות או סיכון רכוש.

כד)המונח ”חוזה אנונה“ פירושו חוזה לפיו המנפיק מסכים לבצע תשלומים לתקופת הזמן שנקבעה, במלואה או בחלקה, ביחס לתוחלת החיים של יחיד אחד או יותר. המונח כולל גם חוזה הנחשב לחוזה אנונה בהתאם לחוק, לתקנות או לנוהג של סמכות השיפוט שבה הונפק החוזה, ולפיו המנפיק מסכים לבצע תשלומים לתקופה של שנים.

כה)המונח ”חוזה ביטוח בעל ערך מזומן“ פירושו חוזה ביטוח (שאינו חוזה ביטוח שיפוי בין שתי חברות ביטוח) בעל ערך מזומן העולה על 50,000 דולר.

כו)המונח ”ערך מזומן“ פירושו הגדול מבין (א) הסכום שבעל הפוליסה זכאי לקבל בעת ויתור החוזה או עם סיומו (נקבע ללא הפחתה של דמי ויתור או הלוואת פוליסה) וכן (ב) הסכום שבעל הפוליסה יכול ללוות לפי החוזה או בהתייחס אליו. על אף האמור לעיל, המונח ”ערך מזומן“ אינו כולל סכום לתשלום לפי חוזה ביטוח על:

(1)פיצוי בגין נזקי גוף או מחלה או הטבה אחרת המעניקה שיפוי על נזק כלכלי שנגרם בעת התרחשות האירוע שמבוטחים נגדו;

(2)החזר פרמיה ששולמה בעבר לפי חוזה ביטוח (שאינו חוזה ביטוח חיים) לבעל הפוליסה בשל ביטול או סיום של פוליסה, ירידה בחשיפה לסיכון בתקופה הקבועה בחוזה הביטוח, או הנובעת מקביעה מחדש של הפרמיה עקב תיקון טעות בשיבוץ או טעות דומה אחרת; או

(3)תשלום השתתפות ברווחים לבעל הפוליסה בהתבסס על ניסיון בחיתום של החוזה או בקבוצה המבוטחת.

כז)המונח ”חשבון בר דיווח“ פירוש חשבון בר דיווח לארה״ב או חשבון בר דיווח לישראל, לפי ההקשר.

כח)המונח ”חשבון בר דיווח לישראל“ פירושו חשבון פיננסי המוחזק ע״י מוסד פיננסי מדווח אמריקני אם: (1) במקרה של חשבון פיקדון, החשבון מוחזק בידי יחיד שהוא תושב בישראל ויותר מ־10 דולר של ארה״ב משולמים כריבית לחשבון כאמור בכל שנת לוח נתונה; או (2) במקרה של חשבון פיננסי שאינו חשבון פיקדון, בעל החשבון הוא תושב ישראל, כולל ישות המאשרת כי היא תושבת ישראל לצרכי מס, אשר ביחס אליה משולמות או נזקפות הכנסות שמקורן בארה״ב החייבות בדיווח לפי פרק 3 של תת־כותר A או פרק 6.1 לתת־כותר F של חוק מס ההכנסה של ארה״ב.

כט)המונח ”חשבון בר דיווח לארה״ב“ פירושו חשבון פיננסי בבעלות אדם אמריקני מסוים, אחד או יותר, המוחזק במוסד פיננסי מדווח ישראלי או ע״י ישות שאיננה אמריקנית עם בעל שליטה אחד או יותר שהוא אדם אמריקני מסוים. על אף האמור לעיל, לא יראו חשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב אם חשבון כאמור אינו מזוהה כחשבון בר דיווח לארה״ב אחרי יישום בדיקת הנאותות שבנספח I.

ל)המונח ”בעל חשבון“ פירושו האדם הרשום או מזוהה כבעל חשבון פיננסי במוסד הפיננסי בו מוחזק החשבון. אדם, שאינו מוסד פיננסי, המחזיק בחשבון פיננסי לטובתו או לחשבונו של אדם אחר כסוכן, אפוטרופוס, ממונה, בעל זכות חתימה, יועץ השקעות, או מתווך, לא ייראה כבעל החשבון לצורך הסכם זה, ואדם אחר כאמור ייראה כבעל החשבון. למטרות המשפט הקודם, המונח ”מוסד פיננסי“ אינו כולל מוסד פיננסי המאורגן או מאוגד בטריטוריות של ארה״ב. במקרה של חוזה ביטוח בעל ערך מזומן או חוזה אנונה, בעל החשבון הוא כל אדם הזכאי לגשת לערך המזומנים או לשנות את המוטב של החוזה. אם אין אדם שיכול לגשת לערך המזומן או לשנות את המוטב, בעל החשבון הוא כל אדם ששמו נקוב בחוזה כבעלים וכל אדם בעל זכאות מוקנית לתשלום על פי תנאי החוזה. עם פירעונו של חוזה ביטוח בעל ערך מזומן או חוזה אנונה, יראו כל אדם הזכאי לקבל תשלום על פי החוזה כבעל החשבון.

