תוספת ראשונה בנוסח של חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021.

1.

תקשורת ישירה בין מקור מידע לבין נותן שירות באמצעות טכנולוגיית ממשק תכנות יישומים (Application Programming Interface), בשכבת תעבורה מאובטחת.

2.

הזדהות נותן השירות בפני מקור המידע נדרשת בכל פנייה של נותן השירות למקור המידע לשם גישה למידע פיננסי שברשותו, ומבוצעת באמצעות תעודה חתומה דיגיטלית שהנפיק מאסדר נותן השירות לשם קבלת גישה כאמור.

3.

רכיבי המערכת מאפשרים מתן הרשאת גישה בידי לקוח, ביטול הרשאת הגישה ומתן גישה שוטפת למידע פיננסי על אודות הלקוח לנותן שירות לפי הרשאת הגישה.

1.

מידע על אודות חשבון תשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, בשקלים חדשים, ובכלל זה פירוט יתרות בחשבון ופירוט כלל החיובים והזיכויים בחשבון.

2.

מידע על אודות חשבון תשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, במטבע זר, ובכלל זה פירוט יתרות בחשבון ופירוט כלל החיובים והזיכויים בחשבון.

3.

מידע על אודות כרטיס חיוב, כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), ובכלל זה פירוט החיובים והזיכויים באמצעות הכרטיס והעמלות בעד השימוש בכרטיס.

3א.תיקון: תשפ״ג

מידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב, כהגדרתה בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), ובכלל זה פירוט היתרות, החיובים והזיכויים של הלקוח והעמלות בעד שירות הסליקה.

4.

מידע על אודות אשראי, ובכלל זה פירוט לעניין יתרת האשראי, הריבית והעמלות שהוסכמו לעניין האשראי, מועדי פירעונם וקיום שעבודים שניתנו כנגד האשראי.

5.

מידע על אודות חסכונות, ובכלל זה סכומי החיסכון, ריבית, הצמדה ועמלות שהוסכמו לעניין החיסכון, מועדי זכאות לשחרור כספי החיסכון ומועד סיום החיסכון.

6.

מידע על אודות ניירות ערך, ובכלל זה סוגי ניירות הערך, פעילות בניירות ערך ועמלות המשולמות לעניין תיק ניירות הערך; לעניין זה, ”נייר ערך“ – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, לרבות נכסים פיננסיים כהגדרתם בחוק ייעוץ השקעות ולמעט קרנות השתלמות.

1.

כל אחד מסלי המידע המנויים בפרטים 1 עד 4 לחלק א׳.

1.

כל אחד מסלי המידע המנויים בפרטים 1 עד 6 לחלק א׳.

1.

סל המידע המנוי בפרט 4 לחלק א׳.

1.

כל אחד מסלי המידע המנויים בפרטים 1 עד 4 לחלק א׳.

1.

מוצרי חיסכון והשקעה – כל מוצר פיננסי העשוי לשמש להשקעה לטווח קצר או בינוני, לרבות פיקדונות הנושאים ריבית, קופות גמל להשקעה, קרנות השתלמות, ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, קרנות נאמנות, מוצרי מדדים ותכניות חיסכון לסוגיהן.

1.

מקור מידע רשאי לגבות מנותן שירות תמורה בעד מתן גישה למידע פיננסי כאמור בסעיף 46, החל מהבקשה החמישית של אותו נותן שירות למקור המידע באותו היום ומכוח כל הרשאות הגישה שנתן הלקוח לאותו נותן שירות; לעניין זה –

(א)יראו את כל הבקשות שהגיש נותן השירות למקור המידע באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, מכוח כל הרשאות הגישה שנתן הלקוח לאותו נותן שירות, בפרק זמן של 10 דקות, כבקשה אחת;

(ב)בקשה של נותן השירות למקור המידע המוגשת בזמן שהלקוח מקושר ישירות לנותן השירות באופן מקוון (online) לשם קבלת שירות ממנו הכרוך בגישה למידע שלשמה נעשית הבקשה כאמור, לא תבוא במניין הבקשות לפי סעיף זה.

1.

לעניין בעל רישיון – 25,000 שקלים חדשים;

2.תיקון: תשפ״ג

לעניין בנק, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – 100,000 שקלים חדשים;

3.

לעניין מבטח – 100,000 שקלים חדשים;

4.

לעניין חברה מנהלת – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף נכסי קופות הגמל, כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות הגמל, שבניהולה:

(א)אם היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה עד עשרה מיליארד שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;

(ב)אם היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה גבוה מעשרה מיליארד שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים;

5.

לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 50,000 שקלים חדשים;

6.תיקון: תשפ״ו־2

לעניין לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים – 50,000 שקלים חדשים;

(החל מיום 26.1.2027): לעניין לשכת אשראי – 50,000 שקלים חדשים;

7.

לעניין בעל רישיון מנהל תיקים – סכום כמפורט להלן, בהתאם לשווי הנכסים הכולל שלו, כהגדרתו בתוספת ראשונה א׳ לחוק ייעוץ השקעות:

(א)אם שווי הנכסים הכולל שלו עד מיליארד שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;

(ב)אם שווי הנכסים הכולל שלו גבוה ממיליארד שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים;

8.

לעניין בעל היתר שליטה – 6,000 שקלים חדשים;

9.תיקון: תשפ״ג

לעניין חברת תשלומים – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה החברה בעבור לקוחותיה ב־12 החודשים שקדמו למועד ביצוע ההפרה, ולעניין חברת תשלומים שקיבלה רישיון שירותי תשלום בתקופה האמורה, יחושב הסכום לפי היקף חודשי ממוצע בחודשים מאז קבלת הרישיון (בפרט זה – היקף חודשי ממוצע):

(א)היה ההיקף החודשי הממוצע עד 10 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;

(ב)היה ההיקף החודשי הממוצע גבוה מ־10 מיליון שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים.

1.

לא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק ייעוץ השקעות, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות סעיף 20(א).

2.

לא איפשר ללקוח לבטל את ההסכם עימו או לצמצם את ההסכם, בכל עת, בניגוד להוראות סעיף 28(א), או לא איפשר לו לבטל או לצמצם הסכם כאמור באמצעות מסירת הודעה באופן מקוון, בניגוד להוראות סעיף 28(ב).

3.

לא גילה ללקוח את הפרטים הקבועים בסעיף 33(1) עד (4), בניגוד להוראות אותו סעיף.

4.

לא עמד בדרישות לעניין ביטוח, הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות בהוראות מאסדר, בניגוד להוראות סעיף 36(א).

5.

הפר הוראות שקבע מאסדר נותן השירות לפי סעיף 37.

1.

לא שמר בסוד מידע על אודות הלקוח, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שביצע במסגרת מתן השירות ללקוח, בניגוד להוראות סעיף 23.

2.

קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם מתן שירות, בניגוד להוראות סעיף 24.

3.

אסף מידע פיננסי, קיבל מידע כאמור או עשה בו שימוש שלא לשם מתן שירות ללקוח הנוגע להתנהלותו הכלכלית, על בסיס אותו מידע, או בלא שהלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך בהסכם עימו, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(א), (ב) או (ד)(3).

4.

אסף מידע פיננסי, קיבל מידע כאמור או עשה בו שימוש, לשם מתן הצעה מטעמו להתקשרות עם הלקוח, בכל הנוגע למוצר פיננסי או לשירות פיננסי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 25(ד)(1), בניגוד להוראות אותו סעיף.

5.

עשה שימוש במידע פיננסי שאסף או שקיבל מאחר למטרות סטטיסטיות בלא קבלת הסכמתו המפורשת של הלקוח לכך, בניגוד להוראות סעיף 25(ד)(2).

6.

התקשר עם הלקוח בלא הסכם בכתב למתן שירות מידע פיננסי, או לא איפשר ללקוח במסגרת הסכם כאמור לבחור את העניינים המנויים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 26(א), בניגוד להוראות אותו סעיף, או לא ערך את ההסכם בהתאם להוראות מאסדר לפי סעיף 26(ד).

7.

לא נקט פעולות הדרושות כדי לוודא כי הלקוח מודע לכך שאפשרות הגישה עומדת בעינה בהתאם להסכמתו, בניגוד להוראות מאסדר לפי סעיף 26(ב).

8.

החזיק מידע פיננסי על אודות הלקוח למשך תקופה העולה על שלוש שנים או תקופה קצרה יותר אם נקבעה לפי סעיף 27(א), בלא הסכמת הלקוח במפורש ובכתב, או החזיק מידע כאמור למשך תקופה העולה על שבע שנים או תקופה קצרה יותר אם נקבעה לפי אותו סעיף, והכול בניגוד להוראות הסעיף האמור.

9.

שמר מידע פיננסי הנדרש לנותן השירות לשם הליך משפטי או לשם הליך ביקורת פנימית או פיקוח לפי דין, שלא בהתאם להוראות סעיף 27(ג)(1) או להוראות שקבע מאסדר נותן השירות לפי הסעיף האמור, עשה שימוש במידע כאמור שלא למטרות המנויות בסעיף 27(ג)(2) או לא הבטיח כי הגישה למידע תהיה כאמור בסעיף 27(ג)(3).

