Law1955The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 440ה of חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שחרור בערבות.
This section is in חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק חמישי: ערעור / סימן ב׳ – ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים
440ה. שחרור בערבות
תיקון: תשכ״ג, תשמ״ז־2
(א)עד להגשת הערעור או עד תום התקופה להגשתו רשאי בית משפט צבאי בכל עת לשחרר בערבות נאשם שהורשע בפניו; משהוגש הערעור נתונה סמכות זו לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, ומשהחל הערעור – נתונה הסמכות לבית הדין הצבאי לערעורים.
(ב)החלטה בדבר שחרור בערבות לפי סעיף קטן (א) ניתנת לעיון חוזר על ידי מי שנתן את ההחלטה, לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, משנתגלו עובדות חדשות או משנשתנו הנסיבות.
(ג)החלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ניתנת לעיון שנית לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו; הבקשה תידון לפני שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, אם ניתנה על ידי בית משפט צבאי, או לפני נשיא בית הדין אם ניתנה על ידי שופט כאמור שאיננו נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
(ד)על ענין שסעיף זה חל עליו יחולו הוראות סעיפים 33 עד 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בכפוף להוראות סעיף זה ובתיאומים המחוייבים לפי הענין.
The text on this page is adapted from the entry חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.