לא)המונח ”אדם אמריקני“ פירושו אזרח ארה״ב או תושב שהוא יחיד, שותפות או תאגיד שהתמסדו בארצות הברית או לפי חוקי ארצות הברית או במדינה ממדינותיה, נאמנות אם (1) לבית משפט בארצות הברית יש סמכות לפי הדין בר ההחלה לתת הוראות או פסיקות הנוגעות באופן מהותי לכל הסוגיות הנוגעות לניהול הנאמנות, וכן (2) לאדם אמריקני, אחד או יותר, יש סמכות לשלוט בכל ההחלטות המהותיות של הנאמנות, או בעזבונו של נפטר, שהוא אזרח או תושב ארצות הברית. ס״ק 1(לא) זה יפורש בהתאם לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

לב)המונח ”אדם אמריקני מסוים“ פירושו אדם אמריקני, שאיננו: (1) תאגיד שמניותיו נסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך מוסדר, אחד או יותר; (2) כל תאגיד שהוא חבר באותה קבוצה מסונפת מורחבת, כמוגדר בסעיף ‎1471(e)(2)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, כתאגיד המתואר בפסקה (1); (3) ארצות הברית או כל סוכנות או רשות שבבעלותה המלאה; (4) כל מדינה ממדינות ארצות הברית, כל טריטוריה של ארה״ב, כל יחידת משנה מדינית של האמורים לעיל, או כל סוכנות או רשות בבעלות מלאה של אחד או יותר מהאמורים לעיל; (5) כל ארגון פטור ממס לפי סעיף ‎501(a)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב או תכנית פרישה אישית כהגדרתה בסעיף ‎7701(a)(37)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (6) כל בנק כהגדרתו בסעיף 581 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (7) כל קרן להשקעה במקרקעין כהגדרתה בסעיף 856 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (8) כל חברה להשקעות שבפיקוח כהגדרתה בסעיף 851 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב או כל ישות הרשומה ברשות לניירות הערך בארה״ב תחת חוק חברות ההשקעות מ־1940 (‎15 U.S.C. 80a-64‏); (9) כל קרן נאמנות רגילה כהגדרתה בסעיף ‎584(a)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (10) כל נאמנות הפטורה ממס לפי סעיף ‎664(c)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב או המתוארת בסעיף ‎4947(a)(1)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב; (11) סוחר בניירות ערך, סחורות, או נגזרים (לרבות חוזי החלף, חוזים עתידיים, עסקאות עתידיות ואופציות) הרשום ככזה לפי חוקי ארצות הברית או במדינה ממדינותיה; (12) ברוקר כהגדרתו בסעיף ‎6045(c)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, או (13) כל נאמנות פטורה ממס לפי תכנית המתוארת בסעיף ‎403(b)‎ או בסעיף ‎457(g)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

לג)המונח ”ישות“פירושו אדם משפטי או הסדר משפטי כגון נאמנות.

לד)המונח ”ישות שאיננה אמריקנית“ פירושו ישות שאיננה אדם אמריקני.

לה)המונח ”תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב“ פירושו כל תשלום ריבית (לרבות כל הנחת הנפקה מקורית), דיבידנדים, דמי שכירות, משכורות, שכר עבודה, פרמיות, אנונות, פיצויים, תגמולים, ורווחים והכנסות שנתיים או תקופתיים אחרים קבועים או ניתנים לקביעה, אם תשלום כאמור הוא ממקורות בתוך ארצות הברית. על אף האמור לעיל, תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב אינו כולל כל תשלום שאין רואים אותו כתשלום בר ניכוי במקור בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני.

לו)ישות היא ”ישות קשורה“ של ישות אחרת אם אחת היישויות שולטת בישות האחרת, או ששתי היישויות נמצאות תחת אותה שליטה. למטרה זו שליטה כוללת בעלות ישירה או עקיפה של יותר מ־50 אחוזים מזכויות ההצבעה או מערך הישות. על אף האמור לעיל, ישראל יכולה לטפל בישות כבישות לא קשורה לישות אחרת, אם שתי היישויות אינן חברות באותה קבוצה מסונפת מורחבת, כמוגדר בסעיף ‎1471(e)(2)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

לז)המונח ”TIN של ארה״ב“ פירושו מספר מזהה פדרלי של משלם מסים בארה״ב.

לח)המונח ”TIN ישראלי“ פירושו מספר מזהה של משלם מסים ישראלי.

לט)המונח ”בעלי שליטה“ פירושו היחידים שיש להם שליטה בישות. במקרה של נאמנות, מונח כאמור פירושו היוצר, הנאמנים, המגן (אם יש כזה), הנהנים או סוג של נהנים, וכל יחיד אחר שיש לו שליטה אפקטיבית מוחלטת בנאמנות, ובמקרה של הסדר משפטי אחר שאינו נאמנות, מונח כאמור פירושו אדם אחד או יותר בתפקידים מקבילים או דומים. המונח ”בעלי שליטה“ יפורש באופן העולה בקנה אחד עם ”המלצות כוח המשימה לפעולה פיננסית“ של ארה״ב (FATF).

2.

לכל מונח שלא הוגדר אחרת בהסכם זה, אלא אם כן משתמע אחרת מן ההקשר או שהרשויות המוסמכות מסכימות על משמעות משותפת (כפי שמתיר הדין המקומי), תהיה המשמעות שיש לו באותה העת לפי הדין של הצד המחיל הסכם זה, כשכל משמעות לפי דיני המס של אותו צד גוברת על המשמעות הניתנת למונח לפי חוקים האחרים של אותו צד.

1.

בכפוף להוראות סעיף 3 להסכם זה, כל צד יקבל את המידע המפורט בס״ק 2 לסעיף זה ביחס לכל החשבונות בני הדיווח ומדי שנה יחליף מידע זה עם הצד האחר על בסיס אוטומטי בהתאם להוראות סעיף 29 לאמנה.

2.

