חוק1955הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 440ה לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שחרור בערבות.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק חמישי: ערעור / סימן ב׳ – ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים
440ה. שחרור בערבות
תיקון: תשכ״ג, תשמ״ז־2
(א)עד להגשת הערעור או עד תום התקופה להגשתו רשאי בית משפט צבאי בכל עת לשחרר בערבות נאשם שהורשע בפניו; משהוגש הערעור נתונה סמכות זו לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, ומשהחל הערעור – נתונה הסמכות לבית הדין הצבאי לערעורים.
(ב)החלטה בדבר שחרור בערבות לפי סעיף קטן (א) ניתנת לעיון חוזר על ידי מי שנתן את ההחלטה, לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, משנתגלו עובדות חדשות או משנשתנו הנסיבות.
(ג)החלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ניתנת לעיון שנית לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו; הבקשה תידון לפני שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, אם ניתנה על ידי בית משפט צבאי, או לפני נשיא בית הדין אם ניתנה על ידי שופט כאמור שאיננו נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
(ד)על ענין שסעיף זה חל עליו יחולו הוראות סעיפים 33 עד 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בכפוף להוראות סעיף זה ובתיאומים המחוייבים לפי הענין.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.