Law1955The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 41 of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, התיישנות עבירות.
This section is in חלק ב׳ – עבירות וענשים / פרק שני: ענשים
41. התיישנות עבירות
תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשמ״ז־2, תשע״ט
(א)עבירה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן המפורש בצדה:
(1)עבירת בגידה – חמש עשרה שנה;
(2)עבירת עריקה – עשר שנים;
(3)עבירה אחרת – שלוש שנים.
(ב)עבירה שאיננה צבאית תתיישן כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
(ג)על עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית יחולו ההוראות לפי סעיף 9(ג) עד (ו), תוספת ראשונה ב׳ ותוספת ראשונה ג׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הוראות סעיף 9(ג)(4) לחוק האמור, יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
(2)הסמכויות הנתונות לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לפי הוראות סעיף 9(ג)(2) ו־(4) לחוק האמור, יהיו נתונות למפקד משטרה צבאית חוקרת או למפקד היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, לפי העניין;
(3)נוסף על פרקי הזמן המנויים בסעיף 9(ג2) לחוק האמור, לא יובאו בחשבון במניין התקופות האמורות באותו סעיף גם פרקי זמן אלה:
(א)פרק הזמן שבו שהה החשוד או הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר;
(ב)פרק הזמן שבו נעדר החשוד או הנאשם מן השירות שלא ברשות;
(4)בתוספת הראשונה ג׳ לחוק האמור ייכללו גם עבירות לפי סעיפים 72, 77(א)(1), ו־105.
The text on this page is adapted from the entry חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.