המידע שיתקבל ויוחלף הוא:

א)במקרה של ישראל ביחס לכל חשבון בר דיווח לארה״ב של כל מוסד פיננסי מדווח ישראלי:

(1)שם, כתובת, ו־TIN של ארה״ב של כל אדם אמריקני מסוים שהוא בעל חשבון של חשבון כאמור, ובמקרה של ישות שאיננה אמריקנית אשר, אחרי החלת נהלי בדיקת הנאותות שנקבעו בנספח I, מזוהה כמי שיש לה בעל שליטה אחד או יותר שהוא אדם אמריקני מסוים, השם, הכתובת, וה־TIN של ארה״ב (אם יש כזה) של ישות כאמור ושל כל אדם אמריקני מסוים כאמור;

(2)מספר החשבון (או שווה ערך פונקציונלי בהיעדרו של מספר חשבון);

(3)השם והמספר המזהה של המוסד הפיננסי המדווח הישראלי;

(4)יתרת החשבון או הערך (לרבות, במקרה של חוזה ביטוח בעל ערך מזומן או חוזה אנונה, ערך המזומנים או ערך המסירה) נכון לסוף שנת הלוח הנוגעת בדבר או תקופת דיווח מתאימה אחרת, או, אם החשבון נסגר במהלך שנה כאמור, מיד לפני הסגירה;

(5)במקרה של חשבון למשמורת:

(א)הסכום הכולל ברוטו של ריבית, סכום הברוטו הכולל של דיבידנד, וסכום ברוטו הכולל של הכנסות אחרות שנוצרו ביחס לנכסים מוחזקים בחשבון, בכל מקרה ששולם או שנזקף לזכות החשבון (או ביחס לחשבון) במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת; וכן

(ב)ההכנסה הכוללת ברוטו מהמכירה או הפדיון של נכס ששולם או נזקף לזכות החשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת שלגביהם המוסד הפיננסי המדווח הישראלי פעל כאפוטרופוס, מתווך, ממונה, או בדרך אחרת כסוכן של בעל החשבון;

(6)במקרה של חשבון פיקדון, הסכום הכולל ברוטו של ריבית ששולמה או שנזקפה לזכות החשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת; וכן

(7)במקרה של כל חשבון שאינו מתואר בתת־ס״ק 2(א)(5) או 2(א)(6) לסעיף זה, הסכום הכולל ברוטו ששולם או נזקף לזכות בעל החשבון ביחס לחשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת שלגביה המוסד הפיננסי המדווח הישראלי הוא הנושה או החייב, לרבות הסכום המצטבר של כל תשלומי פידיון לבעל החשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת.

ב)במקרה של ארצות הברית, ביחס לכל חשבון בר דיווח לישראל של כל מוסד פיננסי מדווח אמריקני:

(1)השם, הכתובת, וה־TIN הישראלי של כל אדם שהוא תושב ישראל, והוא בעל חשבון בחשבון;

(2)מספר החשבון (או שווה ערך פונקציונלי בהעדר מספר חשבון);

(3)השם והמספר המזהה של המוסד הפיננסי המדווח האמריקני;

(4)הסכום ברוטו של הריבית המשולמת על חשבון פיקדון;

(5)הסכום ברוטו של דיבידנדים ממקור בארה״ב ששולמו או נזקפו לזכות החשבון; וכן

(6)הסכום ברוטו של הכנסה אחרת ממקור בארה״ב ששולמה או נזקפה לזכות החשבון, בהיקף החייב בדיווח לפי פרק 3 לכותרת־משנה A או פרק 61 לכותרת־משנה F לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

1.

למטרות חובת החילופים בסעיף 2 להסכם זה, הסכום והאפיון של תשלומים שנעשו ביחס לחשבון בר דיווח לארה״ב עשויים להיקבע בהתאם לעקרונות דיני המס של ישראל, והסכום והאפיון של תשלומים שנעשו ביחס לחשבון בר דיווח לישראל עשויים להיקבע בהתאם לעקרונות חוק מס ההכנסה הפדרלי בארה״ב.

2.

למטרות חובת החילופים בסעיף 2 להסכם זה, במידע שהוחלף יצוין המטבע שבו נקוב כל סכום הנוגע בדבר.

3.

ביחס לס״ק 2 לסעיף 2 להסכם זה, מידע יתקבל ויוחלף ביחס ל־2014 וכל השנים שלאחר מכן, אלא:

א)במקרה של ישראל:

(1)שהמידע שיתקבל ויוחלף ביחס ל־2014 הוא רק המידע שתואר בתת־ס״ק (2)(א)(1) עד 2(א)(4) לסעיף 2 להסכם זה;

(2)המידע שיתקבל ויוחלף ביחס ל־2015 הוא המידע המתואר בס״ק 2(א)(1) עד 2(א)(7) לסעיף 2 להסכם זה, פרט להכנסה ברוטו שתוארה בס״ק 2(א)(5)(ב) לסעיף 2 להסכם זה; וכן

(3)המידע שיתקבל ויוחלף ביחס ל־2016 והשנים שלאחר מכן הוא המידע המתואר בתת־ס״ק 2(א)(1) עד 2(א)(7) לסעיף 2 להסכם זה;

ב)במקרה של ארצות הברית, המידע שיתקבל ויוחלף ביחס ל־2014 ולשנים שלאחר מכן הוא כל המידע המזוהה בס״ק 2(ב) לסעיף 2 להסכם זה.

4.

על אף האמור בס״ק 3 לסעיף זה, ביחס לכל חשבון בר דיווח המוחזק בידי מוסד פיננסי מדווח ביום 30 ביוני, 2014, ובכפוף לס״ק 3 לסעיף 6 להסכם זה, הצדדים אינם נדרשים לקבל ולכלול במידע המוחלף את ה־TIN הישראלי או ה־TIN של ארה״ב, לפי העניין, של כל אדם הנוגע בדבר אם המספר המזהה של אותו משלם מס אינו ברשומות המוסד הפיננסי המדווח. במקרה כאמור, הצדדים ישיגו ויכללו במידע המוחלף את תאריך הלידה של האדם הנוגע בדבר, אם ברשומותיו של המוסד הפיננסי המדווח יש תאריך לידה כאמור.

5.

