סעיף 41 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, התיישנות עבירות.

(א)עבירה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן המפורש בצדה:

(1)עבירת בגידה – חמש עשרה שנה;

(2)עבירת עריקה – עשר שנים;

(3)עבירה אחרת – שלוש שנים.

(ב)עבירה שאיננה צבאית תתיישן כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.

(ג)על עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית יחולו ההוראות לפי סעיף 9(ג) עד (ו), תוספת ראשונה ב׳ ותוספת ראשונה ג׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הוראות סעיף 9(ג)(4) לחוק האמור, יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;

(2)הסמכויות הנתונות לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לפי הוראות סעיף 9(ג)(2) ו־(4) לחוק האמור, יהיו נתונות למפקד משטרה צבאית חוקרת או למפקד היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, לפי העניין;

(3)נוסף על פרקי הזמן המנויים בסעיף 9(ג2) לחוק האמור, לא יובאו בחשבון במניין התקופות האמורות באותו סעיף גם פרקי זמן אלה:

(א)פרק הזמן שבו שהה החשוד או הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר;

(ב)פרק הזמן שבו נעדר החשוד או הנאשם מן השירות שלא ברשות;

(4)בתוספת הראשונה ג׳ לחוק האמור ייכללו גם עבירות לפי סעיפים 72, 77(א)(1), ו־105.