סעיף 46א לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, נוכחות הנאשם בשעת שפיטה.

(1)כל אדם הנדון בבית־משפט צבאי או בית־משפט צבאי תכוף יהיה זכאי להיות נוכח בבית־המשפט במשך כל השפיטה, כל־זמן שהוא מתנהג כראוי.

(2)אם מתנהג הוא שלא־כראוי, רשאי בית־המשפט, לפי שיקול דעתו, לצוות לסלק את הנאשם, ולהמשיך בשפיטה בהיעדרו, מתוך שיסדר אותו סידור שיהיה נראה לו – לפי שיקול דעתו – מספיק, כדי להודיע לנאשם על המתרחש בשפיטה, ולאפשר לו ללמד זכות על עצמו.

(3)בית־המשפט רשאי – אם יראה לנכון – להרשות לנאשם להיות מחוץ לבית־המשפט במשך השפיטה, כולה או מקצתה, באותם התנאים שיראם נאותים.

(4)לקביעותיה של התקנה הזאת, תהיה נודעת נפקות למרות כל דבר סותר שבתקנות האלה.