בכפוף לס״ק 3 ו־4 לסעיף זה, המידע המתואר בסעיף 2 להסכם זה יוחלף בתוך תשעה חודשים אחרי תום שנת הלוח שהמידע מתייחס אליה.

6.

הרשויות המוסמכות של ישראל וארצות הברית יתקשרו בהסכם או בהסדר במסגרת נוהל ההסכמה ההדדית הקבוע בסעיף 8 להסכם זה, אשר:

א)יקבע את הנהלים לחבות החילופים האוטומטיים המתוארת בסעיף 2 להסכם זה;

ב)יקבע כללים ונהלים ככל שיידרשו ליישום סעיף 5 להסכם זה; וכן

ג)יקבע נהלים כנדרש לחילופי המידע המדווחים לפי ס״ק 1(ב) לסעיף 4 להסכם זה.

7.

כל המידע המוחלף לפי הסכם זה יהיה כפוף לסודיות ולהגנות אחרות לפי הוראות האמנה, כולל ההוראות המגבילות את השימוש במידע שהוחלף. יראו מידע שהוחלף לפי הסכם זה כסודי וניתן יהיה לגלותו רק לאדם או לרשות (כולל בתי משפט וגופים מינהליים) המעורבים בשומה, בגבייה או במינהל, באכיפה או בהעמדה לדין, או בהכרעה בערעורים ביחס למסים המתוארים בסעיף 1 לאמנה, או בפיקוח על פעולות כאמור. אדם או רשות כאמור ישתמשו במידע כאמור רק לפעולות כאמור. אדם כאמור רשאי לגלות את המידע בהליכים פומביים בבית משפט או בהחלטות שיפוטיות. לא ניתן להעביר את המידע לכל אדם, ישות, רשות או סמכות שיפוט אחרים.

8.

לאחר כניסתו של הסכם זה לתוקף, כל רשות מוסמכת תמסור הודעה בכתב לרשות המוסמכת האחרת, כאשר היא השתכנעה שסמכות השיפוט של הרשות המוסמכת האחרת הנהיגה (i) אמצעי הגנה מתאימים המבטיחים שהמידע שהתקבל בהתאם להסכם זה יישאר חסוי וישמש אך ורק לצרכי מס, וכן (ii) את התשתית ליחסי חילופים יעילים (כולל תהליכים מבוססים להבטחת חילופי מידע מעודכנים, מדויקים וסודיים, תקשורת יעילה ומהימנה, ויכולות מוכחות ליישב במהירות שאלות וחששות ביחס לחילופים או בקשות לחילופים ולנהל את הוראות סעיף 5 להסכם זה). הרשויות המוסמכות ישתדלו בתום לב להיפגש, לפני ספטמבר 2015, כדי לקבוע שכל סמכות שיפוט הנהיגה אמצעי הגנה ותשתיות כאמור.

9.

התחייבויות הצדדים לקבל ולהחליף מידע לפי סעיף 2 להסכם זה ייכנסו לתוקף בתאריך ההודעה המאוחרת מבין ההודעות בכתב המתוארות בס״ק 8 לסעיף זה. על אף האמור לעיל, אם נחה דעתה של הרשות המוסמכת בישראל כי ארצות הברית הנהיגה את אמצעי ההגנה והתשתיות המתוארים בסעיף 8 לסעיף זה, אבל לרשות המוסמכת של ארה״ב דרוש זמן נוסף כדי לקבוע שישראל הנהיגה אמצעי הגנה ותשתיות כאמור, התחייבותה של ישראל לקבל ולהחליף מידע לפי סעיף 2 להסכם זה תיכנס לתוקף במועד ההודעה בכתב שמוסרת הרשות המוסמכת בישראל לרשות המוסמכת בארה״ב בהתאם לס״ק 8 לסעיף זה.

10.

הסכם זה יבוא לידי סיום ביום 30 בספטמבר 2015, אם סעיף 2 להסכם זה אינו בתוקף עבור כל אחד מהצדדים על פי סעיף 9 לסעיף זה עד למועד זה.

1.

טיפול במוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים. יראו כל מוסד פיננסי מדווח ישראלי כמציית, ואינו כפוף לניכוי במקור, לפי סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב אם ישראל תעמוד בהתחייבויותיה על פי סעיפים 2 ו־3 להסכם זה ביחס למוסד פיננסי מדווח ישראלי כאמור, והמוסד הפיננסי המדווח הישראלי:

א)מזהה חשבונות בני הדיווח לארה״ב ומדווח מדי שנה לרשות המוסמכת בישראל על המידע שדיווחו נדרש בס״ק 2(א) לסעיף 3 להסכם זה בזמן ואופן המתוארים בסעיף 3 להסכם זה;

ב)לכל אחת מהשנים 2015 ו־2016, מדווח מדי שנה לרשות המוסמכת בישראל על שם כל מוסד פיננסי שאינו משתתף שאליו העביר תשלומים, ועל הסכום המצטבר של תשלומים כאמור;

ג)מציית לדרישות הרישום החלות המפורטות באתר האינטרנט של הרישום ל־FATCA של ה־IRS;

ד)במידה שמוסד פיננסי מדווח ישראלי (i) פועל כמתווך מורשה (לעניין סעיף 1441 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב) שבחר לקחת אחריות ראשונית לניכוי במקור לפי פרק 3 לכותרת משנה A לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, (ii) הוא שותפות זרה שבחרה לפעול כשותפות זרה המנכה במקור (למטרות סעיף 1471 וסעיף 1441 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב), או (iii) הוא נאמנות זרה שבחרה לפעול כנאמנות זרה המנכה במקור (למטרות סעיף 1471 וסעיף 1441 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב), מנכה 30 אחוזים מכל תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב לכל מוסד פיננסי שאינו משתתף; וכן

ה)במקרה של מוסד פיננסי מדווח ישראלי שאינו מתואר בתת־ס״ק 1(ד) לסעיף זה ומבצע תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב, או פועל כמתווך ביחס לתשלום בר ניכוי במקור בארה״ב, לכל מוסד פיננסי שאינו משתתף, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מספק לכל משלם מיידי של תשלום בר ניכוי במקור בארה״ב את המידע הנדרש לביצוע ניכוי במקור ודיווח ביחס לתשלום כאמור.

