סעיף 445 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, משפט חוזר לטובת הנידון.

(א)בפרק זה, למעט בסעיף 456א –

”נשיא בית הדין הצבאי לערעורים“ – לרבות המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי־משפטאי אחר של בית הדין הצבאי לערעורים שקבע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

(ב)בכל אחד מן המקרים המנויים להלן רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עריכת משפט חוזר למי שניתן עליו פסק דין חלוט:

(1)אם לאחר המשפט הראשון קבע בית דין צבאי או בית משפט אחר בפסק דין במשפט פלילי, כי ראיה מהראיות שהובאו במשפט הראשון היה יסודה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולי היתה ראיה זאת בפני בית הדין במשפט הראשון היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם;

(2)אם הוצגו עובדות או ראיות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית הדין במשפט הראשון, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם.

(3)אם הורשע בינתיים אדם אחר בביצוע אותו מעשה העבירה שעליו דנו במשפט הראשון ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה, כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא היה מבצע של מעשה העבירה;

(4)אם נידון האדם בפסק הדין במשפט הראשון על בגידה צבאית ויש יסוד להניח כי פסק הדין בטעות יסודו;

(5)אם נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנאשם עיוות דין.