סעיף 187ג לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שופט עמית.

(א)הרמטכ״ל רשאי, לפי הצעת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד, למנות מי שכיהן כשופט צבאי־משפטאי, והפסיק לכהן בשל יציאתו לקצבה או פרישתו מהכוחות הסדירים של הצבא או מכהונתו כשופט לפי חוק בתי המשפט או לפי חוק בית הדין לעבודה, לכהן כשופט צבאי־משפטאי עמית בבית הדין הצבאי לערעורים או בבית הדין הצבאי המיוחד (בסימן זה – שופט עמית); ואולם לא יתמנה ולא יכהן כשופט עמית –

(1)מי שגילו עולה על שבעים וחמש שנים;

(2)מי שעסק בפעולות שנתייחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, לאחר שיצא לקצבה או פרש.

(ב)שופט עמית לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מיוחד או לסגן נשיא.

(ג)שופט עמית יכהן כשופט צבאי־משפטאי בבית דין שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית הדין שבו כיהן כשופט צבאי־משפטאי לפני שיצא לקצבה או פרש.

(ד)שופט עמית ישב בדין רק שעה שהוא בשירות מילואים.

(ה)באין הוראה אחרת בחוק זה, יראו שופט עמית כשופט צבאי־משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, לכל דבר וענין.

(ו)שופט עמית ישב בדין במקרים שנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או נשיא בית הדין הצבאי המיוחד, לפי הענין, החליט על כך.