על אף האמור לעיל, מוסד פיננסי מדווח ישראלי שביחס אליו לא מולאו התנאים של ס״ק 1 זה לא יהיה כפוף לניכוי במקור לפי סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, אלא אם כן מוסד פיננסי מדווח ישראלי כאמור מטופל על ידי ה־IRS כמוסד פיננסי שאינו משתתף לפי ס״ק 2(ב) לסעיף 5 להסכם זה.

2.

השעיית כללים הנוגעים לחשבונות של סרבנים. ארצות הברית לא תדרוש ממוסד פיננסי מדווח ישראלי לנכות במקור מס לפי סעיף 1471 או 1472 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב ביחס לחשבון המוחזק בידי בעל חשבון סרבן (כהגדרתו בסעיף ‎1471(d)(6)‎ לחוק מס ההכנסה של ארה״ב), או כדי לסגור חשבון כאמור, אם הרשות המוסמכת בארה״ב מקבלת את המידע המפורט בס״ק 2(א) לסעיף 2 להסכם זה, בכפוף להוראות סעיף 3 להסכם זה, ביחס לחשבון כאמור.

3.

טיפול ספציפי בתכניות פרישה ישראליות. ארצות הברית תראה כמוסדות פיננסיים זרים הנחשבים כמצייתים או כבעלי זכות שביושר פטורים, כפי שמתאים, לעניין סעיפים 1471 ו־1472 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, תכניות פרישה בישראל המתוארות בנספח II. למטרה זו, תכנית פרישה ישראלית כוללת ישות שהוקמה או נמצאת בישראל, ומוסדרת בישראל, או הסדר חוזי או משפטי שנקבע מראש, המופעלים על מנת לספק פנסיה או הטבות פרישה או להפיק הכנסה לשם מתן הטבות כאמור על פי דיני ישראל ומוסדרים ביחס להפרשות, חלוקות, דיווח, חסות, ומיסוי.

4.

זיהוי וטיפול במוסדות פיננסים זרים אחרים הנחשבים כמצייתים או בעלי זכות שביושר פטורים אחרים. ארצות הברית תראה כל מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח כמוסד פיננסי הנחשב כמציית או כבעל זכות שביושר פטור, לפי העניין, לעניין סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב.

5.

כללים מיוחדים ביחס לישויות קשורות ולסניפים שהם מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים. אם למוסד פיננסי ישראלי, העומד אחרת בדרישות המתוארות בס״ק 1 לסעיף זה או המתואר בסעיף 3 או 4 לסעיף זה, יש ישות קשורה או סניף, הפועלים בתחום שיפוט המונעת מישות קשורה או סניף כאמור מלמלא את הדרישות של מוסד פיננסי זר משתתף או מוסד פיננסי זר הנחשב כמציית לעניין סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב או שיש לו ישות קשורה או סניף שרואים אותו כמוסד פיננסי שאינו משתתף אך ורק בשל פקיעת תוקף הוראת המעבר למוסדות פיננסיים זרים מוגבלים ולסניפים מוגבלים לפי התקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני, מוסד פיננסי ישראלי כאמור ימשיך לציית לתנאי הסכם זה וימשיך לראות אותו כמוסד פיננסי זר הנחשב כמציית או בעל זכות שביושר פטור, לפי העניין, למטרות סעיף 1471 של חוק מס ההכנסה של ארה״ב, ובלבד ש:

א)המוסד הפיננסי הישראלי רואה כל ישות קשורה או סניף כאמור כמוסד פיננסי שאינו משתתף נפרד למטרות של כל דרישות הדיווח והניכוי במקור של הסכם זה וכל ישות קשורה או סניף כאמור מזהים את עצמם בפני גורמים מנכים כמוסדות פיננסיים שאינם משתתפים;

ב)כל ישות קשורה או סניף כאמור מזהה את החשבונות המוחזקים בו בידי אמריקנים ומדווח על המידע ביחס לחשבונות אלה כנדרש על פי סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, במידה המותרת לפי החוקים הנוגעים בדבר המתייחסים לישות הקשורה או לסניף; וכן

ג)ישות קשורה או סניף כאמור אינם מבקשים במיוחד חשבונות אמריקניים המוחזקים בידי אדם אחד או יותר שאינם תושבים בתחום השיפוט שבו נמצאים ישות קשורה או סניף כאמור או חשבונות המוחזקים בידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים שלא הוקמו בתחום השיפוט שבו נמצאים ישות קשורה או סניף כאמור, וישות קשורה או סניף כאמור אינם משמשים את המוסד הפיננסי הישראלי או כל ישות קשורה אחרת לעקיפת ההתחייבויות לפי הסכם זה או לפי סעיף 1471 לחוק מס ההכנסה של ארה״ב, כפי שמתאים.

6.