10.

לא מחק מידע פיננסי על אודות לקוח בתום שבע שנים מיום סיום מתן השירות, בניגוד להוראות סעיף 27(ג)(4).

11.

לא הודיע למקור המידע על ביטול ההסכם או צמצומו בתוך שני ימים, בניגוד להוראות סעיף 28(ג)(2).

12.

לא מחק את המידע הפיננסי שאינו נדרש עוד, בעקבות הודעת הלקוח, לשם מתן השירות ללקוח, בניגוד להוראות סעיף 28(ג)(3).

13.

העביר מידע פיננסי של לקוח למי שאינו גורם מהגורמים המנויים בסעיף 29(א) או שנקבעו לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או (ג) של הסעיף האמור, או העביר מידע פיננסי של לקוח לגורם כאמור, בניגוד לתנאים ולהוראות מאסדר נותן השירות לפי סעיף 29(א) ו־(ו)(2)(ב), (ג) או (ז).

14.

העביר מידע פיננסי לגורם המנוי בסעיף 29(א), בלי שהודיע לאותו גורם, במסגרת ההתקשרות עימו, כי המידע התקבל ממקור המידע באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, בניגוד להוראות סעיף 29(ב).

15.

לא הודיע על אירוע אבטחה חמור באופן מיידי למאסדר נותן השירות, למקור המידע, לרשם כהגדרתו בסעיף 31(א) או לנותן שירות אחר, אם קיבל ממנו את המידע, והכול בניגוד להוראות הסעיף האמור.

16.

ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים כאמור בתקנות לפי סעיף 32(ב)(1), בניגוד להוראות סעיף 32(א), אם נקבע בתקנות כאמור שניתן להטיל עיצום כספי בשל ביצועה.

17.

נתן שירות השוואת עלויות או תיווך בכל הנוגע למוצר פיננסי או לשירות פיננסי כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) של סעיף 32(ב)(2), בניגוד להוראות אותו סעיף.

18.

עשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן שירות מידע פיננסי, בניגוד להוראות סעיף 34.

19.

לא דאג לקיומם של מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, נאותים ומתקדמים, בניגוד להוראות מאסדר שקבע מאסדר נותן השירות לפי סעיף 35(ב).

20.

לא הגיש לרשות דוח או הודעה בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות סעיף 36(ב), או לא מסר לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה כאמור בהתאם לדרישת הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, בניגוד להוראות סעיף 36(ג).

21.

ניגש אל מידע פיננסי על אודות לקוח הנמצא אצל מקור מידע לשם מתן שירות ללקוח הנוגע להתנהלותו הכלכלית, אם הגישה נעשתה דרך עיסוק, באמצעות מערכת מקוונת ותוך שימוש בפרטי הגישה של הלקוח אל חשבונו שנועדו לאמת את זהותו בפני מקור המידע, בניגוד להוראות סעיף 60.

22.

לא תיקן פגם במידע שהוא אחראי לו, בניגוד להוראות סעיף 61(ג).

23.

הפר הוראה שקבעה הרשות לפי סעיף 63(ב).

1.

לא דיווח למאסדר מקור המידע על אירוע אבטחה חמור לאחר שקיבל הודעה על כך, בניגוד להוראות סעיף 31(א).

2.

התנה מתן גישה למידע פיננסי על אודות לקוח, הנמצא ברשותו, באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, בקיומו של הסכם בינו ובין נותן השירות, בניגוד להוראות סעיף 39(ב).

3.

לא איפשר ללקוח לתת הרשאת גישה, או לא איפשר לו לכלול בהרשאת הגישה את הפרטים המנויים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 40(א), בניגוד להוראות אותו סעיף.

4.

לא הודיע לנותן השירות, בהקדם האפשרי, על כך שלא נתן לו גישה למידע פיננסי, לא הודיע למאסדר מקור המידע על כך, לא תיעד את מניעת הגישה והנימוקים לכך או לא שמר את התיעוד, והכול בניגוד להוראות סעיף 41(א)(2) או שלא בהתאם להוראות המאסדר שנקבעו בעניינים אלה לפי סעיף 41(א)(4).

5.

נתן לנותן שירות גישה באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, בלא שנותן השירות הזדהה בפניו כנותן שירות בהתאם להוראות שקבע מאסדר מקור המידע, בניגוד להוראות סעיף 42.

6.

לא הודיע לכל בעלי החשבון המשותף על הרשאת גישה שנתן אחד מהם ועל זכותם לבטל את ההרשאה, בניגוד להוראות סעיף 43(ב).

7.

