חוק1955הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק א׳ – עקרונות כלליים / פרק ראשון: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ב, תשמ״ו, תשמ״ז־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ד־4, תשס״ח, תשע״ה־2
בחוק זה –
”צבא“ – צבא־הגנה לישראל;
”חייל“ –
(1)אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, על פי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 (להלן – חייל בשירות חובה), או על פי התנדבות, בין בדרך של התחייבות לשירות קבע ובין בדרך אחרת;
(2)אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, על פי חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, או על פי התנדבות (להלן – איש מילואים), כשהוא בשירות;
”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של הצבא;
”מעשה“, לרבות מחדל;
”מפקד“, לגבי כל מי שחוק זה חל עליו – הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה אף אם איננו גבוה ממנו בדרגה;
”רכוש צבאי“, לרבות רכוש הנמצא בשימושו או בהחזקתו של הצבא;
”אויב“, לרבות פורעים מזויינים ומורדים מזויינים וכל מי שמשתתף בפעולה מזויינת נגד הצבא או נגד כוחות מזויינים הפועלים בשיתוף עם הצבא;
”נשק“, לרבות חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חמרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי;
”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון פקודות המטה הכללי, ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן בסעיף 2א(ג);
”שופט חוקר“ – שופט צבאי־משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים, בבית הדין הצבאי המיוחד או בבית דין צבאי מחוזי שנתמנה על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לערוך חקירה מוקדמת או לחקור בסיבות מוות, הכל לפי הענין;
”קצין שיפוט“ – קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר;
”קצין שיפוט זוטר“ – מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סרן ואינו קצין שיפוט בכיר, או קצין אחר שהרמטכ״ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט זוטר;
”קצין שיפוט בכיר“ – מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, או קצין אחר שהרמטכ״ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט בכיר;
”קצין מוסמך“ – קצין שיפוט בכיר שהסמיך אותו הפרקליט הצבאי הראשי לדון בדין משמעתי בעבירת תנועה, כפי שהוגדרה בפקודות הצבא;
”בעל הכשרה משפטית“ – מי שרשום, או זכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין או מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה כאמור בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין);
”בעל נסיון משפטי“ של תקופה מסויימת – בעל הכשרה משפטית שכיהן או עסק אותה תקופה באחת הכהונות או באחד העיסוקים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 2 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), או בתקנות שהותקנו לצורך אותו סעיף, ובלבד שלפחות מחצית תקופת הכהונה או העיסוק היתה בארץ;
”עבירה צבאית“ – עבירה לפי חלק ב׳;
”טענת פסלות“ – טענת בעל דין כי מתקיימת עילת פסלות לפי סעיף 310;
”הנציב“ – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002;
”בן זוג“ – לרבות ידוע בציבור.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.