תיאום התזמון. על אף הוראות ס״ק 3 ו־5 לסעיף 3 להסכם זה:

א)ישראל לא תהיה מחויבת לקבל ולהחליף מידע ביחס לשנת לוח שקדמה לשנת הלוח שביחס אליה מוסדות פיננסיים זרים משתתפים נדרשים לדווח על מידע דומה ל־IRS בהתאם לתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני;

ב)ישראל לא תהיה חייבת להתחיל להחליף מידע לפני התאריך שבו מוסדות פיננסיים זרים משתתפים נדרשים לדווח על מידע דומה ל־IRS לפי התקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני;

ג)ארצות הברית לא תהיה מחויבת לקבל ולהחליף מידע ביחס לשנת לוח שקדמה לשנת הלוח הראשונה שביחס אליה ישראל נדרשת לקבל ולהחליף מידע; וכן

ד)ארצות הברית לא תהיה מחויבת להתחיל להחליף מידע לפני התאריך שבו ישראל נדרשת להתחיל להחליף מידע.

7.

תיאום של הגדרות עם תקנות משרד האוצר האמריקני. על אף הוראות סעיף 1 להסכם זה וההגדרות הנתונות בנספחים להסכם זה, ביישום הסכם זה, ישראל רשאית להשתמש, ורשאית להתיר למוסדות פיננסיים ישראליים להשתמש בהגדרה בתקנות הנוגעות בדבר של משרד האוצר האמריקני במקום בהגדרה מתאימה בהסכם זה, ובלבד שהחלה כאמור לא תסכל את מטרותיו של הסכם זה.

1.

טעויות קלות ומינהליות. רשות מוסמכת תודיע לרשות המוסמכת של הצד האחר כאשר לרשות המוסמכת הנזכרת ראשונה יש סיבה להאמין כי ייתכן שטעויות מנהליות או טעויות קלות אחרות הובילו לדיווח על מידע לא נכון או לדיווח שאינו מלא של מידע או תוצאתם הייתה הפרה אחרת של הסכם זה. הרשות המוסמכת של צד אחר כאמור תחיל את הדין הפנימי שלה (כולל עיצומים בני החלה) כדי לקבל מידע מתוקן ו/או שלם או כדי ליישב הפרות אחרות של הסכם זה.

2.

אי ציות משמעותי.

א)רשות מוסמכת תודיע לרשות המוסמכת של הצד האחר, כאשר הרשות המוסמכת הנזכרת ראשונה קבעה כי קיים אי־ציות משמעותי להתחייבויות לפי הסכם זה ביחס למוסד פיננסי מדווח בתחום השיפוט האחר. הרשות המוסמכת של צד אחר כאמור תחיל את הדין הפנימי שלה (כולל עיצומים בני החלה) כדי לטפל באי־הציות המשמעותי המתואר בהודעה.

ב)אם, במקרה של מוסד פיננסי מדווח ישראלי, פעולות אכיפה כאמור אינן מיישבות את אי־הציות בתוך תקופה של 18 חודשים לאחר שהודעה של אי־ציות משמעותי נמסרת בראשונה, ארצות הברית תראה את המוסד הפיננסי המדווח הישראלי כמוסד פיננסי שאינו משתתף בהתאם לס״ק 2(ב) זה.

3.

הסתמכות על ספקי שירות שהם צד שלישי. כל צד רשאי לאפשר למוסדות פיננסיים מדווחים להשתמש בספקי שירות שהם צד שלישי כדי לעמוד בהתחייבויות המוטלות על המוסדות הפיננסיים המדווחים האמורים ע״י צד, בהתאם להסכם זה, אך התחייבויות אלה יישארו באחריותם של המוסדות הפיננסיים המדווחים.

4.

מניעת השתמטות. הצדדים יישמו לפי הצורך דרישות כדי למנוע ממוסדות פיננסיים לאמץ נהגים המיועדים לעקוף את הדיווח הנדרש לפי הסכם זה.

1.

הדדיות. ממשלת ארצות הברית מכירה בצורך להגיע לרמות דומות של חילופי מידע אוטומטיים הדדיים עם ישראל. ממשלת ארצות הברית מחויבת להוסיף ולשפר את השקיפות ולשפר את יחסי החילופים עם ישראל ע״י קידום אימוץ תקנות ועידוד ותמיכה בחקיקה נוגעת בדבר כדי להגיע לרמות דומות של חילופי מידע אוטומטיים הדדיים.

2.

טיפול בתשלומי העברה ובהכנסות ברוטו. הצדדים מחויבים לפעול יחד, עם סמכויות שיפוט שותפות, לפיתוח גישה חלופית מעשית ויעילה להשגת יעדי המדיניות של תשלומי העברה מחו״ל וניכוי במקור של הכנסות ברוטו הממזערת את הנטל.

3.

תיעוד חשבונות שהוחזקו ביום 30 ביוני 2014. ביחס לחשבונות בני דיווח שהוחזקו על ידי מוסד פיננסי מדווח ביום 30 ביוני 2014:

א)ארצות הברית מתחייבת לקבוע, עד 1 בינואר 2017, לדיווח ביחס ל־2017 ולשנים שאחריה, כללים המחייבים מוסדות פיננסיים מדווחים אמריקנים לקבל ולדווח על ה־TIN הישראלי של כל בעל חשבון של חשבון בר דיווח לישראל כנדרש על פי תת־ס״ק 2(ב)(1) לסעיף 2 להסכם זה; וכן

ב)ישראל מתחייבת לקבוע, עד 1 בינואר 2017, לדיווח ביחס ל־2017 ולשנים שאחריה, כללים המחייבים מוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים לקבל ולדווח על ה־TIN של ארה״ב של כל אדם אמריקני מסוים כנדרש על פי תת־ס״ק 2(א)(1) לסעיף 2 להסכם זה.

1.

ישראל תקבל את ההטבה של כל תנאי נוח יותר לפי סעיף 4 או נספח I להסכם זה ביחס ליישום FATCA על מוסדות פיננסיים ישראליים המוענקת לתחום שיפוט של שותפה אחרת לפי הסכם דו־צדדי חתום שבהתאם אליו תחום השיפוט של השותפה האחרת מתחייב לקבל על עצמו מחויבויות זהות לאלה של ישראל המתוארות בסעיפים 2 ו־3 להסכם זה, ובכפוף לאותם תנאים והתניות המתוארים בהם ובסעיפים 5 עד 9 להסכם זה.