לא הודיע לבעלי חשבון משותף ביחד ולחוד, בעת חתימת הסכם ההתקשרות עימם, על כך שהרשאת גישה לפי חוק זה שייתן כל אחד מהם תיחשב כהרשאת גישה שניתנה בידי כל בעלי החשבון, בניגוד להוראות סעיף 43(ד).

8.

לא איפשר לבעל חשבון בחשבון של תאגיד להסמיך, בכל עת, מורשה חתימה או לא הציע לבעל החשבון האמור, בעת פתיחת החשבון, להסמיך מורשה חתימה, והכול בניגוד להוראות סעיף 44(א).

9.

הציג ללקוח עמדה או אזהרה לגבי מתן הגישה למידע פיננסי לנותן השירות או לגבי טיב השירות הניתן על ידי נותן השירות, כאמור בסעיף 47(ב), או ביצע פעולה שרואים בה הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח כאמור בתקנות לפי סעיף 47(ג), אם נקבע בתקנות האמורות, שניתן להטיל עיצום כספי בשל ביצועה, והכול בניגוד להוראות סעיף 47(א).

10.

הפר הוראות שקבע מאסדר מקור המידע, בהוראות מאסדר, לפי סעיף 48.

1.

לא נתן לנותן שירות גישה למידע פיננסי על אודות לקוח, הנמצא ברשותו, באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי אף שניתנה הרשאת גישה בידי הלקוח, או נתן לנותן שירות גישה כאמור שלא בהתאם להרשאת הגישה שנתן הלקוח, והכול בניגוד להוראות סעיף 39(א).

2.

איפשר לנותן שירות גישה למידע פיננסי הנוגע לחשבון משותף בלי שהרשאת הגישה ניתנה בידי כל בעלי החשבון המשותף, בניגוד להוראות סעיף 43(א).

3.

לא איפשר לגורם המנוי בסעיף 45(א)(1) עד (3) לבטל, בכל עת, את הרשאת הגישה שנתן בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, או לא איפשר לו לבטל את הרשאת הגישה באמצעות מסירת הודעה באופן מקוון, בניגוד להוראות סעיף 45(ב).

4.

גבה תמורה מבעל חשבון בעד מתן הרשאת גישה או ביטולה או בעד מתן הגישה לנותן השירות בהתאם להרשאת הגישה, בניגוד להוראות סעיף 46(א).

5.

גבה תמורה מנותן שירות בעד מתן גישה למידע פיננסי הנמצא ברשותו שלא בהתאם להוראות שבתוספת החמישית, או גבה מנותן השירות תשלום בעד מתן הרשאת גישה או ביטולה, בניגוד להוראת סעיף 46(ב).

1.

העביר לאחר מידע פיננסי על אודות לקוח שקיבל מנותן שירות, בניגוד להוראות סעיף 29(ג)(1).

2.

עשה שימוש במידע פיננסי על אודות לקוח, שקיבל מנותן שירות, שלא לשימושים שנקבעו לפי סעיף 29(ג)(2) או (ו)(2)(א).

3.

לא שמר את המידע הפיננסי על אודות לקוח שקיבל מנותן שירות באופן מאובטח שימנע דליפת מידע וגישה לא מורשית אליו ושלא בהתאם להוראות מאסדר הגוף הפיננסי, בניגוד להוראות סעיף 29(ג)(3).

4.

לא מחק את המידע הפיננסי על אודות לקוח שקיבל מנותן השירות בתוך 30 ימים מיום קבלת המידע כאמור, בניגוד להוראות סעיף 29(ג)(4).

1.

מי שעסק במתן שירות מידע פיננסי בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 2(א).

2.

מי ששלט בבעל רישיון בלא היתר שליטה, בניגוד להוראות סעיף 9(א).

3.

מי שהעביר אמצעי שליטה בבעל רישיון לאחר, אם היה על המעביר לדעת שהנעבר נדרש להיתר שליטה ושאין בידו היתר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 10.

4.

מי שניתנה לו הוראה לפי סעיף 12(א) עד (ג) ולא מילא אחריה.

5.

בעל רישיון או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון, שכלל בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 36(ד), אם היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות.

1.

חשבון שבעליו הוא קטין.

2.

חשבון המנוהל בידי אפוטרופוס של בעל החשבון.

3.

חשבון שלגביו לא הוסכם, במסגרת הסכם ההתקשרות עם מקור המידע, כי ניתן יהיה לבצע פעולות באמצעים מקוונים.

4.

חשבון שלגביו לא הוסכם, במסגרת הסכם ההתקשרות עם מקור המידע, כי ניתן יהיה לצפות במידע של הלקוח באמצעים מקוונים.