2.

ארצות הברית תודיע לישראל על כל תנאי נוח יותר כאמור, ותנאים נוחים יותר כאמור יחולו באופן אוטומטי על פי הסכם זה כאילו אותם תנאים היו מפורטים בהסכם זה, ויהיו בתוקף החל מתאריך חתימתו של ההסכם המשלב תנאים נוחים יותר, אלא אם ישראל דוחה את החלתם בכתב.

1.

במקרה שמתעוררים קשיים כלשהם ביישומו של הסכם זה, כל צד רשאי לבקש התייעצויות כדי לפתח אמצעים מתאימים להבטחת מילויו של הסכם זה.

2.

הרשויות המוסמכות רשאיות לאמץ וליישם נהלים על מנת להקל על יישומו של הסכם זה.

3.

ניתן לתקן הסכם זה בהסכמה הדדית בכתב של הצדדים. תיקון כאמור ייכנס לתוקף לפי אותם הנהלים המפורטים בס״ק 1 לסעיף 10 להסכם זה.

הנספחים מהווים חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

1.

הסכם זה ייכנס לתוקף במועד ההודעה בכתב של ישראל לארצות הברית כי ישראל השלימה את הנהלים הפנימיים הדרושים לה לכניסתו לתוקף של הסכם זה.

2.

כל צד רשאי להביא הסכם זה לידי סיום על ידי מתן הודעה בכתב על סיום לצד האחר. סיום כאמור ייכנס לתוקף ביום הראשון של החודש שאחרי תום תקופה של 12 חודשים אחרי תאריך ההודעה על סיום.

3.

הצדדים יתייעצו, לפני 31 בדצמבר 2016, בתום לב כדי לתקן הסכם זה כפי שנדרש כדי לשקף את ההתקדמות בהתחייבויות שנקבעו בסעיף 6 להסכם זה.

ולראיה, החתומים מטה, שהוסמכו לכך כדין על ידי ממשלתו, חתמו על הסכם זה.

נעשה ב_____, בשני עותקים, בשפה האנגלית, ביום __ ב_____, __20. יוכן נוסח בעברית אשר יחשב מהימן באותה מידה עם החלפת איגרות דיפלומטיות בין הצדדים שיאשרו את התאמתו לנוסח באנגלית.

א.

ישראל תדרוש שמוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים יישמו את הליכי בדיקת הנאותות הכלולים בנספח I זה, לזיהוי חשבונות בני דיווח לארה״ב וחשבונות המוחזקים על ידי מוסדות פיננסיים שאינם משתתפים.

ב.

למטרות ההסכם,

1.כל סכומי הדולרים נקובים בדולרים של ארה״ב וייקראו ככוללים את שווה הערך במטבעות אחרים.

2.למעט כאשר נקבע אחרת בהסכם זה, היתרה או הערך של חשבון ייקבעו נכון ליום האחרון של שנת הלוח או של תקופת דיווח מתאימה אחרת.

3.מקום שיתרה או ערך סף ייקבעו ל־30 ביוני 2014 לפי נספח I זה, היתרה או הערך האמורים ייקבעו נכון לאותו יום או ליום האחרון של תקופת הדיווח המסתיימת מיד לפני ה־30 ביוני 2014, ומקום שיש לקבוע יתרה או ערך סף ליום האחרון של שנת לוח לפי נספח I זה, היתרה או הערך האמורים ייקבעו נכון ליום האחרון של שנת הלוח או של תקופת דיווח מתאימה אחרת.

4.בכפוף לס״ק ה׳(1) לחלק II של נספח I זה, חשבון ייראה כחשבון בר דיווח לארה״ב נכון לתאריך שבו הוא מזוהה ככזה על פי הליכי בדיקת הנאותות שבנספח I זה.

5.אם לא נקבע אחרת, מידע בקשר לחשבון בר דיווח לארה״ב ידווח מדי שנה, בשנת הלוח שאחרי השנה שהמידע מתייחס אליה.

ג.

כחלופה להליכים המתוארים בכל חלק של נספח I זה, ישראל רשאית להתיר למוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים להסתמך על ההליכים המתוארים בתקנות משרד האוצר האמריקני הנוגעות בדבר כדי לקבוע אם חשבון הוא חשבון בר דיווח לארה״ב או חשבון המוחזק על ידי מוסד פיננסי שאינו משתתף. ישראל רשאית להתיר למוסדות פיננסיים מדווחים ישראליים לעשות בחירה כאמור בנפרד לכל חלק בנספח I זה, גם ביחס לכל החשבונות הפיננסיים הנוגעים בדבר או, בנפרד, ביחס לכל קבוצה שזוהתה בבירור של חשבונות כאמור (כגון על ידי סיווג העסק או המקום שבו החשבון מוחזק).

הכללים וההליכים הבאים חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח לארה״ב מבין החשבונות הקיימים המוחזקים על ידי יחידים (”חשבונות קיימים של יחידים“).

א.

חשבונות שאינם חייבים בבדיקה, בזיהוי או בדיווח. כל עוד לא בחר המוסד הפיננסי המדווח הישראלי בדרך אחרת, ביחס לכל החשבונות הקיימים של יחידים, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, מקום שכללי היישום בישראל מאפשרים בחירה כאמור, החשבונות הקיימים הבאים של יחידים אינם חייבים בבדיקה, בזיהוי או בדיווח כחשבונות בני דיווח לארה״ב:

1.בכפוף לס״ק ה׳(2) לחלק זה, חשבון קיים של יחיד עם יתרה או ערך שאינם עולים על 50,000$ נכון ל־30 ביוני 2014.

2.בכפוף לס״ק ה׳(2) לחלק זה, חשבון קיים של יחיד שהוא חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה עם יתרה או ערך של 250,000$ או פחות נכון ל־30 ביוני 2014.

3.חשבון קיים של יחיד שהוא חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה, ובלבד שהחוק או התקנות של ישראל או ארצות הברית מונעים בפועל מכירה של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה כאמור לתושבי ארה״ב (לדוגמא, אם למוסד הפיננסי הנוגע בדבר אין רישום כנדרש על פי החוק האמריקני, והדין בישראל מחייב דיווח או ניכוי במקור ביחס למוצרי ביטוח המוחזקים בידי תושבי ישראל).

4.חשבון פיקדון עם יתרה של 50,000$ או פחות.

ב.

הליכי בדיקה לחשבונות קיימים של יחידים עם יתרה או ערך, נכון ל־31 ביוני 2014, העולים על 50,000$ (250,000$ לחוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה), אך אינם עולים על 1,000,000$ (”חשבונות בעלי ערך נמוך“).

1.חיפוש תיעוד אלקטרוני. המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לבדוק באופן אלקטרוני את הנתונים בני החיפוש המוחזקים על ידי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי לכל אחד מהסממנים של ארה״ב הבאים:

א)זיהוי של בעל החשבון כאזרח או תושב ארה״ב;

ב)סממן חד משמעי של מקום לידה בארה״ב;

ג)מען עדכני לדואר או למגורים בארה״ב (כולל תיבת דואר בארה״ב);

ד)מספר טלפון עדכני בארה״ב;

ה)הוראות קבע להעברת כספים לחשבון המוחזק בארצות הברית;

ו)ייפוי כוח עדכני בתוקף או זכות חתימה שניתנה לאדם שיש לו מען בארה״ב; או

ז)מען של ”אצל“ או ”שמירת דואר“ שהוא המען היחיד של בעל החשבון הקיים בתיקי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי. במקרה של חשבון קיים של יחיד שהוא חשבון בעל ערך נמוך, מען של ”אצל“ מחוץ לארצות הברית או ”שמירת דואר“ לא ייראו כסממן של ארה״ב.

2.אם אף אחד מהסממנים של ארה״ב המופיעים בס״ק ב׳(1) לחלק זה לא התגלתה בחיפוש האלקטרוני, כי אז לא נדרשת כל פעולה נוספת עד שיהיה שינוי בנסיבות שתוצאתו היא סממן אחד או יותר של ארה״ב המשויך לחשבון, או שהחשבון הופך לחשבון בעל ערך גבוה כמתואר בסעיף ד׳ לחלק זה.

3.אם סממן כלשהו של ארה״ב המפורט בס״ק ב׳(1) לחלק זה התגלה בחיפוש האלקטרוני, או אם חל שינוי בנסיבות שתוצאתו היא שיוך לחשבון של סממן אחד או יותר של ארה״ב, אזי המוסד הפיננסי המדווח הישראלי חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לארה״ב, אלא אם כן הוא בוחר להחיל את ס״ק ב׳(4) לחלק זה ואחד החריגים בס״ק האמור חל ביחס לאותו חשבון.

4.על אף מציאת סממן של ארה״ב לפי ס״ק ב׳(1) לסעיף זה, מוסד פיננסי מדווח ישראלי אינו נדרש לראות את החשבון כחשבון בר דיווח בארה״ב אם:

א)מקום שהמידע על בעל החשבון מצביע באופן חד משמעי על מקום לידה בארה״ב, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקבל, או בדק בעבר ומחזיק תיעוד של:

(1)תיעוד עצמי שבעל החשבון אינו אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב לצרכי מס (אשר עשוי להיות בטופס W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה אחר);

(2)דרכון שאינו אמריקני או תעודה מזהה ממשלתית אחרת המעידה על האזרחות או הלאום של בעל החשבון במדינה שאיננה ארצות הברית; וכן

(3)עותק של אישור של אובדן אזרחות ארצות הברית של בעל החשבון או הסבר סביר:

(א)לסיבה לכך שלבעל החשבון אין אישור כאמור על אף שוויתר על אזרחות אמריקנית; או

(ב)לסיבה לכך שבעל החשבון לא קיבל אזרחות אמריקנית בעת הלידה.

ב)מקום שהמידע על בעל החשבון כולל מען עדכני לדואר או למגורים בארה״ב, או מספר טלפון אמריקני, אחד או יותר, שהם מספרי הטלפון היחידים המשויכים לחשבון, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקבל, או בדק בעבר ומחזיק תיעוד של:

(1)תיעוד עצמי שבעל החשבון איננו אזרח ארה״ב או תושב ארה״ב לצרכי מס (אשר עשוי להיות בטופס W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה אחר); וכן

(2)ראיות תיעודיות, כהגדרתן בסעיף ד׳ לחלק VI לנספח I זה, המבססות את מעמדו של בעל החשבון כלא אמריקני.

ג)מקום שהמידע על בעל החשבון מכיל הוראות קבע להעברת כספים לחשבון המוחזק בארצות הברית, המוסד הפיננסי המדווח הישראלי מקבל, או בדק בעבר ומחזיק תיעוד של:

(1)תיעוד עצמי שבעל החשבון איננו אזרח ארה״ב ואיננו תושב ארה״ב לצרכי מס (אשר עשוי להיות בטופס מס הכנסה W-8 של ה־IRS או טופס מוסכם דומה אחר); וכן

(2)ראיות תיעודיות, כהגדרתן בסעיף ד׳ לחלק VI לנספח I זה, המבססות את מעמדו של בעל החשבון כלא אמריקני.